תנ"ך - אם־רעב
שנאך
האכלהו
לחם
ואם־צמא
השקהו
מים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אִם־רָעֵ֣ב
שֹׂ֭נַאֲךָ
הַאֲכִלֵ֣הוּ
לָ֑חֶם
וְאִם־צָ֝מֵ֗א
הַשְׁקֵ֥הוּ
מָֽיִם:
(משלי פרק כה פסוק כא)
אִם־רָעֵב
שֹׂנַאֲךָ
הַאֲכִלֵהוּ
לָחֶם
וְאִם־צָמֵא
הַשְׁקֵהוּ
מָיִם:
(משלי פרק כה פסוק כא)
אם־רעב
שנאך
האכלהו
לחם
ואם־צמא
השקהו
מים:
(משלי פרק כה פסוק כא)
אם־רעב
שנאך
האכלהו
לחם
ואם־צמא
השקהו
מים:
(משלי פרק כה פסוק כא)
שנאך
-
ב':
שמ'
כג
,
ה;
מש'
כה
,
כא.
שנאך
-
ב'
כי
תראה
חמור;
השקהו
-
ל'.
אם
רעב
שנאך
-
כמשמעו.
ורבותינו
פירשוהו
(ראה
סוכה
נב
,
א
-
ב)
על
יצר
הרע:
אם
רעב
הוא
ואומר
לך
להשביעו
בעבירות
,
משוך
את
עצמך
לבית
המדרש
והאכילהו
מלחמה
של
תורה
,
וכן
השקהו
מים
-
מימיה
של
תורה.
אם
רעב
שונאך
לא
תמנע
מלחון
עליו
להאכילו
לחם
,
ואם
הוא
צמא
השקהו
מים
,
כי
זאת
מדה
משובחת
מאד
להיטיב
לכל
האנשים
,
לאוהב
ולשונא.
ואם
ידאג
לבך
איך
תיטיב
לו
תחת
אשר
עשה
לך
רעה
,
תדע
באמת
,
כי
אתה
,
עם
גמלך
בזה
הראוי
לנפשך
מטוב
המדות
,
הנך
לוקח
נקמתך
ממנו.
אם
רעב
שונאך
האכילוהו
,
ואומר:
כי
גחלים
אתה
חותה
על
ראשו
-
מִבָּשְתוֹ
ישרף
ויכוה
ולא
ירע
לך
עוד
,
ויתנחם
מאשר
עבר.
ואם
לא
-
ויי'
ישלם
לך.
אם
רעב;
כי
גחלים
-
שנים
דבקים.
רעב
וצמא
-
מלין
עוברין
,
מגזרת
'פעל':
"כי
חפץ
בבת
יעקב"
(בר'
לד
,
יט).
נו"ן
שנאך
בפתח
,
בעבור
אות
הגרון.
חותה
-
מביא;
ורצונו
לומר
,
כי
בזכרו
טובת
המאכל
והמשתה
,
תשרפהו
,
כאלו
גחלים
הבאת
על
ראשו
לשרפו
,
וישָמר
מעשות
לך
רע.
והשם
ישלם
לך
גמול
טובתך.
(בכתב
היד
מוצגים
כאן
הפסוקים
כא
-
כב).
הנגלה
בו
-
הערה
שלא
יהיה
האדם
אכזרי
,
אבל
שירחם
על
הבריות
אף
לשונאיו.
ואמר
על
זה:
אם
רעב
שונאך
האכילהו
לחם
וגו'
,
כי
גחלים
אתה
חותה
וגו'.
ופירוש
חותה
-
מניח;
או
פירושו:
לוקח
מן
המחתה
להוליכם
על
ראשו;
כמו
"לחתות
אש
מיקוד"
(יש'
ל
,
יד).
והוא
כלשון
בני
אדם
,
שיאמרו
שהפנים
נשרפים
מרוב
הבושת
,
כלומר
,
שמרוב
בושתו
כשלוקח
צרכו
ממך
,
יהיו
פניו
נשרפים
,
וישמר
מהרע
לך.
ויי'
ישלם
לך
-
כלומר
,
ששכרך
כפול.
ורבותינו
ז"ל
פירשוהו
(ראה
סוכה
נב
,
א)
כמו
'ישלימנו
עמך'.
ומצינו
מן
'הדגוש':
"ושלם
נות
צדקך"
(איוב
ח
,
ו).
וכל
זה
הערה
על
מדת
הרחמנות
,
ולהרחיק
מדת
האכזריות.
ובדרך
נסתר
-
השונא
הוא
היצר
הרע
,
והרעב
והצמא
הם
משל
לרוב
התאווה
להנאות
הגופיות
,
כענין
'משביעו
רעב'
(ראה
סוכה
נב
,
ב).
והלחם
והמים
הם
משל
על
לימוד
התורה:
"לכו
לחמו
בלחמי"
(מש'
ט
,
ה);
"הוי
כל
צמא
לכו
למים"
(יש'
נה
,
א).
כי
גחלים
אתה
חותה
על
ראשו
-
הוא
משל
על
הכנעתו.
ויי'
ישלם
לך
-
מענין
שלום;
כלומר:
בעזרו
ישוב
לטבע
הצדק
והיושר.
והוא
אמרם
ז"ל
(ראה
סוכה
נב
,
ב):
אם
פגע
בך
מנוול
זה
,
משכהו
לבית
המדרש;
אם
אבן
הוא
נמוח
,
ואם
ברזל
הוא
מתפוצץ.
מעדה
-
מסיר;
מטעם:
"לא
תעדא"
(דנ'
ו
,
יג).
ושר
-
כן
יזיק
השר.
וזה
משל
למוכיח
למי
שאינו
נוכח
בשום
פנים
,
כי
הוא
מכאיב
אותו
בהראותו
לו
זיוף
סגולותיו
וחמודותיו.
לכן
סמך
לו
הבא
אחריו
,
כי
כאשר
יהיה
הסכל
בזה
התאר
,
תדבר
לו
מה
שיאות
לו
,
כמו
שיאות
הלחם
לרעב
והמים
לצמא
,
ובזה
ענש
גדול
לו.
ואתה
תנצל
שלא
יזיקך.
אם
רעב
שונאך
האכילהו
לחם
-
כלומר:
תְהַנֶה
אותו
משלך
כשיצטרך
,
כי
הלחם
שתאכיל
אותו
,
כך
הוא
לו
,
כאלו
היית
חותה
גחלים
על
ראשו
-
והיית
מכלה
אותו
מפניך;
שמעתה
לא
יתן
בלבו
להרע
לך.
ויי'
ישלמנו
לך.
חותה
-
כמו
"לחתות
אש
מיקוד"
(יש'
ל
,
יד).