תנ"ך - כבד
אלהים
הסתר
דבר
וכבד
מלכים
חקר
דבר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כְּבֹ֣ד
אֱ֭לֹהִים
הַסְתֵּ֣ר
דָּבָ֑ר
וּכְבֹ֥ד
מְ֝לָכִ֗ים
חֲקֹ֣ר
דָּבָֽר:
(משלי פרק כה פסוק ב)
כְּבֹד
אֱלֹהִים
הַסְתֵּר
דָּבָר
וּכְבֹד
מְלָכִים
חֲקֹר
דָּבָר:
(משלי פרק כה פסוק ב)
כבד
אלהים
הסתר
דבר
וכבד
מלכים
חקר
דבר:
(משלי פרק כה פסוק ב)
כבד
אלהים
הסתר
דבר
וכבד
מלכים
חקר
דבר:
(משלי פרק כה פסוק ב)
כבד
-
ב'
חסר
(בלישנא):
מש'
כה
,
ב
(פעמיים).
כבד
-
ב'
חס';
(וכבד)
-
ב'
חס'.
כבוד
אלהים
הסתר
דבר
-
כגון
'מעשה
מרכבה'
(ראה
יח'
א)
ו'מעשה
בראשית'
(ראה
בר'
א).
וכבוד
מלכים
חקור
דבר
-
כשאתה
דורש
בכבוד
מלכים
או
בכבוד
חכמים
שעשו
סיגים
לתורה
ובגזרות
שגזרו
בהם
,
יש
לך
לחקור
ולדרוש
ולשאול
טעם
לדבר;
אבל
כשתדרוש
ב'מעשה
מרכבה'
וב'מעשה
בראשית'
ובחוקים
הכתובים
בתורה
,
כגון
חוקים
ודברים
שהשטן
מקטרג
עליהם
ומשיב
עליהם
,
כאכילת
חזיר
וכלאי
כרם
ושעטנז
,
אין
לך
לחקור
רק
להסתיר
,
ולומר:
גזרת
מלך
הוא.
כבוד
אלהים
הסתר
דבר
-
רוצה
לומר
,
כי
במה
שיבקשו
מהשם
יתברך
לא
יהיה
כבוד
השם
יתברך
שיודיעו
שאלתם
,
כי
השם
יתברך
יודע
הכל.
הלא
תראה
כי
אשת
ירבעם
היתה
מתנכרת
בבואה
אל
אחיה
השילוני
,
וטרם
שהגידה
לו
דבר
אמר
לה
אחיה
את
דבר
בקשתה
כאשר
גלה
אזנו
השם
יתברך
(ראה
מ"א
יד
,
ה
-
טז).
ואולם
כבוד
מלכים
הוא
בהפך
זה
,
רוצה
לומר:
לחקור
הדבר
הבא
לפניהם
באופן
שלם
,
כדי
שיצא
משפט
אמת
,
כי
הם
אינם
יודעים
מהדברים
רק
מה
שיודיעום
,
הפך
מה
שנמצא
בזה
בשם
יתברך.
כבוד
אלהים
הסתר
דבר
-
כי
הסתר
אותם
דברים
שהסתירו
,
כבוד
אלהים
היה.
וכן
הביא
משל
אחר:
"הגו
סיגים
מכסף"
(להלן
,
ד)
,
כי
כל
משלי
שלמה
ככסף
צרוף.
ואותם
שהסירו
ולא
העתיקום
,
כסיגים
כסף
היו.
פירוש
אחר:
הסתר
דבר
-
מי
שרואה
מבריאות
עליונות
אינו
מוסר
לגלותם
לבני
אדם
,
כי
כאשר
יראו
בני
אדם
מהנגלות
,
די
להם
לראיה
על
הבורא
יתברך
,
וכאשר
יַראה
לעבדיו
סודו
,
לא
ירצה
שיגלו
אותו.
ועל
זה
אמר
על
משה
רבינו
עליו
השלום:
"בכל
ביתי
נאמן
הוא"
(במ'
יב
,
ז)
,
כי
בשלוש
פעמים
שעלה
להר
סיני
והיה
שם
ארבעים
יום
בכל
פעם
ופעם
,
היו
מזונותיו
מזוהר
העליונים.
אז
ראה
מנפלאות
אלהים
מה
שלא
ראה
נביא
מעולם
,
וברדתו
קרן
אור
פניו
מזוהר
העליונים
שהיו
מזונותיו
,
ויצא
לפניו
וזהרוּ;
וברדתו
לא
אמר
לישראל
מאשר
ראה
נפלאות
ונסתרות.
וישעיהו
הנביא
,
על
אשר
אמר:
"ואראה
את
יי'
יושב
על
כסא
רם
ונשא"
(ו
,
א)
,
הנה
אמר:
"נגע
זה
על
שפתיך
וסר
עונך"
(שם
,
ז)
-
מאשר
ספרת
וגלית
סודות
אל.
"וחטאתך
תכופר"
(שם)
-
מאשר
שתקת
ולא
הוכחת
עד
עתה.
וכן
אמר
ליחזקאל
הנביא:
"בן
אדם"
(ב
,
א)
-
לאשר
ראה
מראות
אלהים
וסִפְּרם
,
והתפאר
בנפשו
כאלו
הוא
כאחד
העליונים.
ועל
זה
אמר
לו:
"בן
אדם"
-
שלא
יתגאה
בנפשו
,
כי
בן
אדם
הוא.
וכבוד
מלכים
חקור
דבר
-
המלכים
רוצים
שיחקרו
עשרם
ויספרו
לבני
אדם
מה
שראו
,
ועוד
יוסיפו;
והוא
כבודם.
אך
אין
דעתו
שיחקור
האדם
את
לבו
עד
שיגלה
מאליו
עצתו
ולבו.
על
זה
אמר:
כבוד
אלהים;
שמים
לרום;
הגו
סיגים;
הגו
רשע
-
ארבעה
דבקים.
וזה
דקדוק
המלין:
הסתר
,
חקור
-
לשון
צווי.
לרום
-
שם
דבר;
וכן
"רום
ידהו
נשא"
(חב'
ג
,
י)
,
אף
על
פי
שהוא
בחולם
וזה
בשרק.
ורום
-
רמז
לגובה
השמים.
וארץ
-
מלה
זרה
ונכריה
משני
פנים:
האחד
-
בהיות
האל"ף
קמוצה
עם
ה"א
הדעת
מבלי
הפסק
,
כמלת
"והארץ
הזאת"
(ראה
בר'
יב
,
ז);
והשני
-
שלא
מצאנו
ה"א
הדעת
נופל
עם
ו"ו
החבור
זולתי
במלת
וארץ
,
וקמצות
האל"ף
לעד;
ויתכן
להיות
כמהו
"ונירם"
(במ'
כא
,
ל)
,
והתכונה
בהם:
'והארץ'
,
'והנירם';
ואין
ללמד
מהם.
והאומר
'וארץ
אשפיל'
,
'וארץ
אכף'
-
איננו
נכון
בעיני
,
כי
מה
טעם
והארץ
אשפיל
,
והמלה
אינה
חסרת
למ"ד
כי
אם
ה"א?
ולב
מלכים
חסר
בית
שרות.
הגו
-
שם
הפעל
,
וטעמו:
הסרה;
וחברו:
"הגה
ברוחו
הקשה"
(יש'
כז
,
ח).
וכן
הפירוש:
כבוד
אלהים
הסתר
דבר
-
כבודו
בספור
מעשיו
הנפלאים
הנבראים
מאין
ליש
,
הסתירהו
,
כי
מי
ימלל
כבודו
,
והוא
לא
יוכל
להגיע
אל
תכליתו?!
ואין
לתמוה
אם
מצאנו
"ספרו
בגוים
את
כבודו"
(דה"א
טז
,
כד);
"והגידו
את
כבודי
בגוים"
(יש'
סו
,
יט)
-
כי
זה
הכתוב
ידבר
בהשמד
האויבים
ובהושיע
האוהבים.
וכבוד
מלכים
-
מה
שהוא
כבוד
להם
-
חקור
דבר.
ואל
תחקור
מעשי
השם
,
כי
שמים
הם
למעלה
מאדם
והארץ
לעמק
מתחתיו;
והמלכים
שיש
בהם
יכולת
להתעסק
בחכמה
,
בלבם
אין
חקר
-
והטעם:
אינם
יכולים
לחקור
כבודו
ולדעת
מה
למעלה
ומה
למטה;
אף
כי
תחקרנו
אתה.
הגו
-
פירושו:
כאשר
יסיר
ויהגה
הצורף
סיגי
הכסף
,
אז
יצא
לו
מן
המעשה
הכלי
כאשר
יחפץ;
וכן
המלך
יסיר
הרשע
שהוא
לפניו
,
ואז
יכון
בצדק
כסאו.
וזהו
כבודם
ותפארתם
שתוכל
לחקור
,
עד
שיהיו
נזהרים
במשפטי
המלוכה.
כבוד.
הסתר
דבר
-
שתסתיר
מה
שתשיג
ממנו.
חקור
-
הוא
הדרישה
והחפוש
בתכלית.
ואין
זה
הפך
ההסתר
,
אבל
החכם
חוקר
,
וכאשר
יֵדעֶנו
יסתירנו.
לכן
יהיה
מלכים
כמו
אלהים.
כבוד
אלהים
הסתר
דבר
-
כבר
הודעתיך
כמה
פעמים
,
כי
השמות
-
מהם
מצורפים
עם
הפועֵל
ומהם
עם
הפעול;
לכן
כבוד
אלהים
הוא
סובל
שני
אלו
,
כמו:
"קללת
אלהים"
(דב'
כט
,
כו).
וכן
הסתר
דבר
וחקור
דבר
-
ויתכן
שאלהים
ומלכים
הם
המסתירים
והחוקרים
,
ויתכן
שהם
הנפעלים.
ולפי
דעתי
,
כי
אלהים
והמלכים
הם
בזה
המכובדים
והמוסתרים
והנחקרים;
ונמצא:
"וכבוד
יי'
מלא"
(שמ'
מ
,
לד);
וכן
באדם:
"את
כל
הכבוד
הזה"
(בר'
לא
,
א);
והעולה
בזה
אחד.
ופירוש
זה
,
כי
החקירה
היא
הפך
ההסתר
,
כי
החקירה
הוא
השגת
הנסתר;
כמו
"אני
יי'
חוקר
לב"
(יר'
יז
,
י);
"הלא
אלהים
יחקר
זאת"
(תה'
מד
,
כב).
והנה
הסתר
וחקור
,
הם
שמות
'דמיונים
ראשונים'
ומקורים.
וזה
כאלו
אמר:
כבוד
אלהים
הוא
דבר
נסתר;
כלומר:
הוא
ממין
הדברים
הנסתרים
,
כי
הוא
בלתי
מושג
לעולם
,
כי
לא
נוכל
לכבדו
יתברך
כראוי
לו
,
או
לא
יושג
כבודו
ויקרו.
ואמנם
כבוד
מלכים
הוא
דבר
מושג
אַחַר
החפוש
וההשתדלות
המופלג.
ויהיה
אמרו:
הסתר
דבר
-
כאלו
אמר:
דבר
נסתר;
וכן
אמרו:
חקור
דבר
-
טעמו:
הוא
דבר
נחקר.
כבוד
אלהים
הסתר
דבר
-
לעשות
אדם
מצותיו
בסתר;
שלא
לחקור
אחריהם:
למה
צוה
הבורא
מצוה
זו
ומצוה
זו.
וכבוד
מלכים
לחקור
דבר
-
קודם
שיגזרו
הדין
יחקרו
העדים
הרבה;
וזהו
כבודם.
או
יש
לומר:
הסתר
דבר
-
שלא
לדבר
בשבחו
הרבה
,
כמו
שאמר
דוד:
"לך
דומיה
תהלה"
(תה'
סה
,
ב);
וכבוד
מלכים
לחקור
בשבחם
ולספר
הרבה.