תנ"ך - משלי פרק כג פסוק ז - כי׀ כמו שער בנפשו כן־הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל־עמך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֤י׀ כְּמ֥וֹ שָׁעַ֥ר בְּנַפְשׁ֗וֹ כֶּ֫ן־ה֥וּא אֱכ֣וֹל וּ֭שְׁתֵה יֹ֣אמַר לָ֑ךְ וְ֝לִבּ֗וֹ בַּל־עִמָּֽךְ: (כי׀ כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל עמך )

טקסט וניקוד:

כִּי׀ כְּמוֹ שָׁעַר בְּנַפְשׁוֹ כֶּן־הוּא אֱכוֹל וּשְׁתֵה יֹאמַר לָךְ וְלִבּוֹ בַּל־עִמָּךְ: (כי׀ כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל עמך )

טקסט בלבד:

כי׀ כמו שער בנפשו כן־הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל־עמך: (כי׀ כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל עמך )

תיקון קוראים:

כי׀ כמו שער בנפשו כן־הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל־עמך: (כי׀ כמו שער בנפשו כן הוא אכול ושתה יאמר לך ולבו בל עמך )
כי - י"א בטעמא (מהפך לגרמיה בראש פסוק): ראה מש' א , ט. אכול - ה' מלא (כולל 'ואכול'): ש"א כח , כב; מ"א יט , ה; יח' ג , א (פעמיים); מש' כג , ז.

שער - ל' בטע'; אכול - ה' מל'.

כי כמו שער בנפשו - שער זה נקוד חציו פתח וחציו קמץ וטעמו למטה , לכך הוא פֹּעל ולא שם דבר; שאם היה שם דבר היה קמץ וטעמו למעלה ככל 'שער' שבמקרא. ופתרונו: כאלו שפך האוכל הזה מרה בנפשו של רע העין (ראה לעיל , ו) , כן הוא. שער - מן לשון "התאנים השערים" (ראה יר' כט , יז) , המרים.

אחר שהזהירו מללחם עם רב התאוה (ראה לעיל , א - ג) , הזהירו שלא ילחם את לחם הכילי , ואמר: אל תלחם את לחם רע עין - שתרע עינו במה שתאכל ממנו , ואל תתאו למטעמותיו , כי כמו ששִער בנפשו דבר המזון הזה , שיקשה לו מאד אכלך ממנו , ואע"פ שיאמר לך בפיו: אכול ושתה - כן הלחם שאכלת ממנו , יקשה לו להתערב במעיך , ויבקש לצאת דרך קיא , ותשחית דבריך הנעימים שתדבר עמו על שלחנו. והנה ידמה , והוא הנכון , שקרא רע עין - מי שיש לו עיון רע וכוזב בדעות , ולזה אמר שלא יתאווה למטעמותיו , כי אין מדרך הכילי שיעשה מטעמים. ואמר זה , כי הנחותיו בהתחלות ובשרשים ערבות מאד לאיש שיערב לו ההנאות בהנאות הגוף , כמו שזכרנו במה שקדם. והוא מבואר , שלב המזון הזה אינו עמך , כי הוא כלו כזבים והבלים , והוא יסבב שמה שאכלת מפתך הטוב - תקיאנה , ותשחית דבריך הנעימים אשר גדלת על האמנתם. ואמר שלחם האיש רע העיון , הוא כמו שער ופתח בנפשו , שצריך שיעמוד פתוח תמיד , כי מה שאחר ההתחלות ההם , להיותו חולק על אלו ההתחלות והשרשים - יצטרך שישיבהו תמיד אל ההתחלות ההם , וידחקו להניח ענינו באופן שלא יחלוק על מה שהשרישוהו. והפך זה הוא בשרשים ובהתחלות האמתיות , כי מה שאחר ההתחלות יעיד על אִמוּת ההתחלות. ולזה אמר כי ההתחלה הכוזבת , והיא לחם רע עין , היא כמו שער ופתח. הנה הוא יאמר לך אכול ושתה בקניניך ההתחלה הזאת , והיא תישירך אל מה שאחר ההתחלה; ולב זאת ההתחלה אינו עמך להישירך אל מה שאחר ההתחלה.

וסמך לו ענייני בני אדם שיאמרו לאדם: אכול ושתה , ולבו בהפך. על כן אמר: אל תלחם את לחם רע עין , כי כמו שער בנפשו כן הוא. שער - השי"ן קמוץ והעי"ן פתוחה , והוא מלרע , כדרך כל פעל עבר. והשם: 'שער' מלעיל וכלו פתוח , והקבוץ "מאה שערים" (בר' כו , יב); לשון שיעור. אומר: אל תאמן מה שיאמר לך בפיו , כי מה שהוא ששער , מה שמשער בנפשו הוא האמת , לא מה שיאמר בפיו.

אל תלחם; כי כמו; פתך אכלת; באזני כסיל - ארבעה דבקים. רע עין - כענין "ורעה עינך" (דב' טו , ט); או הוא חסר 'איש' , וכן "טוב עין הוא יבורך" (מש' כב , ט); והראוי: איש רע , איש טוב. שער - פעל עבר , מגזרת "מאה שערים" (בר' כו , יב); ופירושו: כאשר ישים שעור בנפשו לאמר לך אכל ושתה , כן הוא עושה. ולבו בל עמך - שלא יאהבך באכלך לחמו. תקיאנה - כי בעין רעה הביט אליך. ושחת דבריך - שתחשב בולע , ולא יהיו דבריך הנעימים נחשבים מאומה. באזני כסיל אל תדבר - ליסרו , כי הוא יבוז לשכל מליך , וזהו דבריך הנעימים.

(בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים ו - ח). הנגלה - דברים פשוטים הם לאיש רע עין וכילי ופחות - קשה לו בתוך לבו כשאחרים מקבלין הנאה ממנו. ושער - חציו קמץ וחציו פתח וטעמו מלרע , והוא עבר מבנין 'הקל' , בפלס 'שמר' , 'גזר'. והוא מענין 'אומר'; כלומר: אע"פ שהוא אומר דברים שנראה מהם שהוא רוצה בכך , הוא משער בעצמו ההפך , ומה ששער בעצמו הוא האמת , ולא מה שיאמר לך. פתך שאכלת תקיאנה - כלומר , שמרוב בושתך שתקבל בהכירך את לבבו , תכיר שכל ההנאה שקבלת ממנו נהפכת לך למרירות , ושחת דבריך הנעימים - שכבדתו בדבריך על מה שקבלת ממנו. ובדרך נסתר - כוונתו על התלמיד , שלא יקבע ישיבתו לפני חכם שטבעו במניעת בר; כי הוא יראה עצמו כמלמד להועיל , וימעיט מזה כפי כחו , ויסתיר מה שראוי לגלותו , ויקצר במה שראוי להאריך בו , ויאריך ויבלבל באריכות במה שראוי לקצר בו - הכל לבלבל סדר הלימוד. כי הוא חושב שתחסר ידיעתו בכך , או שתגדל ידיעתם עליו ויקנא בהם. והוא ענין פתך אכלת תקיאנה - כלומר , שתצטרך אחר כך לבער מקרבך כל הלימוד ההוא , שלא להשחית בזה הנהגתך.

כי - הטעם: כי אין האמת כמו שנראה מדבריו , אבל כמו שדמה בנפשו.

כי כמו שער בנפשו - טעמו אל מטה , והוא פֹּעל מלשון "שמה ושערורה" (יר' ה , ל); "התאנים השוערים" (ראה יר' כט , יז); כלומר: כי האדם שאוכל מלחמו , כאילו סער ומרד בנפשו; כך הוא נראה לו.
ריכוז קישורים