תנ"ך - הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַ֥ט אָזְנְךָ֗ וּ֭שְׁמַע דִּבְרֵ֣י חֲכָמִ֑ים וְ֝לִבְּךָ֗ תָּשִׁ֥ית לְדַעְתִּֽי: (משלי פרק כב פסוק יז)

טקסט וניקוד:

הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּי: (משלי פרק כב פסוק יז)

טקסט בלבד:

הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי: (משלי פרק כב פסוק יז)

תיקון קוראים:

הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי: (משלי פרק כב פסוק יז)
ולבך - ה': שו' טז , טו; יר' כב , יז; מש' כב , יז; כג , לג; קה' ה , א. תשית - ה': *תה' כא , ד; עג , יח; מש' כב , יז; איוב ז , יז; יד , יג.

ושמע דברי - ל'; ולבך - ה'.

הט אזנך שמע דברי חכמים - ללמוד תורה מחכם כל שהוא. ולבך תשית לדעתי - ואם רבך רשע , לא תלמוד ממעשיו (ראה חגיגה טו , ב).

הט אזנך ושמע דברי חכמים - ללמד חכמתם , ושים עם זה לבך לדעתי , ולא תשען על דברי החכמים לבדם , רק במה שיסכים מהם עם מה שהודעתי לך , המיוסד על יסודות התורה; כי התורה היא המישרת להשיג מה שיקצרו מהשגתו בדרך החכמה.

עושק דל להרבות לו - להוסיף בנכסיו , או לתת לעשיר - למחסור הוא לו. ודבר זה אין לו מליצה אחרת רק הוא. ויתכן לפרשו באדם שגוזל לדלים והוא רחב יד לעשירים. ויש מפרשו בשכל ובתאוה: עושק דל - הוא השכל , כי השכל נוטה לחכמה ודעת; ואם עושק אותו להרבות לגופו תאוה , ונותן ליצר תאות רצונו , זהו למחסור; על כן סמך לו: הט אזנך ושמע דברי חכמים.

הט אזנך; כי נעים; להיות; הלא כתבתי; להודיעך קשט - חמשה דבקים. אזנך ולבך - כי האזן מבוא לדברים עד שיגיעו ללב. לדעתי - פירושו: תשית לבך ללמד דעתי , כי נעים דעתי. או: כי תהיה נעים כי תשמרם בבטנך - רמז ללב. יכונו - הדברים על שפתיך; וההכנה - בקריאת הלמוד. אף אתה אחר שאמר הודעתיך - דרך חזוק. כתבתי - להיות לזכרון. שלישים - דברים. שלשום - כתוב בוא"ו; והטעם: אתמול שלשום כתבתי להודיעך אמרי אמת - והקרי הוא הנכון - בספר מועצות ודעת. קושט - על דרך הפעלים , כמו "ישט" (מש' ז , כה) ו"נרד" (שה"ש ד , יד) , ו"חטא" (וי' יט , יז). אמרים אמת - חסר הנסמך בו; והנכון: אמרים אמרי אמת. וכן "טורים אבן" (שמ' כח , יז); "סיגים כסף" (יח' לב , יח); "אילים צמר" (מ"ב ג , ד); וכן רבים , על דרך קצרה. וטעם להשיב - כענין "וישב משה את דברי העם אל יי'" (שמ' יט , ח); ופירושו: כאשר הודיעך אמרי אמת , כמו כן תשיב לו אמרים של אמת , כענין "נעשה ונשמע" (שמ' כד , ז). לשולחיך - לשם ששלחני אליך ליסרך , כי השכל שליח השם. לשולחיך - לשון רבים , וכמוהו "אלוה עושי" (איוב לה , י).

(בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים יז - כא). כל זה הערה להשתדל בחכמה בכל מיני השתדלות. והתחיל בסדר הלימוד להטות אזנו לשמוע הדברים , והוא ענין הט אזנך וכו' , ולהכין לבו להבינם , והוא ענין ולבך תשית לדעתי , ואחר כך לבחון הדברים ולבררם במחשבתו , והוא ענין כי תשמרם בבטנך - מלשון תלמוד: תולין את המשמרת (ראה שבת קלז , ב) - רוצה לומר: לצללם ולצרפם ולבררם. אבל כי נעים - נקשר עם לדעתי; כלומר: ולבך תשית לדעתי כי נעים הוא , רוצה לומר: מתוק וערב. והוא תואר; כמו "יקר ונעים" (מש' כד , ד); "יפה דודי אף נעים" (שה"ש א , טז). ויש לפרשו דבק עם כי תשמרם בבטנך , והוא שם דבר כמו 'נעימות'; כמו שבא בקיבוץ "ושניהם בנעימים" (איוב לו , יא); "נעימות בימינך" (תה' טז , יא); כלומר: כי המתיקות שבהם והערבות הגמור , הוא כשתשמרם בבטנך. ואחר כך להוציא בשפתיו , כי הלשון יברר הדברים הנבחנים בלב יותר ויותר בתכלית , כמו שביארנו לעיל , באמרו: "ועל שפתיו יוסף לקח" (מש' טז , כג) , שכשהוא מוציא הדברים בפה ללמדם לזולתו , יתבררו הדברים בשפתיו יותר; והוא ענין יכונו יחדיו על שפתיך. ויש מפרשים (ראה שרשים: 'נוע') נעים - בינוני לרבים מלשון תנועה , והכל שב להערת הוצאת הדברים בפה; כלומר: מצד שהם נעים ונדים ונשכחים כאשר האדם שומרם בבטנו ואינו מוציאם בפה; אני מזהירך שיכונו יחדיו על שפתיך. ואמר אחר כך: להיות ביי' מבטחך הודעתיך היום אף אתה - כלומר: עם כל זה שהשלמת עצמך בחכמה , אני מזהירך שלא תבטח בחכמתך , עד שתסיר בסבתם הבטחון מהאל יתעלה , כי הוא לוכד ברצונו גם חכמים בערמה , ולכן אני מזהירך להיות ביי' מבטחך. או נפרש: יכונו יחדו על שפתיך - ותזכה לזה בהיות ביי' מבטחך , כענין "לאדם מערכי לב ומיי' מענה לשון" (מש' טז , א). ואמר אחר כך: הלא כתבתי לך שלישים במועצות ודעת. ושלישים - פירושו דברים נכבדים , כענין "כי נגידים אדבר" (מש' ח , ו). ו'שליש' מונח על תואר הנכבד: "ויען השליש" (מ"ב ז , ב); "ומבחר שלישיו" (שמ' טו , ד). ובדברים - כאמרו "בשמחה ובשלישים" (ש"א יח , ו); וקרא מבחר השירים כן , כי יש להם מעלה על שאר הדברים , כיתרון הנכבדים על שאר העם. ורמז בהערה על העיון בספרים , ובכל אלו יושלם כל אדם בלימוד החכמה , וישיג בהם כל הראוי להשיג. והוא ענין אמרו: להודיעך קושט אמרי אמת - רוצה לומר: יושר אמרי אמת להשיב אמרים , אמרי אמת לשולחך - רוצה לומר: למלמדים אותך להועיל. ובדרך נסתר - כבר ביארנו מה שאמרו ז"ל (ראה חגיגה טו , ב): 'לדעתם' לא נאמר , אלא לדעתי. והוא דרש נאה , רומז שישמע ויחקור הדעות בחכמות , אבל מכל מקום ישית לבו לדעת התורה , ולא יפול בלבו מצד חכמתו עליו פקפוק או מבוכה. וכן שדעתי לפרש מלת תשית - מענין 'יסוד' , מלשון "אשיותיה" (יר' נ , טו); "שתותיה" (יש' יט , י) , כלומר , שקודם שתשמעם תיסד לבך לדעתי , כענין 'כל שיראתו קודמת לחכמתו , חכמתו מתקיימת' (ראה משנה אבות ג , ט). ואפשר לפרש באמרו כי נעים כי תשמרם בבטנך , ויחדיו יהיו על שפתיך - שהם הפכים; והם כענין שאמר דוד עליו השלום: "בלבי צפנתי אמרתך" , "בשפתי ספרתי כל משפטי פיך" (תה' קיט , יא , יג). ודרשו ז"ל (ראה עירובין סג א): כאן קודם רשות כאן לאחר רשות. ונראה בפירושו , שרמז על הִסָתר הסודות ממי שאינו ראוי להם , והיות גלויים - נאות למי שראוי להם. ובאמרו להיות ביי' מבטחך - רמז להזהר שלא להתרשל בחכמתו על מבוכת הפנות התוריות. ושלישים - רמז על התורה , שהיא כוללת שלשה חלקים: חלק קנין המדות הטובות , וההזהר מהפכן במיני מצות הכבוד והאהבה והמתנות והחסדים ודומיהם , וההזהר מן הגניבות והרציחות ודומיהם; וחלק המיישר דרכי האמונה מצד המעשה , כקריאת שמע ותפילין ושבת ושביתת המועדות , וההזהר מלכת בחוקי עובדי כוכבים ומזלות; וחלק בעיקר האמונות והצטייר אמונת יחודו יתעלה בלבבו , ושאר האמונות עיוניות או תוריות. או רמז בשלשים - על בחינת שלשה העולמות והשגת עניניהם.

הט - הנה מה שעבר מן המשלים , כאשר אמרנו (מש' י , א) , היו גזרות מונחות רק קצת מה שהוחל בו; ועתה ישוב לומר צווים ואזהרות.

תשית לדעתי - אומר שלמה כי נעים הם כי תשמרם - אלו דברי חכמים בבטנך - שלא תשכחם; ויכונו יחדיו על שפתיך; מה הם דברי חכמים? להיות ביי' מבטחך הודעתיך היום , ואף אתה תשית עסק עמהם.
ריכוז קישורים