תנ"ך - רבים
יחלו
פני־נדיב
וכל־הרע
לאיש
מתן:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
רַ֭בִּים
יְחַלּ֣וּ
פְנֵֽי־נָדִ֑יב
וְכָל־הָ֝רֵ֗עַ
לְאִ֣ישׁ
מַתָּֽן:
(משלי פרק יט פסוק ו)
רַבִּים
יְחַלּוּ
פְנֵי־נָדִיב
וְכָל־הָרֵעַ
לְאִישׁ
מַתָּן:
(משלי פרק יט פסוק ו)
רבים
יחלו
פני־נדיב
וכל־הרע
לאיש
מתן:
(משלי פרק יט פסוק ו)
רבים
יחלו
פני־נדיב
וכל־הרע
לאיש
מתן:
(משלי פרק יט פסוק ו)
יחלו
-
ב':
תה'
מה
,
יג;
מש'
יט
,
ו.
הרע
-
ה'
(ג'
בישין
ותריין
טבין):
ראה
מש'
יז
,
יז.
רבים
יחלו
פני
נדיב
וכל
הרע
-
הכל
נעשים
רעים
לאיש
מתן;
יש
לפותרו
בנותני
צדקה
ויש
לפותרו
במרביצי
תורה.
רבים
יחלו
-
אומר
כי
הרבה
בני
אדם
יחלו
פני
המושל
הנדיב
והטוב.
וכל
הרע
לאיש
מתן
-
פירושו
כמו
הפוך
,
כלומר:
הכל
רֵע
לאיש
שהוא
מרבה
ליתן
לכל
,
כי
במתנותיו
יַרבה
לו
רֵעים.
רבים
יחלו
פני
נדיב
-
הנה
הנדיבות
הוא
חלק
טוב
,
כי
רבים
ונכבדים
יחלו
פני
נדיב
להשיג
נדבת
לבו
,
וכל
האנשים
הם
רעים
וחברים
לאיש
נותן
מתנות;
ומזה
הצד
יהיה
נבחר
העושר
על
הדלות.
רבים
יחלו
פני
נדיב
-
כשהוא
עשיר
ונדיב
יודעים
בני
אדם
שלא
ילבין
פניהם
,
ויחלו
לו.
וסמך
לו:
הון
יוסיף;
עד
שקרים;
רבים
יחלו;
כל
אחי
רש
-
ארבעה
דבקים
,
ובהם
הודיע
שבח
מחונן
דלים
וגנות
מפזר
הונו
ברעים.
יוסיף
רעים
-
על
רעיו;
וכאשר
הוא
דל
יפרד
מרעהו
,
כי
רעהו
ירחיקהו
,
עד
שיפרד
ממנו.
ויתכן
שיהיה
עד
שקרים
,
על
כן
נתדלדל.
לא
ינקה
-
לא
יהי
נקי
מן
השבר.
ויפיח
-
ענין
'דובר'.
רבים
-
לפי
דעתי
המלה
היא
מן
"רבי
המלך"
(יר'
מא
,
א)
,
שהענין:
'גדולים';
וכמהו
"רבים
ונכבדים"
(במ'
כב
,
טו).
וכן
הפירוש:
ונדיב
,
בעבור
שיתנדב
לבו
לתת
לעניים
,
תגדל
מעלתו
עד
שהגדולים
יחלו
פניו
שיעזרם
או
שיאהבם;
ענין
"פניך
יחלו"
(תה'
מה
,
יג).
וכל
הרעים
יתחברו
לאיש
נותן
להם
מתנות.
כל
-
לא
יקרא
חטוף
בעבור
ה'מאריך'
,
ואין
בו
מקף;
וכן
"כל
עצמותי"
(תה'
לה
,
י).
ומלת
רחקו
-
לשון
רבים
מחוברת
מן
היחידים
,
כי
מרעהו
-
אחד
הוא
―
וכן
"והיה
כי
תקראנה
מלחמה"
(שמ'
א
,
י)
מחברת
מן
מלחמה
ומלחמה
―
וטעמו:
כל
אחד
ואחד
,
עד
שירחקו
כולם.
והפך
זה:
"בנות
צעדה"
(בר'
מט
,
כב).
ומרדף
-
פועל
יוצא
אל
פּוֹעֵל
האמתי
הדבוק
בפעול
,
כי
הרש
הוא
המרדף
,
והאמרים
הם
הרודפים
והאחים
או
הרֵעים
מורדפים;
וכמהו
"ואויביו
ירדף
חשך"
(נח'
א
,
ח);
"ורדפה
את
מאהביה"
(הו'
ב
,
ט).
והענין
דבק
למעלה
עם
ודל
מרעהו
יפרד;
וכן
הוא
הפירוש:
כל
אחי
הרש
והדל
ישנאוהו
,
כל
שכן
רעיו
,
כי
הם
רחקו
ממנו
אחר
התחברות
אליו
בעבור
מתנותיו.
והרש
מצוה
לרדוף
אחריהם
שלוחי
אמריו
,
אולי
יתקרבו
אליו
רעיו;
ולא
המה
שומעים.
רבים
יחלו
פני
נדיב
וכל
הרע
לאיש
מתן.
זה
הפסוק
עניינו
כפסוק
דלעיל:
"הון
יוסיף
רעים
רבים"
(פס'
ד).
סיפר
גם
כן
במעלת
העושר
כשיתנהג
בו
בעליו
כראוי
,
והוא
הנקרא
נדיב
-
שהנדיבות
היא
מדה
ממוצעת
בין
הכילות
והפיזור;
ואמר
על
זה
שרבים
יחלו
פניו.
וכל
הרע
לאיש
מתן
-
כלומר:
הכל
מתחברים
לאיש
המתן.
ונראה
במלת
הרע
-
שהיא
שם
דבר
,
כלומר:
כל
החברה.
ובדרך
נסתר
נראה
שבא
על
השלם
,
שאין
מחֻקו
למנוע
בר
,
ורבים
נדרשים
אליו.
וקרא
השלם
נדיב
,
כי
הוא
ראוי
לשמור
בחכמה
שמירת
הנדיבים
,
כמו
שהתבאר
(בפירושו
מש'
ח
,
כא).
ועל
זה
אמר:
וכל
הרע
לאיש
מתן
,
כלומר
,
שאינו
מונע
בר
,
אבל
ממציא
עצמו
להשפיע
לזולתו
כראוי
לו
ולהם.
רבים.
הרע
-
כי
השם
רֵע
רעו;
והטעם
,
כי
העם
ינהו
אחריו
ויכבדוהו
וינשאוהו.
וכל
הרע
לאיש
מתן
-
כל
אדם
נעשה
חבר
וריע
לאדם
שנותן
מתנות.
או
יש
לומר:
כל
הרע
תבוא
למי
שצריך
מתן
מבני
אדם.