תנ"ך - כי־ה' יריב ריבם וקבע את־קבעיהם נפש:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּֽי־יְ֭הוָה יָרִ֣יב רִיבָ֑ם וְקָבַ֖ע אֶת־קֹבְעֵיהֶ֣ם נָֽפֶשׁ: (משלי פרק כב פסוק כג)

טקסט וניקוד:

כִּי־יְהוָה יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת־קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ: (משלי פרק כב פסוק כג)

טקסט בלבד:

כי־ה' יריב ריבם וקבע את־קבעיהם נפש: (משלי פרק כב פסוק כג)

תיקון קוראים:

כי־יהוה יריב ריבם וקבע את־קבעיהם נפש: (משלי פרק כב פסוק כג)
וקבע - ל'; קבעיהם - ל'.

כי יי' יריב ריבם וקבע - ויגזול את הנפש. קובעיהם - גוזליהם. ובלשון ארמי 'קביעה' - 'גזילה' במסכת ראש השנה (כו , א - ב): אתא ההוא גברא לקמיה אמר ליה: קבען פלניא וכו'.

כי יי' יריב ריבם - כי יש שם חזק ממך לקחת נקמתו ממך , והוא השם יתברך , כי הוא יריב ריבם ויגזול נפש הגוזל אותם , מדה כנגד מדה; כי הגוזל את הדל , גוזל ממנו חייו.

כי יי' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש - ויגזול הנפש לגוזליהם , כי תהיה סבה לאבודם. וקבע - מן "היקבע אדם אלהים" (מל' ג , ח); לשון גזל.

אל תגזל דל; כי יי' - שנים דבקים. כי דל הוא - די לו צער בדלותו , על כן אל תגזלהו בשער - ששם עוזריך , כענין "כי אראה בשער עזרתי" (איוב לא , כא). וקבע - ענינו: יחבול או יגזול , וחברו: "היקבע אדם" (מל' ג , ח).

(בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים כב - כג). וקבע את קובעיהם - הוא ענין גזילה ולקיחת הדבר בהכרח: "ואותי אתם קובעים"; "במה קבענוך"; "היקבע אדם אלהים" (מל' ג , ח - ט). ובלשון תלמוד: קבען פלניא (ראה ר"ה כו , ב). והזהיר על גזילת הדל בפרט , לייעוד הפלגת העונש עליו בקביעת נפשו , באשר הוא גוזל גם כן חייו. ובדרך נסתר - נפרשהו על אחד משני הכחות , על איזה שתרצה , כי ראוי לתת לכל אחד חוקו , ובגזילות החק תקבע הנפש.

כי. וקבע - לקח בחזקה; וטעמו כמו 'ולקח נפש עושקיהם'.

כי יי' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש - לשון לקיחה וגזל; כלומר: הבורא יגזול ויקח הנפש של גוזליהם.
ריכוז קישורים