תנ"ך - משלי פרק כ פסוק ה - מים
עמקים
עצה
בלב־איש
ואיש
תבונה
ידלנה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מַ֣יִם
עֲ֭מֻקִּים
עֵצָ֣ה
בְלֶב־אִ֑ישׁ
וְאִ֖ישׁ
תְּבוּנָ֣ה
יִדְלֶֽנָּה:
(משלי פרק כ פסוק ה)
מַיִם
עֲמֻקִּים
עֵצָה
בְלֶב־אִישׁ
וְאִישׁ
תְּבוּנָה
יִדְלֶנָּה:
(משלי פרק כ פסוק ה)
מים
עמקים
עצה
בלב־איש
ואיש
תבונה
ידלנה:
(משלי פרק כ פסוק ה)
מים
עמקים
עצה
בלב־איש
ואיש
תבונה
ידלנה:
(משלי פרק כ פסוק ה)
איש
ואיש
-
ג':
ש"ב
י
,
ו;
תה'
פז
,
ה;
מש'
כ
,
ה.
איש
ואיש
-
ג';
ידלנה
-
ל'.
מים
עמוקים
עצה
בלב
איש
-
הלכה
בלב
חכם
סתומה.
ואיש
תבונה
ידלנה
-
ותלמיד
נבון
בא
ודלה
אותה
ממעיו.
מים
עמוקים
-
חסר
כ"ף
הדמיון;
רוצה
לומר:
העצה
,
בעוד
שהוא
בלב
האדם
,
היא
כמים
העמוקים
שאין
אדם
יכול
לראות
מה
יש
תחתם;
והאדם
הנבון
יסלקנו
בדברים
וברמזים
עד
שיגיע
לידע
סודו.
מים
עמוקים
עצה
בלב
איש
-
הנה
העצה
אשר
בלב
איש
בכח
,
לא
ישיגוה
בקלות
אבל
אחר
החקירה
הרבה
,
כי
היא
במדרגת
המים
העמוקים
מאד
,
אשר
יקשה
להגיע
אל
מה
שהוא
בתחתיתם;
ואולם
איש
תבונה
ידלה
העצה
מלבו
בטוב
חקירתו
והפלגתו
בה.
מים
עמוקים
עצה
בלב
איש
-
החכמה
מסותרת
בלב
החכם.
ואיש
תבונה
-
שואל
כענין
ומשיבין
אותו.
מים
-
חסר
כ"ף;
וכן
הוא:
כמים
עמוקים
שהם
קרים
וזכים
ורגל
לא
תרפסם
(ע"פ
יח'
לד
,
יח)
,
כן
העצה
והחכמה
שהיא
בלב
איש
זכה
ונכונה.
ואיש
אחר
יודע
התבונות
ידלה
העצה
מלבו;
וטעמו:
ילמדה
ממנו.
מים
עמקים
עצה
בלב
איש
ואיש
תבונה
ידלנה.
זה
הפסוק
הערה
והדרכה
בלימוד
החכמה
,
ללמוד
סתריה
בהקדמות
והצעות
,
ולא
שיהרוס
בעיון
החכמה
העליונה
בזולת
החכמות
שהם
הצעות
והקדמות
לה
,
לרוב
כספו
ותשוקתו
בחכמה;
כי
זה
כמי
שמרוב
צמאו
מפיל
עצמו
לבור
אשר
בו
מים
עמוקים
-
לרוות
צמאו
,
ולא
יוכל
לצאת
משם.
וקרא
החכמה
עצה
,
ולב
איש
-
השכל.
ואמר
,
שהחכמה
אצל
השכל
כמים
עמוקים
שאי
אפשר
לדלות
משם
לשעתו
,
רק
על
ידי
תחבולות;
ואם
יפיל
עצמו
לתוכו
לא
יוכל
לצאת.
ואיש
תבונה
ידלנה
-
כי
יעשה
לבור
מדרגות
מרחוק
,
וירד
מדרגה
אחר
מדרגה
עד
שידלה
וישתה.
ועל
זה
אמרו
בדרש
(שה"ר
א
,
ח):
למה
היתה
התורה
דומה
עד
שלא
בא
שלמה?
לבאר
עמוקה
ומימיה
צוננין
,
ולא
היה
אדם
יכול
לשתות
מהם;
מה
עשה
פקח
אחד?
ספק
חבל
בחבל
ומשיחה
במשיחה
עד
שדלה
ושתה.
כך
היה
שלמה
בא
מִדָבָר
לדבר
וממשל
למשל
,
עד
שעמד
על
בוריה
של
תורה.
ויש
מפרשים
(ראה
רש"י)
,
שהחכמה
מים
עמוקים
בלב
החכם
,
שלא
ילמדוה
בפרהסיא;
אבל
איש
תבונה
יחזר
אחריו
עד
שבהשתדלותו
ותחבולותיו
עם
החכם
ידלנה
,
רוצה
לומר
,
שילמד
אותה
ממנו.
מים
-
הטעם
,
כי
רצון
האדם
נסתר
מזולתו
,
רק
לאיש
תבונה
יגלה
,
כי
יוציא
את
כל
לבו
ממנו
,
או
יכירנו
מעצמו.
מים
עמוקים
היא
העצה
בלב
האיש
-
שאין
אדם
יכול
לידע
מה
עצה
הוא
מחשב
בלבו.
ואיש
תבונה
-
ברוב
חכמתו
,
כל
כך
המשכות
ותחבולות
,
עד
שידלנה
ויוציאנה
מלבו.