תנ"ך - כי־תאמר הן לא־ידענו זה הלא־תכן לבות׀ הוא־יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּֽי־תֹאמַ֗ר הֵן֮ לֹא־יָדַ֪עְנ֫וּ זֶ֥ה הֲֽלֹא־תֹ֮כֵ֤ן לִבּ֨וֹת׀ הֽוּא־יָבִ֗ין וְנֹצֵ֣ר נַ֭פְשְׁךָ ה֣וּא יֵדָ֑ע וְהֵשִׁ֖יב לְאָדָ֣ם כְּפָעֳלֽוֹ: (משלי פרק כד פסוק יב)

טקסט וניקוד:

כִּי־תֹאמַר הֵן לֹא־יָדַעְנוּ זֶה הֲלֹא־תֹכֵן לִבּוֹת׀ הוּא־יָבִין וְנֹצֵר נַפְשְׁךָ הוּא יֵדָע וְהֵשִׁיב לְאָדָם כְּפָעֳלוֹ: (משלי פרק כד פסוק יב)

טקסט בלבד:

כי־תאמר הן לא־ידענו זה הלא־תכן לבות׀ הוא־יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו: (משלי פרק כד פסוק יב)

תיקון קוראים:

כי־תאמר הן לא־ידענו זה הלא־תכן לבות׀ הוא־יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו: (משלי פרק כד פסוק יב)
ידע - י"ט: יהו' כב , כב; ש"א כ , ג; כא , ג; יש' ז , טז; ח , ד; נב , ו; יר' לו , יט; לח , כד; מ , טו; תה' לה , ח; לט , ז; צב , ז; מש' כד , יב; כח , כב; איוב יד , כא; קה' ח , ה (פעמיים); ט , יב; י , יד.

כי תאמר - שמא תאמר; וזהו כי משמש בלשון 'דלמא'.

כי תאמר: הן לא נוכל לדעת אלו המחשבות אשר קבוצם מביא לקנין החכמה , ותחשב לך בזה התנצלות וההֵעָצל מקנין השלמות והחכמה; הלא השם יתברך שהוא תוכן הלבבות ומשלים אותם , והוא שומר נפשך , הוא ידע אם השתדלת בזה הקנין כאשר תמצא ידך (ע"פ קה' ט , י) , והוא ישיב לאדם גמול כפעלו.

התרפית; הצל לקוחים; כי תאמר - שלשה דבקים. התרפית ביום צרה - הבאה על אחרים , אז יצר כחך בבא צרתך. הצל - שם הפועל. והפסוק דבק ראשו עם סופו , וכן הוא הפירוש: ההצל אם תחשך מן הלקוחים למות בבא צרתם , שתאמר: 'לא היינו יודעים עת נלקחו למות'. הלא תוכן לבות - לעשות רצונו , ונוצר נפשך ממות , הוא יבין וידע שלא רצית להצילם , וישיב לאדם כמוך כפעלך; שתהיה בצרה כמהו , ולא תמצא מציל.

(בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים י - יב). כל זה הערה לעזור איש את אחיו בעת צרתו , אם בעניו אם בשאר הצרות , וייעד העונש לנמנע מזה. ואמר: התרפית ביום צרת אחיך , ועשית עצמך כלא רואה , הנה עונשך שתקצר ידך וכחך , ולא תמצא גם כן עוזר. והצל - מקור. ואם תחשוך האמור בסוף , חוזר לראשו; כלומר: אם תחשוך ותמנע מהצל הלקוחים למות והנוטים להרג , ותתנצל בזה לומר לא ידענו זה כלומר: לא נודע לנו ענינו , שאלו ידענו השתדלנו בעבורו - הלא תוכן לבות הוא יבין - רוצה לומר: האל שהוא מביא הלבבות לחשבון הוא יבין צפון לבבך , ונוצר נפשך הוא ידע מטמון לבך , והשיב לאדם כפעלו. ויש לפרש הוא ידע - כלומר: הוא יעניש על זה ויכרית העושה כן. ובדרך נסתר - חוזר על המתרשל בלימוד מצד היות החכמות ראמות בעיניו (ראה לעיל , ז) , ואמר: התרפית ביום צרה , כלומר: יום התעמלך בתורה שהיה בעיניך יום צרה , ולכן צר כחכה , רוצה לומר: קצרה ידיעתך. וקרא כחות הגוף לקוחים למות ומטים להרג , כי הם מעותדים לכך תמיד. ואמר , שבהמנעך מלהצילם מן המות , ותנצל במאמר הן לא ידענו , כלומר: כבד הדבר לא נוכל להשיגו - הלא תוכן לבות - כלומר: האדם המכין לבו לכך ומשתדל השתדלות - הוא יבין; יגעת ולא מצאת אל תאמין (ראה מגילה ו , ב). והאל יתעלה שהוא נוצר נפשך , כלומר: מכוין ורוצה בשמירתה ובהצלחתה , הוא יענישך וישיב לך כפעלך , והשאירך רֵק ונעור , ולהיות נפשך שוממה עזובה בקרב הארץ (ע"פ יש' ו , יב).

כי - הטעם: כי תחשוב להצדיק עצמך לומר: לא ידעתי צרתו - הנה זה התנצלות איפשר שיאמינו בו אנשי העולם , אבל יי' יראה ללבב וידע שהיית יודע והתעלמת.

כי תאמר הן לא ידענו זה - שאם ידענו היינו מצילים אותם - הלוא הבורא תוכן לבות הוא יבין , ונוצר נפשך הוא ידע - לבך , ולא תוכל לכסות עצמך ממנו.
ריכוז קישורים