תנ"ך - כל אחי־רש׀ שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא־לו־המה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כָּ֥ל אֲחֵי־רָ֨שׁ׀ שְֽׂנֵאֻ֗הוּ אַ֤ף כִּ֣י מְ֭רֵעֵהוּ רָחֲק֣וּ מִמֶּ֑נּוּ מְרַדֵּ֖ף אֲמָרִ֣ים לֹא־לוֹ־הֵֽמָּה: (משלי פרק יט פסוק ז)

טקסט וניקוד:

כָּל אֲחֵי־רָשׁ׀ שְׂנֵאֻהוּ אַף כִּי מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ מְרַדֵּף אֲמָרִים לֹא־לוֹ־הֵמָּה: (משלי פרק יט פסוק ז)

טקסט בלבד:

כל אחי־רש׀ שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא־לו־המה: (משלי פרק יט פסוק ז)

תיקון קוראים:

כל אחי־רש׀ שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא־לו־המה: (משלי פרק יט פסוק ז)
כל - ב' בטעמא (מרכא): תה' לה , י; מש' יט , ז. אמרים - ב': מש' יט , ז; כב , כא.

מרעהו - ל'; לא - לו קרי.

כל אחי רש - קרוביו. אף כי מרעהו רחקו - וכל שכן מרעיו ושושביניו ואוהביו. מרדף אמרים לא המה - אומר: פלוני ופלוני קרובי ופלוני ופלוני מרעי , והכל דברי הבל. ויש לפותרו במי שהוא רש בתורה ובמעשים טובים: מרדף אמרים לא המה - מחזר להורות הלכה ולאו בידו. והמדרש פותרו (ראה ב"ר פד , ז) ביוסף , שהיה מוציא על אחיו דבה ואמר לאביו שהן חשודין על אבר מן החי , לכך שנאוהו. ונקרא רש לפי שהיה מוציא דבת שקר עליהם. ומחזר אחר אמרים לא המה - לו קרינן. ומרדף אמרים - להנאתו. ולענין יוסף: לו המה , כי עליו חזרו דבתו: הוא היה אומר שהיו אוכלים אבר מן החי , והכתוב מעיד עליהם אפילו בשעת הקלקלה היו שוחטין שעיר עזים , שנאמר "וישחטו שעיר עזים" (בר' לז , לט). הוא אמר שהיו מזלזלין בבני השפחות , לכך "לעבד נמכר יוסף" (תה' קה , יז). הוא אמר שהיו נותנים עיניהם בבנות הארץ , אמר הקדוש ברוך הוא: חייך שאני מגרה בך את הדוב , לכך "ותשא אשת אדוניו" וגו' (שם בר' לט , ז).

כל אוהבי רש שנאוהו - מפורש הוא בפסוק של מעלה "ודל מרעהו יפרד" (לעיל , ד). מרדף אמרים לא המה - כי אף על פי שנותנין לו , הוא אינו מודה בטובה שעושין לו , ואומר כי אינם גומלים עמו חסד; כי העני הוא כמו המשפך , שכל מה שנותנין בו מלמעלה יוצא מלמטה , ואין אדם יכול למלאתו.

כל אחי רש - וזה , כי גם אחי העני שנאוהו בראותם שלא יקבלו בו תועלת , ואם הם עצמו ובשרו (ע"פ בר' כט , יד); ואין צריך לומר שהאנשים שהיו מרעיו קודם זה , עתה רחקו ממנו - הנה דלותו הוא סבה שירדפו אחיו ומרעיו אמרים לא המה - רוצה לומר , שיעלילוהו שאמר או עשה כנגדם מה שאינו כן.

כל אחי רש שנאוהו - רש וכסיל. ואף רעיו כמו כן ירחקו ממנו , כי בעָניוֹ ירדפו אותו במאמרים להרחיקו מהם , שמא אמרם שמא לא אמרם; כי כן כתוב לא המה באל"ף , ונקרא לו. אכן החכם , ואם הוא רש , אומר דברי אמת , ועל אשר אין ביכלתו אין לו אשם. על כן סמך לו:

הון יוסיף; עד שקרים; רבים יחלו; כל אחי רש - ארבעה דבקים , ובהם הודיע שבח מחונן דלים וגנות מפזר הונו ברעים. יוסיף רעים - על רעיו; וכאשר הוא דל יפרד מרעהו , כי רעהו ירחיקהו , עד שיפרד ממנו. ויתכן שיהיה עד שקרים , על כן נתדלדל. לא ינקה - לא יהי נקי מן השבר. ויפיח - ענין 'דובר'. רבים - לפי דעתי המלה היא מן "רבי המלך" (יר' מא , א) , שהענין: 'גדולים'; וכמהו "רבים ונכבדים" (במ' כב , טו). וכן הפירוש: ונדיב , בעבור שיתנדב לבו לתת לעניים , תגדל מעלתו עד שהגדולים יחלו פניו שיעזרם או שיאהבם; ענין "פניך יחלו" (תה' מה , יג). וכל הרעים יתחברו לאיש נותן להם מתנות. כל - לא יקרא חטוף בעבור ה'מאריך' , ואין בו מקף; וכן "כל עצמותי" (תה' לה , י). ומלת רחקו - לשון רבים מחוברת מן היחידים , כי מרעהו - אחד הוא ― וכן "והיה כי תקראנה מלחמה" (שמ' א , י) מחברת מן מלחמה ומלחמה ― וטעמו: כל אחד ואחד , עד שירחקו כולם. והפך זה: "בנות צעדה" (בר' מט , כב). ומרדף - פועל יוצא אל פּוֹעֵל האמתי הדבוק בפעול , כי הרש הוא המרדף , והאמרים הם הרודפים והאחים או הרֵעים מורדפים; וכמהו "ואויביו ירדף חשך" (נח' א , ח); "ורדפה את מאהביה" (הו' ב , ט). והענין דבק למעלה עם ודל מרעהו יפרד; וכן הוא הפירוש: כל אחי הרש והדל ישנאוהו , כל שכן רעיו , כי הם רחקו ממנו אחר התחברות אליו בעבור מתנותיו. והרש מצוה לרדוף אחריהם שלוחי אמריו , אולי יתקרבו אליו רעיו; ולא המה שומעים.

כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא המה. כאשר סיפר במעלת העושר , כן סיפר בגנות העוני; וכאשר אמר בעושר שיוסיף רעים רבים (ראה לעיל , ד) , אמר בהפך: כל אחי רש שנאוהו. וכל - קרי בקמץ רחב ולא בחטף; וכמוהו "כל עצמותי תאמרנה" (תה' לה , י). אף כי מרעהו רחקו ממנו - רוצה לומר: אוהביו; מאין קורבה רחקו ממנו. ואמר מרעהו לשון יחיד , ורחקו לשון רבים , כדרך "כי תקראנה מלחמה" (שמ' א , י); כלומר: כל רע ורע , או כל מלחמה ומלחמה. והוא הפך "בנות צעדה" (בר' מט , כב). וענין מרדף אמרים לא (בנוסחנו: לו) המה - אומר , שהדל מרדף , רוצה לומר: מתמיד ומחזר אחריהם בדברים רבים ורכים , והכל אצלם לא ואין. והכתיב (בנוסחנו: הקרי) לו בוי"ו , כמו שכתוב "ולא אבוא" (יש' כח , יא). ונראה לפרש בו , שהוא , בראותו הרחקתם מחרפם ומֵרָדפם באמרים , לו המה; כלומר: הולך בפחי נפש עם דבריו ואמריו , ואמר כי לא יועילו לו. ויש לפרש על העשיר הפחות והכילי בממונו , כמו שביארנו לעיל , בענין "ודל מרעהו יפרד" (פס' ד). וענין מרדף אמרים - כלומר , שכל נדיבותו בדברים שאינם כלום; רוצה לומר: שמגזם לעשות ואינו עושה ומתהלל במתת שקר. ובדרך נסתר - קרא השכל רש , כשמו המיועד לו: ילד מסכן וחכם (ראה קה' ד , יג); ואמר שכל אחיו שנאוהו ורחקו ממנו , ורעהו הגדול מרדפו באמרים שאינם כלום , והם פיתויו וחלקלקותיו.

כל. אף כי מרעהו - כל שכן שרעיו ירחקו ממנו , אחר שאחיו שניאהו. והטעם: מי שהיה רֵעו בהיותו עשיר , אם אבד עשרו ירחק ממנו. מרדף - הפך רחקו; והטעם , כי בהיותו עשיר לא היה קרבת אחיו ורעיו לו בעבור צחות דבריו , ושיֵאות להם חברתו ודבורו עמם; אבל סבת הקורבה לו היה העשר לתועלתם. והעד על זה: רחקם מעליו כאשר אבד העשר.

מרדף אמרים לא המה - הטעם מרדפים תועלת במעשה; לכן לא יתרדפו אחריו רק בעת עשרו , ויעזבוהו כי יהיה רש , כי הם דברים בלא מעות.

כל אחי רש - כל אחים שהיו לו לרש שנאוהו - בשביל עניו; אף - כל שכן מרעהו - שראו אותו עני , שרחקו ממנו. מרדף אמרים - אם מרדף עני אמרים , ליתן שלום לריעיו לאחיו , לא המה - מראים עצמם כאלו לא היו המה.
ריכוז קישורים