תנ"ך - התרפית ביום צרה צר כחכה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הִ֭תְרַפִּיתָ בְּי֥וֹם צָרָ֗ה צַ֣ר כֹּחֶֽכָה: (משלי פרק כד פסוק י)

טקסט וניקוד:

הִתְרַפִּיתָ בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה: (משלי פרק כד פסוק י)

טקסט בלבד:

התרפית ביום צרה צר כחכה: (משלי פרק כד פסוק י)

תיקון קוראים:

התרפית ביום צרה צר כחכה: (משלי פרק כד פסוק י)
כחכה - ב' , חד מלא וחד חסר (ה"א): מש' ה , י; כד , י.

כחכה ב' חד מל' וחד חס' פן ישבעו זרים כחך ביום צרה צר כחכה.

התרפית - ל'; כחכה - ב' חד מל' וחד חס'.

התרפית - מן התורה. ביום צרה צר כחכה - מלאכי השרת לא יהיו מאמצין כחך. זה מדרש חכמים (ראה ממ"ש כד , י). ולפי פשוטו: התרפית ביום צרת אהובך לעמוד מנגד , צר כחכה - ביום פורענותך , דכתיב "אם החרש תחרישי" וגו' (אס' ד , יד).

התרפית - הנה אם התרפית מהשתדלות הראוי בקנין החכמה , הנה בבא יום צרה אז כחך צר וקצר מעמוד כנגד הצרה ההיא.

התרפית ביום צרה - בבא יום צרה צריך אדם להקדים שלשה דברים: תפלה לאל יתברך ושחד ושיזדמן למלחמה אם יצטרך; ושלשה אלה זימן יעקב אבינו בצרתו (ראה בר' לב , ט רש"י). ובעבור אלה אמר אליהוא לאיוב: "ורב כופר אל יטך" (איוב לו , יח) - שחד וממון; "היערוך שועך לא בצר" (שם , יט) - תפלה; "וכל מאמצי כח" (איוב לו , יט) - חזוק מלחמה.

התרפית; הצל לקוחים; כי תאמר - שלשה דבקים. התרפית ביום צרה - הבאה על אחרים , אז יצר כחך בבא צרתך. הצל - שם הפועל. והפסוק דבק ראשו עם סופו , וכן הוא הפירוש: ההצל אם תחשך מן הלקוחים למות בבא צרתם , שתאמר: 'לא היינו יודעים עת נלקחו למות'. הלא תוכן לבות - לעשות רצונו , ונוצר נפשך ממות , הוא יבין וידע שלא רצית להצילם , וישיב לאדם כמוך כפעלך; שתהיה בצרה כמהו , ולא תמצא מציל.

(בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים י - יב). כל זה הערה לעזור איש את אחיו בעת צרתו , אם בעניו אם בשאר הצרות , וייעד העונש לנמנע מזה. ואמר: התרפית ביום צרת אחיך , ועשית עצמך כלא רואה , הנה עונשך שתקצר ידך וכחך , ולא תמצא גם כן עוזר. והצל - מקור. ואם תחשוך האמור בסוף , חוזר לראשו; כלומר: אם תחשוך ותמנע מהצל הלקוחים למות והנוטים להרג , ותתנצל בזה לומר לא ידענו זה כלומר: לא נודע לנו ענינו , שאלו ידענו השתדלנו בעבורו - הלא תוכן לבות הוא יבין - רוצה לומר: האל שהוא מביא הלבבות לחשבון הוא יבין צפון לבבך , ונוצר נפשך הוא ידע מטמון לבך , והשיב לאדם כפעלו. ויש לפרש הוא ידע - כלומר: הוא יעניש על זה ויכרית העושה כן. ובדרך נסתר - חוזר על המתרשל בלימוד מצד היות החכמות ראמות בעיניו (ראה לעיל , ז) , ואמר: התרפית ביום צרה , כלומר: יום התעמלך בתורה שהיה בעיניך יום צרה , ולכן צר כחכה , רוצה לומר: קצרה ידיעתך. וקרא כחות הגוף לקוחים למות ומטים להרג , כי הם מעותדים לכך תמיד. ואמר , שבהמנעך מלהצילם מן המות , ותנצל במאמר הן לא ידענו , כלומר: כבד הדבר לא נוכל להשיגו - הלא תוכן לבות - כלומר: האדם המכין לבו לכך ומשתדל השתדלות - הוא יבין; יגעת ולא מצאת אל תאמין (ראה מגילה ו , ב). והאל יתעלה שהוא נוצר נפשך , כלומר: מכוין ורוצה בשמירתה ובהצלחתה , הוא יענישך וישיב לך כפעלך , והשאירך רֵק ונעור , ולהיות נפשך שוממה עזובה בקרב הארץ (ע"פ יש' ו , יב).

התרפית - אתה לא תעזור לרעך ביום צרתו.

התרפית ביום צרה - אם אתה מתרפה ביום שאתה רואה צרה לחבירך , צר יהיה כוחך מן השמים.
ריכוז קישורים