תנ"ך - הצל לקחים למות ומטים להרג אם־תחשוך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַ֭צֵּל לְקֻחִ֣ים לַמָּ֑וֶת וּמָטִ֥ים לַ֝הֶ֗רֶג אִם־תַּחְשֽׂוֹךְ: (משלי פרק כד פסוק יא)

טקסט וניקוד:

הַצֵּל לְקֻחִים לַמָּוֶת וּמָטִים לַהֶרֶג אִם־תַּחְשׂוֹךְ: (משלי פרק כד פסוק יא)

טקסט בלבד:

הצל לקחים למות ומטים להרג אם־תחשוך: (משלי פרק כד פסוק יא)

תיקון קוראים:

הצל לקחים למות ומטים להרג אם־תחשוך: (משלי פרק כד פסוק יא)
לקחים - ל'; ומטים - ל'; להרג - ל'; תחשוך - ל' מל'.

הצל לקוחים וגו' - להציל את הלקוחים למות , את המטים להרג. אם תחשוך מלהצילם , על זה אמרתי "צר כחך" (לעיל , י).

הצל - אם תמנע עצמך להציל הלקוחים למות ומטים להרג , והם הכחות השכליות; כי הצלתם תהיה בקנין החכמה והשלימות , ובזולת זה ימותו ויפסדו.

הצל לקוחים למות - בדברים או ממון.

התרפית; הצל לקוחים; כי תאמר - שלשה דבקים. התרפית ביום צרה - הבאה על אחרים , אז יצר כחך בבא צרתך. הצל - שם הפועל. והפסוק דבק ראשו עם סופו , וכן הוא הפירוש: ההצל אם תחשך מן הלקוחים למות בבא צרתם , שתאמר: 'לא היינו יודעים עת נלקחו למות'. הלא תוכן לבות - לעשות רצונו , ונוצר נפשך ממות , הוא יבין וידע שלא רצית להצילם , וישיב לאדם כמוך כפעלך; שתהיה בצרה כמהו , ולא תמצא מציל.

(בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים י - יב). כל זה הערה לעזור איש את אחיו בעת צרתו , אם בעניו אם בשאר הצרות , וייעד העונש לנמנע מזה. ואמר: התרפית ביום צרת אחיך , ועשית עצמך כלא רואה , הנה עונשך שתקצר ידך וכחך , ולא תמצא גם כן עוזר. והצל - מקור. ואם תחשוך האמור בסוף , חוזר לראשו; כלומר: אם תחשוך ותמנע מהצל הלקוחים למות והנוטים להרג , ותתנצל בזה לומר לא ידענו זה כלומר: לא נודע לנו ענינו , שאלו ידענו השתדלנו בעבורו - הלא תוכן לבות הוא יבין - רוצה לומר: האל שהוא מביא הלבבות לחשבון הוא יבין צפון לבבך , ונוצר נפשך הוא ידע מטמון לבך , והשיב לאדם כפעלו. ויש לפרש הוא ידע - כלומר: הוא יעניש על זה ויכרית העושה כן. ובדרך נסתר - חוזר על המתרשל בלימוד מצד היות החכמות ראמות בעיניו (ראה לעיל , ז) , ואמר: התרפית ביום צרה , כלומר: יום התעמלך בתורה שהיה בעיניך יום צרה , ולכן צר כחכה , רוצה לומר: קצרה ידיעתך. וקרא כחות הגוף לקוחים למות ומטים להרג , כי הם מעותדים לכך תמיד. ואמר , שבהמנעך מלהצילם מן המות , ותנצל במאמר הן לא ידענו , כלומר: כבד הדבר לא נוכל להשיגו - הלא תוכן לבות - כלומר: האדם המכין לבו לכך ומשתדל השתדלות - הוא יבין; יגעת ולא מצאת אל תאמין (ראה מגילה ו , ב). והאל יתעלה שהוא נוצר נפשך , כלומר: מכוין ורוצה בשמירתה ובהצלחתה , הוא יענישך וישיב לך כפעלך , והשאירך רֵק ונעור , ולהיות נפשך שוממה עזובה בקרב הארץ (ע"פ יש' ו , יב).

הצל - הטעם: לא תעשה כן (ראה לעיל , י) , אבל הצל. אם תחשוך - הטעם: שימותו אם תמנע מלעזור להם.

אלא מה יש לך לעשות? הצל לקוחים למות - אותם בני אדם שהם תפוסים ולקוחים ליהרג ויש בידך להצילם , תצילם. ומטים להרג - אותם שהם לקוחים ומוטים ליהרג , אם תחשך - ותמנע מלהצילם.
ריכוז קישורים