תנ"ך - עיר
פרוצה
אין
חומה
איש
אשר
אין
מעצר
לרוחו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עִ֣יר
פְּ֭רוּצָה
אֵ֣ין
חוֹמָ֑ה
אִ֝ישׁ
אֲשֶׁ֤ר
אֵ֖ין
מַעְצָ֣ר
לְרוּחֽוֹ:
(משלי פרק כה פסוק כח)
עִיר
פְּרוּצָה
אֵין
חוֹמָה
אִישׁ
אֲשֶׁר
אֵין
מַעְצָר
לְרוּחוֹ:
(משלי פרק כה פסוק כח)
עיר
פרוצה
אין
חומה
איש
אשר
אין
מעצר
לרוחו:
(משלי פרק כה פסוק כח)
עיר
פרוצה
אין
חומה
איש
אשר
אין
מעצר
לרוחו:
(משלי פרק כה פסוק כח)
י"ו
'אין
אין'
באמצע
פסוק:
שמ'
יב
,
ל;
וי'
יג
,
לא;
ש"א
כא
,
י;
יש'
מ
,
טז;
נט
,
טז;
יר'
ח
,
יט
,
כב;
מט
,
א;
מל'
א
,
ח;
תה'
יד
,
א
,
ג;
נג
,
ב
,
ד;
מש'
כה
,
כח;
איוב
ט
,
י;
קה'
ג
,
יד.
עיר
פרוצה
-
הנה
האיש
אשר
לא
יוכל
למשול
ברצונו
,
דומה
לעיר
פרוצה
שאין
לה
חומה
לשמור
העיר
שלא
יכנסו
בה
משחיתים;
וזה
שלא
ימשול
ברצונו
מוכן
לרעות
רבות
מפני
המסרו
ביד
תאותו
ורצונו.
והשליט
בתאותו
הוא
כמו
חומה
,
לשמור
שלא
יעלה
שם
הפורץ
מפני
תאוותיו
המגונות.
עיר
פרוצה
אין
חומה
-
יוצאים
ובאים
בה
בלא
רשות
,
כן
איש
אשר
אין
מעצר
לרוחו
,
ידבר
דבריו
ויצאו
מפיו
בלא
רשות;
ואם
יאמרו
לו:
כך
וכך
דברת
,
יאמר:
לא
דברתי;
כי
מרוב
דבריו
לא
ידע
ולא
יתברר
לו
על
דבריו.
עיר
פרוצה
-
שנעשה
פרץ
בחומתה.
אין
חומה
-
שלא
נבנתה
חומה
במקום
הפרץ
לעצור
אנשיה
,
ויצא
מי
שירצה
-
כן
איש
אשר
אין
מעצר
לנפשו
לעצור
אמריו;
והנה
השתיקה
טובה
לאדם.
עיר
פרוצה
אין
חומה
איש
אשר
אין
מעצר
לרוחו.
עיר
פרוצה
ואין
חומה
הן
לשני
לשונות
בענין
אחד.
ומעצר
בקמץ
הצד"י
כמו
'מעצור'
בחולם.
והענין:
אפשר
לפרש
לרוחו
-
לדברו;
כמו
"וברוח
פיו
כל
צבאם"
(תה'
לג
,
ו);
"כל
רוחו
יוציא
כסיל"
(מש'
כט
,
יא).
והזהיר
על
גלוי
הסוד.
אם
בנגלה
-
בהמוניות
בכל
דבר
,
ואם
בנסתר
-
בחכמות
ובגלוי
סודות
התורה
למי
שאינו
ראוי
להם.
ויש
לפרש
לרוחו
-
תאוותו
,
ורומז
בנסתר
-
להזהר
מהִמָשך
אחר
התאוות
הגופיות
יותר
מדאי
,
רק
כפי
הצורך
ההכרחי.
וכן
בנגלה
-
בכל
ענייניו.
והמשילו
לעיר
כמשל
הנשוא
ב"עיר
קטנה"
(קה'
ט
,
יד).
והזהירו
לכלכל
דבריו
במשפט
,
ולא
כפי
תאוותו.
עיר
פרוצה
שאין
לה
חומה
להגן
עליה
מפני
החיילים
,
כך
הוא
האיש
שאין
לו
מעצור
לרוחו
-
שאינו
יכול
להגין
על
עצמו
ולכבוש
כעסו
(ע"פ
יומא
סט
,
ב)
,
ומתוך
כך
עושה
מעשים
אשר
לא
יעשו
(ע"פ
בר'
כ
,
ט).