תנ"ך - משלי פרק יט פסוק ו - רבים יחלו פני־נדיב וכל־הרע לאיש מתן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

רַ֭בִּים יְחַלּ֣וּ פְנֵֽי־נָדִ֑יב וְכָל־הָ֝רֵ֗עַ לְאִ֣ישׁ מַתָּֽן: (משלי פרק יט פסוק ו)

טקסט וניקוד:

רַבִּים יְחַלּוּ פְנֵי־נָדִיב וְכָל־הָרֵעַ לְאִישׁ מַתָּן: (משלי פרק יט פסוק ו)

טקסט בלבד:

רבים יחלו פני־נדיב וכל־הרע לאיש מתן: (משלי פרק יט פסוק ו)

תיקון קוראים:

רבים יחלו פני־נדיב וכל־הרע לאיש מתן: (משלי פרק יט פסוק ו)
יחלו - ב': תה' מה , יג; מש' יט , ו. הרע - ה' (ג' בישין ותריין טבין): ראה מש' יז , יז.

יחלו - ב'; הרע - ה'.

רבים יחלו פני נדיב וכל הרע - הכל נעשים רעים לאיש מתן; יש לפותרו בנותני צדקה ויש לפותרו במרביצי תורה.

רבים יחלו - אומר כי הרבה בני אדם יחלו פני המושל הנדיב והטוב. וכל הרע לאיש מתן - פירושו כמו הפוך , כלומר: הכל רֵע לאיש שהוא מרבה ליתן לכל , כי במתנותיו יַרבה לו רֵעים.

רבים יחלו פני נדיב - הנה הנדיבות הוא חלק טוב , כי רבים ונכבדים יחלו פני נדיב להשיג נדבת לבו , וכל האנשים הם רעים וחברים לאיש נותן מתנות; ומזה הצד יהיה נבחר העושר על הדלות.

רבים יחלו פני נדיב - כשהוא עשיר ונדיב יודעים בני אדם שלא ילבין פניהם , ויחלו לו. וסמך לו:

הון יוסיף; עד שקרים; רבים יחלו; כל אחי רש - ארבעה דבקים , ובהם הודיע שבח מחונן דלים וגנות מפזר הונו ברעים. יוסיף רעים - על רעיו; וכאשר הוא דל יפרד מרעהו , כי רעהו ירחיקהו , עד שיפרד ממנו. ויתכן שיהיה עד שקרים , על כן נתדלדל. לא ינקה - לא יהי נקי מן השבר. ויפיח - ענין 'דובר'. רבים - לפי דעתי המלה היא מן "רבי המלך" (יר' מא , א) , שהענין: 'גדולים'; וכמהו "רבים ונכבדים" (במ' כב , טו). וכן הפירוש: ונדיב , בעבור שיתנדב לבו לתת לעניים , תגדל מעלתו עד שהגדולים יחלו פניו שיעזרם או שיאהבם; ענין "פניך יחלו" (תה' מה , יג). וכל הרעים יתחברו לאיש נותן להם מתנות. כל - לא יקרא חטוף בעבור ה'מאריך' , ואין בו מקף; וכן "כל עצמותי" (תה' לה , י). ומלת רחקו - לשון רבים מחוברת מן היחידים , כי מרעהו - אחד הוא ― וכן "והיה כי תקראנה מלחמה" (שמ' א , י) מחברת מן מלחמה ומלחמה ― וטעמו: כל אחד ואחד , עד שירחקו כולם. והפך זה: "בנות צעדה" (בר' מט , כב). ומרדף - פועל יוצא אל פּוֹעֵל האמתי הדבוק בפעול , כי הרש הוא המרדף , והאמרים הם הרודפים והאחים או הרֵעים מורדפים; וכמהו "ואויביו ירדף חשך" (נח' א , ח); "ורדפה את מאהביה" (הו' ב , ט). והענין דבק למעלה עם ודל מרעהו יפרד; וכן הוא הפירוש: כל אחי הרש והדל ישנאוהו , כל שכן רעיו , כי הם רחקו ממנו אחר התחברות אליו בעבור מתנותיו. והרש מצוה לרדוף אחריהם שלוחי אמריו , אולי יתקרבו אליו רעיו; ולא המה שומעים.

רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן. זה הפסוק עניינו כפסוק דלעיל: "הון יוסיף רעים רבים" (פס' ד). סיפר גם כן במעלת העושר כשיתנהג בו בעליו כראוי , והוא הנקרא נדיב - שהנדיבות היא מדה ממוצעת בין הכילות והפיזור; ואמר על זה שרבים יחלו פניו. וכל הרע לאיש מתן - כלומר: הכל מתחברים לאיש המתן. ונראה במלת הרע - שהיא שם דבר , כלומר: כל החברה. ובדרך נסתר נראה שבא על השלם , שאין מחֻקו למנוע בר , ורבים נדרשים אליו. וקרא השלם נדיב , כי הוא ראוי לשמור בחכמה שמירת הנדיבים , כמו שהתבאר (בפירושו מש' ח , כא). ועל זה אמר: וכל הרע לאיש מתן , כלומר , שאינו מונע בר , אבל ממציא עצמו להשפיע לזולתו כראוי לו ולהם.

רבים. הרע - כי השם רֵע רעו; והטעם , כי העם ינהו אחריו ויכבדוהו וינשאוהו.

וכל הרע לאיש מתן - כל אדם נעשה חבר וריע לאדם שנותן מתנות. או יש לומר: כל הרע תבוא למי שצריך מתן מבני אדם.