תנ"ך - גם־אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי׀ חזקיה מלך־יהודה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

גַּם־אֵ֭לֶּה מִשְׁלֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה אֲשֶׁ֥ר הֶ֝עְתִּ֗יקוּ אַנְשֵׁ֤י׀ חִזְקִיָּ֬ה מֶלֶךְ־יְהוּדָֽה: (משלי פרק כה פסוק א)

טקסט וניקוד:

גַּם־אֵלֶּה מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ אַנְשֵׁי׀ חִזְקִיָּה מֶלֶךְ־יְהוּדָה: (משלי פרק כה פסוק א)

טקסט בלבד:

גם־אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי׀ חזקיה מלך־יהודה: (משלי פרק כה פסוק א)

תיקון קוראים:

גם־אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי׀ חזקיה מלך־יהודה: (משלי פרק כה פסוק א)
משלי - ד': מש' א , א; י , א; כה , א; איוב יג , יב. משלי שלמה - ג': מש' א , א; י , א; כה , א. חזקיה - ג': צפ' א , א; מש' כה , א; *נחמ' י , יח. (ומן 'ויהי בשנת שלוש להושע' (מ"ב יח , א) עד 'תרתן' (מ"ב יח , יז) דכותהון בר מן אחד 'ויהי בשנה הרביעית למלך חזקיהו' (מ"ב יח , ט)). חזקיה - י"ב (בלישנא): מ"ב יח , א , י , יג , יד (פעמיים) , טו , טז (פעמיים); צפ' א , א; מש' כה , א; נחמ' ז , כא; י , יח.

חזקיה - ג'.

גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו - חזר לדורשם; כשנתמנה חזקיהו למלך והוא הושיב תלמידים בכל עיר , כדאמרינן בפרק 'חלק' (סנה' צד , ב): בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ. העתיקו - החזיקו.

גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו החכמים שהיו בדורו של חזקיהו. וידמה שבעבור זה הפרידם מהמשלים האחרים , כי אלו המשלים לקְטוּם ממשליו החכמים ההם , ואולם המשלים שקדם זכרם נמצאו באופן הנזכר בדברי שלמה.

גם אלה משלי שלמה - בשני חלקים שעברו לא אמר גם. ואם אינו צריך בראשון (מש' א , א) , בשני (מש' י , א) יתכן שיאמר אם רצונו , ואם לא - ידביק המשלים כדרכם. אך מה שהוסיף בכאן גם אלה משלי שלמה - אמרו הקדמונים בעלי הקבלה (ראה מש' כה , א) , כי אנשי חזקיה כאשר העתיקו משלי שלמה ובאו למקום הזה , מצאו שם דברים שלא היו ראויים ליכתב , בעבור שהיו עמוקים ודוחים יראת שמים בנראה , וראוי להסירם מכאן ולהדביק להם המשלים הנשארים אשר העתיקו; אמר: גם אלה משלי שלמה - כמו הראשונים אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה. ועל זה סמך לו:

גם. זה הפסוק - הסופר אמרו; ויתכן שהיה שבנא , כי הוא היה סופר המלך (ראה מ"ב יח , יח) , וסִפּר בו ההעתקה. ומלת גם - לרבות על הראשונים. והעתיקו - פועל יוצא לשלישי , כי החכמים כלם לא העתיקום; והטעם: צוו להעתיק המשלים האלה מספריו , להיות מחברת אחת. ותחלת זה החלק: "כבוד אלהים" (להלן , ב).

גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה. באה הנה מלת גם - להורות שאף ע"פ שאנשי חזקיה היו המעתיקים , אבל המחבר היה שלמה. ונראה שלא נכתבו דבריו בספר זה עד דורו של חזקיה , שהיתה בהם חכמה יתירה , ויסדו כמה דברים , ומצאו דברים אלו במגלות מחכמתו של שלמה , והעתיקום וחברום עם שאר דבריו הנכבדים. וכיון החכם לגלות בזה החלוק דברים נכבדים , ובאו על הצד שהורגל בדבריו , רוצה לומר: דרך נגלה ודרך נסתר , דבר דבור על אופניו (ע"פ פס' יא , להלן) , והרחיב בהם נקבי המשכית ברמזים וחידות. והתחיל דבריו בעניינים אלו , ואמר: (ב - ה) (בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים ב - ה). הפסוקים האלו נקשרים. צרף תחלה כבוד המלך עם כבוד האל יתעלה , להודיע , שכמו שכבוד האל יתעלה לא יושג והוא נעלם ומכוסה ממנו , כמו שאמר החכם: נצחנותו בנעימותו , ונעלם ממנו לחוזק הראותו - כן ראוי לנו לבל נשים גבול בכבוד המלך , רק להיות כבודו אצלנו גדול יתר מאוד באין קץ וגבול. כי הראשון , רוצה לומר: כבוד האל יתעלה - תת גבול במעלתו נמנע בחקו; והשני , רוצה לומר: כבוד המלך , נמנע מצד המוסר. אמנם החילוק אשר ביניהם - שכבוד האל יתעלה בהסתר דבר , כי כבודו הוא רק בציור ובמחשבה והשגת מציאותו , והאמונה אינה ענין הנאמר בפה , אלא ענין המצוייר בלב - אבל כבוד מלכים הוא בהודעת כבודו ויושר מעשיו ונעם מדותיו , והוא ענין חקר דבר , כלומר: חקירת יושר מעשיו והודעתם ופרסומם. ולי נראה לפרש דרך פשט: כבוד אלהים הוא אף בהסתר דבר; כלומר , שהכל נודע אליו: "היסופר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבולע" (איוב לז , כ)? ונמצא שכבודו מתפרסם בהגלות ע"י דברים נסתרים. אבל כבוד מלכים צריך שיוודע להם מצד החקירה; והיא הערה למלך בבוא המשפט לפניו , להרבות בחקירות עד שיתברר לו האמת. ואמר: שמים לרום וארץ לעומק. וארץ - הוי"ו והאל"ף קמוצים; ונמצא כן שלשה (ראה מסורה גדולה כאן): "שמים חדשים וארץ חדשה" (יש' סה , יז); "וארץ רפאים תפיל" (יש' כו , יט); וזה , ועוד כל שסמוכה ל'שמים' , רוצה לומר: "שמים וארץ" (בר' יד , יט ועוד). והענין: אף ע"פ שהשמים - יש שיעור ידוע לגובהם , ואם הוא גדול , וכן הארץ , לשפלותה ועומקה , לב מלכים אין חקר - רוצה לומר , שאי אפשר לבוא עד קצו , כי בכל יום ויום צריך שיתחדש לו השכל לפי הסבות הבאות לפניו , ובהשתנות מענין לענין וממדה למדה. וכל זה הערה להזהר ולחדד שכלו בפרט על כל דבר ודבר , ולא יסמוך מזו לזו. וגם הזהירו דרך כלל , להזהר ביועציו שיהיו נאמני רוח יועצי יושר , ולא יפתם שוחד ומחיר , להטות משפט ולסלף דרך סלולה; כי אז יקל כבוד המלך ותמעט יראתו מעל פני העם , בראותם סלף דרכיו ועוות אורחותיו. ואמר על זה: הגו סיגים. ומלת הגו - מקור , והוי"ו מקום ה"א; והוא מענין הסרה , כמו "הגה ברוחו הקשה" (יש' כז , ח). והענין: כמו שמחוק המלך להסיר סיגים מכסף המתוכן , לעשות ממנו מטבע עד שיצא למצרף כלי , רוצה לומר: המטבע - ווצורף שם על משקל 'יותר' - כן מחוקו להסיר רשע אוהב בצע מלפניו; כי אם ירגיל בזה , תחנף הארץ ויהרס מצב המלכות , ובהסרתם יכון כסאו בצדק וביושר. ולפני - כמו 'מלפני' , על דרך "ותחדל לדבר אליה" (רות א , יח) - כמו 'מדבר אליה'. ובדרך נסתר - נראה שהזהיר לבלתי לכת בגדולות ובנפלאות ממנו (ע"פ תה' קלא , א) , ושלא לחקור במופלא , ולא ישתדל במה שנמנע בחוקו , ולא יהרוס לראות במה שאין יד העיון שולטת; כמאמר החכם , שאמר: רוב החריצות במה שלא תעזרהו ההצלחה , לא יועיל אבל יזיק. ומלכים - רמז על החכמים , כי הם המלכים באמת; כלומר , שעם כל זה כבוד החכמים לדעת דרך החקירה כל מה שהעיון משיג בו. ואמר: שמים לרום וארץ לעומק ולב מלכים אין חקר - כלומר: עם היות רום השמים ועומק הארץ מושג , אבל כבוד האל אינו מושג; ואף שכל המלכים אשר מחוקם לבקש חכמה בתכלית הבקשה , לא ימצאו חקר האלהים. והוא הענין בעצמו שנפרש כבוד אלהים הסתר דבר כלומר: בדברים הנזכרים הנודעים מדרך הקבלה הנבואית. אבל מכל מקום כבוד המלכים הוא לדעת מדרך המחקר הפנות העיוניות והמופתיות. ואמר אחר זה: הגו סיגים וגו' - הודיע דרך הידיעה איך תושג. ואמר: הגו סיגים - משל על בחינת האמת מן השקר. או כיון בו להדריכו בדרך ישרה , לסלסל מדותיו עד שישלים עצמו במדות , כי אז יצליח ואז ישכיל (ע"פ יהו' א , ח) להשלים עצמו בשלימות השכל. והוא שסמך לזה: הגו רשע וגו' - אם על החכם , שמזהירו על חברת הרעים שלא ילמד ממעשיהם , אם על המלך בפרט , שלא להתיעץ עמהם כמו שהתבאר בנגלה , אם על כל אדם בהנהגת עצמו , לבער מקרבו כל מדה פחותה ומגונה. כי כמו שהמלך - מחוקו להנהיג העם , והוא צורת המלכות ועצמותו , כן מחק כל אדם להנהיג גופו. וכבר הזכרנו (יא , יד; טז , לב) שהמלכות שלשה מינים: המדינה והבית והגוף. וכבר קראוה 'מלכות' (ראה נדרים לב , א) במשל "עיר קטנה ואנשים בה מעט" (קה' ט , יד). וכמו שמחוק המלך לבער מלפניו יועץ רע , כן מחוק האדם לבער מקרבו כל יצר ימשכהו לעשות רע; ודמה הענין לסיגים מכסף. כי האדם , עיקר עצמותו וכוונת מציאותו לשלימות , אלא שיזיקוהו התערבות המדות הרעות , כמו שהכסף נבחר בעצמו , אלא שיזיקוהו תערובות סיגי הכסף; והוא שאמר ירמיה: "נחר מפוח מאשתם עופרת לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו" (ו , כט) - דמה הנביא לצורף , כי הוא המטהר את הכסף , ודמה עצם המשלים והחידות אשר יעוררם בהם לעופרת אשר ישים הצורף בהתוך הכסף , כדי שבכלות העופרת יותך הכסף; והענין , שגרונו ניחר ומשליו וחידותיו כלים , והם לא נתקו ממדותיהם הרעות.

גם אלה משלי - כאשר תחפש היטב בכל מה שעתיד לזכור , תמצא שרוב מאמריו נשנים עם מה שקדם זכירתם; רצוני: הכונה , אבל הדמיונים מתחלפים , גם כאשר תמצא הדמיונים העתידים רבים מאשר היו לפנים , כמו "מפיץ וחרב" (להלן , יח) , "שוט לסוס" (מש' כו , ג) , "כצרור אבן" (שם , ח) , "פחם לגחלים" (שם , כא) , וכן רבים. ואני לא אבאר מן המלות , כי המשלים אפשר על ענינים רבים , כמו שהודעתיך בתחלת דברי. ואמנם לפי דעתי לא היה זה מחבור הספר משלמה , אבל היו מאמרים אמרם שלמה בעתים שונים , ועל דברים נבדלים כפי מה שהזדמן , וכתבם שומעים דבריו או הוא עצמו. ואנשי חזקיה אחר מותו זמן מה מצאום מפוזרים וקובצים אותם וחברום אל זה הספר.

גם אלה משלי שלמה - זה עד גם כן , כי שלמה לא חבר הספר כלו כסדר , אבל היה אומר או כותב מאמריו בסירוגין: קצתו היום וקצתו אחר שנה או שנתים. ואחַר , אם בימיו או אחריו , העתיקו אנשי ירושלם מאמריו , עד שאלו האחרונים לא העתיקו עד בא חזקיה מלך יהודה; כי חזקיה חכם גדול היה. ונראה שחפשו באוצרותיו את אנשיו , ומצאו זה הקונדרס והעתיקוהו , וחברוהו אל מה שקדם.

גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה - שהרבה ספרים חיבר שלמה בחכמתו , כמו שנאמר: "וידבר על העצים" (מ"א ה , יג) , ולא נכתבו; ואלו הדברים שהעתיקו אנשי חזקיהו הם כתובים באותם הספרים. וראו אותם שהם מיראת שמים , העתיקו אותם משם וכתבו אותם הנה. ושאר הספרים שלא היו מיראת שמים , גנזום.
ריכוז קישורים