תנ"ך - גולה־סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו לא תתערב:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

גּֽוֹלֶה־סּ֭וֹד הוֹלֵ֣ךְ רָכִ֑יל וּלְפֹתֶ֥ה שְׂ֝פָתָ֗יו לֹ֣א תִתְעָרָֽב: (משלי פרק כ פסוק יט)

טקסט וניקוד:

גּוֹלֶה־סּוֹד הוֹלֵךְ רָכִיל וּלְפֹתֶה שְׂפָתָיו לֹא תִתְעָרָב: (משלי פרק כ פסוק יט)

טקסט בלבד:

גולה־סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו לא תתערב: (משלי פרק כ פסוק יט)

תיקון קוראים:

גולה־סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו לא תתערב: (משלי פרק כ פסוק יט)
גולה - ה' (בלישנא): ש"א כב , ח (פעמיים); ש"ב טו , יט; מ"ב כד , יד; מש' כ , יט. גולה - ב' מלא: מ"ב כד , יד; מש' כ , יט. תתערב - ב': מש' כ , יט; כד , כא.

גולה - ה'; ולפתה - ל'; תתערב - ב'.

גולה סוד הולך רכיל ולפותה שפתיו - המדבר חלקות לפתותך ולהסיתך.

גולה סוד - האדם הרכיל אינו נאמן רוח , ואינו מכסה סוד בני אדם שיופקד אצלו. ולפותה - פירושו: לאיש המטעה בני אדם בדבריו , לא תתערב עמו , כי סופו שיטעה אותך אם תתערב עמו; תרגום "פן יפתה" (דב' יא , טז): "דילמא יטעה" (ת"א).

גולה סוד - לא תתערב עם מי שהוא גולה סוד והולך רכיל , כי זה סבה לרעות גדולות בדברים המדיניים , ולא עם מי שאומר דברי פתוי והסתה בשפתיו להדיחך מעל הדרך הטובה. ואפשר שירצה בזה: מי שהוא גולה סוד בענין המבוכה שיש במחשבות מקבילות אשר בהתחלות , שיצטרך להמלט מהם בעצה שתדון ובתחבולות , הוא במדרגת מי שהוא הולך רכיל , שמשחית העולם ברכילותו; כן זה יביא מבוכה בלב האנשים שדעתם קצרה לצאת ממנה , ויביא מפני זה עליהם הפסד רב בדעותיהם. ולזה השמר לך מהתערב עם מי שמרחיב שפתיו לדבר באלו הדברים , כי באלו החקירות יש מהסכנה , עד שאין ראוי שיתיר האדם לחקור בהם עם זולתו ולא עם עצמו , כי אם בעת שנתחזקו בלבו הדעות האמתיות התוריות והעיוניות , כי אז ימלט מזאת הסכנה.

גולה סוד הולך רכיל - אותו שיגלה סוד חברו , רכיל יקָרא. לא תתערב - לא תתחבר עמו.

גולה. רכיל - תאר במקום פועל , וכן "יפיח" (מש' יט , ה). ולפותה שפתיו - שיפתוהו אחרים , לא תתערב - כי יגלה סודך; והוא הרכיל.

גולה סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו לא תתערב. יבואר בו בנגלה ובנסתר מה שפירשנו בזה החלק בפסוק "הולך רכיל מגלה סוד" וגו' (מש' יא , יג). אבל דרך פשט , אמרוֹ הנה: ולפותה שפתיו לא תתערב - הכוונה ממנו: אחר שהזהיר על מדת הסוד , הזהיר לאדם שלא יתערב עמו , רוצה לומר , שלא יתמיד ישיבתו עמו , כי כל שהוא מתמיד במעמד עִם אחר , אי אפשר שלא להוציא מפיו דברים מעניניו. ואות הלמ"ד שבמלת ולפותה - במקום עִם; כאלו אמר: ועם פותה שפתיו לא תתערב. ופותה - יש מפרשים אותו מענין פתיות , ושפתיו - חסר בי"ת , כלומר: פותה בשפתיו. והענין , כי גילוי הסוד יארע לפעמים בזדון , ולפעמים דרך פתיות; והזהיר להזהר ממעמד שניהם , רוצה לומר: מן החשוד לגלותו בזדון ומן החשוד לגלותו דרך פתיות. ויש מפרשים פותה - מענין פותח שפתיו , ומענין "פתהן יערה" (יש' ג , יז) , שהוא כינוי לבית הערוה. או נפרש: מרחיב שפתיו , מענין "כי ירחיב" (דב' יב , כ) , שתרגומו: "ארי יפתי"; כלומר: מי שמרחיב שפתיו לגלות סוד לא תתמיד ישיבתך עמו , ובכלל זה כל מרחיב שפתיו לקטטה ומריבה ובכל הדומה להם.

גולה. ולפותה - סמוך. והלמ"ד מקום עִם.

ולפותה שפתיו - ולפותה סמוך אל שפתיו; כטעם "אויל שפתים" (מש' י , ח).

גולה סוד - אע"פ שהוא 'קל' - 'יוצא'; כמו "גלוי לכל העמים" (אס' ג , יד). ואילמלא שהוא 'יוצא' לא מצאת ממנו פעוּל. וכך פירושו: מי שהולך רכיל מגלה הסוד ברכילותו. ולפותה בשפתיו אל תתערב - כלומר: אל תתערב למי שנטה אליך בשפתיו ומדבר אליך בחלקלקות (ע"פ דנ' יא , כא) ולבו לא נכון עמך כמו שמראה בפיו. פותה - לשון פיתוי הוא.
ריכוז קישורים