תנ"ך - כי׀
כמו
שער
בנפשו
כן־הוא
אכול
ושתה
יאמר
לך
ולבו
בל־עמך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּ֤י׀
כְּמ֥וֹ
שָׁעַ֥ר
בְּנַפְשׁ֗וֹ
כֶּ֫ן־ה֥וּא
אֱכ֣וֹל
וּ֭שְׁתֵה
יֹ֣אמַר
לָ֑ךְ
וְ֝לִבּ֗וֹ
בַּל־עִמָּֽךְ:
(משלי פרק כג פסוק ז)
כִּי׀
כְּמוֹ
שָׁעַר
בְּנַפְשׁוֹ
כֶּן־הוּא
אֱכוֹל
וּשְׁתֵה
יֹאמַר
לָךְ
וְלִבּוֹ
בַּל־עִמָּךְ:
(משלי פרק כג פסוק ז)
כי׀
כמו
שער
בנפשו
כן־הוא
אכול
ושתה
יאמר
לך
ולבו
בל־עמך:
(משלי פרק כג פסוק ז)
כי׀
כמו
שער
בנפשו
כן־הוא
אכול
ושתה
יאמר
לך
ולבו
בל־עמך:
(משלי פרק כג פסוק ז)
כי
-
י"א
בטעמא
(מהפך
לגרמיה
בראש
פסוק):
ראה
מש'
א
,
ט.
אכול
-
ה'
מלא
(כולל
'ואכול'):
ש"א
כח
,
כב;
מ"א
יט
,
ה;
יח'
ג
,
א
(פעמיים);
מש'
כג
,
ז.
שער
-
ל'
בטע';
אכול
-
ה'
מל'.
כי
כמו
שער
בנפשו
-
שער
זה
נקוד
חציו
פתח
וחציו
קמץ
וטעמו
למטה
,
לכך
הוא
פֹּעל
ולא
שם
דבר;
שאם
היה
שם
דבר
היה
קמץ
וטעמו
למעלה
ככל
'שער'
שבמקרא.
ופתרונו:
כאלו
שפך
האוכל
הזה
מרה
בנפשו
של
רע
העין
(ראה
לעיל
,
ו)
,
כן
הוא.
שער
-
מן
לשון
"התאנים
השערים"
(ראה
יר'
כט
,
יז)
,
המרים.
אחר
שהזהירו
מללחם
עם
רב
התאוה
(ראה
לעיל
,
א
-
ג)
,
הזהירו
שלא
ילחם
את
לחם
הכילי
,
ואמר:
אל
תלחם
את
לחם
רע
עין
-
שתרע
עינו
במה
שתאכל
ממנו
,
ואל
תתאו
למטעמותיו
,
כי
כמו
ששִער
בנפשו
דבר
המזון
הזה
,
שיקשה
לו
מאד
אכלך
ממנו
,
ואע"פ
שיאמר
לך
בפיו:
אכול
ושתה
-
כן
הלחם
שאכלת
ממנו
,
יקשה
לו
להתערב
במעיך
,
ויבקש
לצאת
דרך
קיא
,
ותשחית
דבריך
הנעימים
שתדבר
עמו
על
שלחנו.
והנה
ידמה
,
והוא
הנכון
,
שקרא
רע
עין
-
מי
שיש
לו
עיון
רע
וכוזב
בדעות
,
ולזה
אמר
שלא
יתאווה
למטעמותיו
,
כי
אין
מדרך
הכילי
שיעשה
מטעמים.
ואמר
זה
,
כי
הנחותיו
בהתחלות
ובשרשים
ערבות
מאד
לאיש
שיערב
לו
ההנאות
בהנאות
הגוף
,
כמו
שזכרנו
במה
שקדם.
והוא
מבואר
,
שלב
המזון
הזה
אינו
עמך
,
כי
הוא
כלו
כזבים
והבלים
,
והוא
יסבב
שמה
שאכלת
מפתך
הטוב
-
תקיאנה
,
ותשחית
דבריך
הנעימים
אשר
גדלת
על
האמנתם.
ואמר
שלחם
האיש
רע
העיון
,
הוא
כמו
שער
ופתח
בנפשו
,
שצריך
שיעמוד
פתוח
תמיד
,
כי
מה
שאחר
ההתחלות
ההם
,
להיותו
חולק
על
אלו
ההתחלות
והשרשים
-
יצטרך
שישיבהו
תמיד
אל
ההתחלות
ההם
,
וידחקו
להניח
ענינו
באופן
שלא
יחלוק
על
מה
שהשרישוהו.
והפך
זה
הוא
בשרשים
ובהתחלות
האמתיות
,
כי
מה
שאחר
ההתחלות
יעיד
על
אִמוּת
ההתחלות.
ולזה
אמר
כי
ההתחלה
הכוזבת
,
והיא
לחם
רע
עין
,
היא
כמו
שער
ופתח.
הנה
הוא
יאמר
לך
אכול
ושתה
בקניניך
ההתחלה
הזאת
,
והיא
תישירך
אל
מה
שאחר
ההתחלה;
ולב
זאת
ההתחלה
אינו
עמך
להישירך
אל
מה
שאחר
ההתחלה.
וסמך
לו
ענייני
בני
אדם
שיאמרו
לאדם:
אכול
ושתה
,
ולבו
בהפך.
על
כן
אמר:
אל
תלחם
את
לחם
רע
עין
,
כי
כמו
שער
בנפשו
כן
הוא.
שער
-
השי"ן
קמוץ
והעי"ן
פתוחה
,
והוא
מלרע
,
כדרך
כל
פעל
עבר.
והשם:
'שער'
מלעיל
וכלו
פתוח
,
והקבוץ
"מאה
שערים"
(בר'
כו
,
יב);
לשון
שיעור.
אומר:
אל
תאמן
מה
שיאמר
לך
בפיו
,
כי
מה
שהוא
ששער
,
מה
שמשער
בנפשו
הוא
האמת
,
לא
מה
שיאמר
בפיו.
אל
תלחם;
כי
כמו;
פתך
אכלת;
באזני
כסיל
-
ארבעה
דבקים.
רע
עין
-
כענין
"ורעה
עינך"
(דב'
טו
,
ט);
או
הוא
חסר
'איש'
,
וכן
"טוב
עין
הוא
יבורך"
(מש'
כב
,
ט);
והראוי:
איש
רע
,
איש
טוב.
שער
-
פעל
עבר
,
מגזרת
"מאה
שערים"
(בר'
כו
,
יב);
ופירושו:
כאשר
ישים
שעור
בנפשו
לאמר
לך
אכל
ושתה
,
כן
הוא
עושה.
ולבו
בל
עמך
-
שלא
יאהבך
באכלך
לחמו.
תקיאנה
-
כי
בעין
רעה
הביט
אליך.
ושחת
דבריך
-
שתחשב
בולע
,
ולא
יהיו
דבריך
הנעימים
נחשבים
מאומה.
באזני
כסיל
אל
תדבר
-
ליסרו
,
כי
הוא
יבוז
לשכל
מליך
,
וזהו
דבריך
הנעימים.
(בכתב
היד
מוצגים
כאן
הפסוקים
ו
-
ח).
הנגלה
-
דברים
פשוטים
הם
לאיש
רע
עין
וכילי
ופחות
-
קשה
לו
בתוך
לבו
כשאחרים
מקבלין
הנאה
ממנו.
ושער
-
חציו
קמץ
וחציו
פתח
וטעמו
מלרע
,
והוא
עבר
מבנין
'הקל'
,
בפלס
'שמר'
,
'גזר'.
והוא
מענין
'אומר';
כלומר:
אע"פ
שהוא
אומר
דברים
שנראה
מהם
שהוא
רוצה
בכך
,
הוא
משער
בעצמו
ההפך
,
ומה
ששער
בעצמו
הוא
האמת
,
ולא
מה
שיאמר
לך.
פתך
שאכלת
תקיאנה
-
כלומר
,
שמרוב
בושתך
שתקבל
בהכירך
את
לבבו
,
תכיר
שכל
ההנאה
שקבלת
ממנו
נהפכת
לך
למרירות
,
ושחת
דבריך
הנעימים
-
שכבדתו
בדבריך
על
מה
שקבלת
ממנו.
ובדרך
נסתר
-
כוונתו
על
התלמיד
,
שלא
יקבע
ישיבתו
לפני
חכם
שטבעו
במניעת
בר;
כי
הוא
יראה
עצמו
כמלמד
להועיל
,
וימעיט
מזה
כפי
כחו
,
ויסתיר
מה
שראוי
לגלותו
,
ויקצר
במה
שראוי
להאריך
בו
,
ויאריך
ויבלבל
באריכות
במה
שראוי
לקצר
בו
-
הכל
לבלבל
סדר
הלימוד.
כי
הוא
חושב
שתחסר
ידיעתו
בכך
,
או
שתגדל
ידיעתם
עליו
ויקנא
בהם.
והוא
ענין
פתך
אכלת
תקיאנה
-
כלומר
,
שתצטרך
אחר
כך
לבער
מקרבך
כל
הלימוד
ההוא
,
שלא
להשחית
בזה
הנהגתך.
כי
-
הטעם:
כי
אין
האמת
כמו
שנראה
מדבריו
,
אבל
כמו
שדמה
בנפשו.
כי
כמו
שער
בנפשו
-
טעמו
אל
מטה
,
והוא
פֹּעל
מלשון
"שמה
ושערורה"
(יר'
ה
,
ל);
"התאנים
השוערים"
(ראה
יר'
כט
,
יז);
כלומר:
כי
האדם
שאוכל
מלחמו
,
כאילו
סער
ומרד
בנפשו;
כך
הוא
נראה
לו.