תנ"ך - פן־יחסדך שמע ודבתך לא תשוב:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

פֶּֽן־יְחַסֶּדְךָ֥ שֹׁמֵ֑עַ וְ֝דִבָּתְךָ֗ לֹ֣א תָשֽׁוּב: (משלי פרק כה פסוק י)

טקסט וניקוד:

פֶּן־יְחַסֶּדְךָ שֹׁמֵעַ וְדִבָּתְךָ לֹא תָשׁוּב: (משלי פרק כה פסוק י)

טקסט בלבד:

פן־יחסדך שמע ודבתך לא תשוב: (משלי פרק כה פסוק י)

תיקון קוראים:

פן־יחסדך שמע ודבתך לא תשוב: (משלי פרק כה פסוק י)
יחסדך - ל'; ודבתך - ל'.

פן יחסדך שומע - "חרפת מצרים" (יהו' ה , ט) מתרגמינן: "חסודא דמצראי" (ת"י); פן יחסדך השומע , ויקראך 'מוציא דבה'.

ריבך ריב את רעך - כשיקרה שיהיה לך מחלוקת עם רעך תהיינה דבריך עמו בדברי ריבך לבד , ולא תגל סוד אחר לביישו , פן יחסדך - שמא יהיה לך זה לחרפה מהשומע דבריך בגלותך הסוד , והדבה שתשיג מזה , לא יתכן שתשוב אחור.

פן יחסדך שומע - אפילו שומע , כל שכן לאשר תגע בו החרפה שאמרת. על כן שבח הדבר שהוא דבור על אפניו. ואפניו - האל"ף יתרה , כמו על 'פניו'.

אל תצא; ריבך; פן; תפוחי זהב; נזם זהב - חמשה דבקים. וזה דקדוק המלות: מהר - תאר על משקל 'כבד'; וכמהו "קרוב ומהר מאד" (צפ' א , יד). וסוד - עצה , מן "בהוסדם" (תה' לא , יד). יחסדך - מלשון תרגום "חסודא" (בר' לד , יד). ריב צווי; והנכון: הריב. וכן "בינו" (דב' לב , ז) , "שימו" (בר' ג , לא) - חסרי ה"א 'הפעיל'. אפניו - האל"ף נוסף , כאל"ף "אפסים" (יח' מז , ג) , "אזרוע" (יר' לב , כא). או האל"ף שרש , מן "אופן עגלה" (יש' כח , כז); והטעם: על סבובו. ומשכיות - מצפונות ומסתרים , כאשר פרשתי (מש' יח , יא). כתם - זהב. וכן הפירוש: אל תצא מהר לריב מריבת אחרים , פן תהיה נכלם. מה תעשה באחרית המריבה להמלט , בהכלימך רעך? אבל ריב שלך ריבה עם רעך , וסוד שהודיעך אחר על רעך , אל תגלהו במריבתך. פן יחסדך - יחרפך שומע; והחרפה - שיקראך 'רכיל' , ודבת הסוד שגלית לא תשוב; רצונו לומר , שלא תוכל להשיב מה שדברת. תפוחי זהב - טעמו: כצורת זהב במצפוני כסף; ורצונו לומר , שהם גנוזים עם הראוי להם - כן דבר שהוא דבור על הפנים הראויים , ולא לגלות סוד אחרים. פירוש אחר: דבור מענין תרגום "וינהג" (בר' לא , יח): "ודבר" (ת"א); וחבירו: "ורעו כבשים כדברם" (יש' ה , יז); נהוג על אפניו , מן "אופן עגלה" (יש' כח , כז) - אף על פי שנשתנה מגזרתו. וכנזם זהב או חלי כתם , כן משים התוכחות על אוזן שומעת. ומוכיח חכם - כטעם "וכסיל אדם" (מש' טו , כ) , אם מוכיח דבק. ואם לאו - כמוהם "מצור החלמיש" (דב' כה , טו) - "מחלמיש צור" (דב' לב , יג); וענינם שוה.

(בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים ח - י). בנגלה - הערה להרחקת המריבות והקטטות , כל שכן בריב לא לו (ע"פ מש' כו , יז); ועל זה אמר: אל תצא וגו' כלומר: אל תהיה נמהר לצאת לריב עד שיתברר לך מה הוא , ותבחן בשכלך אם ראוי לך לצאת אם לאו. כי אם תצא מהר בלא שום ידיעה , אולי יגיע עדיך ותתערב במריבה , ויכלימך רעך המתקוטט. וגם כשתהיה לך תביעה אצל חבירך ותצטרך לתובעו , ריב ריבך עמו עד שתוציא דינך לאור , וסוד אחר אל תגל - כלומר: אל תחרפהו בדבר שהוא קלון ומתפשט לאחרים עמו , פן יחסדך שומע - כלומר: יביישך ויחזיקך כנבל , מלשון תרגום "חרפה" (בר' לד , יד): "חסודא" (ת"א). וכל שכן אותו ששמע שפערת פיך עליו. ודבתך לא תשוב - כלומר , שלא תוכל להתנצל ולהשיב הדבר אחור. ואמר באחריתה - לשון נקבה , עם מלת ריב שהוא לשון זכר , כי דעתו על הקטטה והמריבה. ולי נראה לפרש ריב - מלשון דין ומשפט לפני הדיין; כלומר: אל תצא לפני הדיין מהר לדין לפניו עם שכנגדך , פן מה תעשה באחריתה אם תצא חייב , ונמצאת תובע שלא כדין , ורעך יכלים אותך בזה; אבל ריב עם רעך בינו ובינך , ומתוך משא ומתן יתברר לך אם הדין עמך אם לאו. וסוד - חסר בי"ת , כלומר: ובסוד. והוא לשון קיבוץ; כמו "סוד בחורים" (יר' ו , יא); "בסוד משחקים" (יר' טו , יז); כלומר: בינו ובינך תהיה נושא ונותן , ולא תגלה הענין במעמד אחרים , פן יחסדך שומע ויחזיק אותך כתובע שלא כדין , והדבה שתצא עליך לא תסור עוד ממך. ובדרך נסתר - הערה שלא יעריך דבריו בסוד הפנות התוריות עם המתנגד , עד שיחשוב לאַמְתם במופת , פן מה תעשה באחרית , בהתגבר עליך האויב במופתי הכזב וההטעאה , ותצא חבול ומבוייש מתחת ידו. ואם תרצה לחקור בזה , ריב עם רעך המתאחד עמך באמונה , ואף גם זאת לא תעשה במעמד אחרים ומצבם , פן - ואולי ישמע השומע ויבין אותך כמפקפק או כנבוך , בראותו אותך מתעמל ומחזר בבקשת מופת , ולא יקובל עוד התנצלותך על זה. והוא ענין ודבתך לא תשוב.

פן. ודבתך - מה שגלית מגנאי רעך (ראה לעיל , ט).

ודבתך לא תשוב - כבר הודעתיך , כי מהדברים העמוקים במקרא ומהדרכים המסוכנים הוא להשמר , מהו השם הסמוך אל הפעול , ומהו הסמוך אל הפועֵל. לכן אמרנו , על דרך משל: ודבתך - יתכן היותו דבת המדבר , ויתכן היותו דבת המדובר בו. ואולם בזה - פרושו דבת המדבר , כי בזה סמך אל הפועֵל; כלומר , כי כאשר גלית סוד רעך אשר הפקיד אצלך בעת האהבה , הנה השומעים יגנוך על זה; כי יאמרו: ראה זה גלה ופרסם בעת כעסו , מה שהפקיד לו בסוד רעהו בעת אהבתו! הפקידו לו מחר סודותיכם! ואתה לא תוכל להשיב אחור דבתך הרעה רצוני: מה שגלית מסודותיו.

פן יחסדך שומעך - לשון חרפה וגידוף; כמו "חסד עשו" (ראה וי' כ , יז). והדיבה שיתן עליך לא ישוב לעולם ממך.
ריכוז קישורים