תנ"ך - הגו רשע לפני־מלך ויכון בצדק כסאו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הָג֣וֹ רָ֭שָׁע לִפְנֵי־מֶ֑לֶךְ וְיִכּ֖וֹן בַּצֶּ֣דֶק כִּסְאֽוֹ: (משלי פרק כה פסוק ה)

טקסט וניקוד:

הָגוֹ רָשָׁע לִפְנֵי־מֶלֶךְ וְיִכּוֹן בַּצֶּדֶק כִּסְאוֹ: (משלי פרק כה פסוק ה)

טקסט בלבד:

הגו רשע לפני־מלך ויכון בצדק כסאו: (משלי פרק כה פסוק ה)

תיקון קוראים:

הגו רשע לפני־מלך ויכון בצדק כסאו: (משלי פרק כה פסוק ה)
הגו - ג' (אחד כתוב ה"א ושניים כתובים ו"ו): יש' נט , יא; מש' כה , ד , ה.

בצדק - ל'.

הגו סיגים מכסף - משוך , כמו "כאשר הוגה מן המסילה" (ש"ב כ , יג); כשם שאין הכלי של כסף יוצא למלאכת צורף עד שיוציאו ממנו סיגים של נחשת שבו , כך אין צבור נפטרין מעונש עד שיוציאו מתוכם הרשעים ויעשו בהם דין.

הגו סיגים - הנה כמו שכאשר יוציאו הסיגים מהכסף יצא ממנו לצורף כלי כסף צרוף , כן כשיסירו מחברת המלך הרשע שהיה לפניו והיה מאנשי עצתו , אז יכון כסאו בצדק. והנה אמר זה , כי צריך למלך ליזהר שלא יהיה במשרתיו ובאנשי עצתו רשע או רשעים , פן יביאוהו להטות משפט צדק והוא לא ידע. והנה אפשר שהאיר באלו הפסוקים על דבר השכל האנושי , שהוא המלך בכחות האדם הנפשיים לפי מה שיסד השם יתברך לאדם ביום הבראו. ואמר בכאן דבר עמוק מאד מהסודות האלהים , והוא , כי מפני שהיה נימוס הנמצאות וסדרם וישרם המושכל בנפש השם יתברך , ידענו בצד אשר הוא בו אחד , כמו שבארנו בחמישי מספר מלחמות יי' ובראשון ממנו , לא בצד אשר הוא בו רבים , שיחלוק המציאות והחמר , מה שאינו מחולק אצל ציור השם יתברך - הוא מבואר שכבוד השם יתברך במושכל דבר דבר מאצלו הוא הסתר דבר , כי לא יֵרָאה ויתברר המושכל ההוא מהשאר אצל השם יתברך , איך ישיגהו עם שאר המושכלות בצד אשר הם בו , אחר שילך מהם מהלך השלמות והצורה. ואמנם כבוד מלכים הוא לחקור דבר ודבר ביחוד מחקר שלם (ראה לעיל , ג) , באופן שיוסרו ממנו כל המחשבות המקבילות לו; והוא מבואר , שהכח אשר לשכל האנושי על השגת המושכלות הוא עצום ונפלא , עד שלגודלו יאמר שאין לו קץ. הגו רשע - ואמר , שכמו שיצא לצורף כלי ראוי כשיסורו הסיגים מהכסף , כן כשיוסר הרשע שהוא לפני מלך , והוא הכח המתעורר , בדרך שיכנע לעבודת השכל עד שלא יתאוה לתאוות הגופיות , אז יכון כסאו בצדק ויהיה סבה שיגיע לו האמת בדרושיו.

וסמך לו: הגו רשע , כי בסור הרשעים מפניו יכון כסאו; כמו בהסרת הסיגים מהכסף יגמר מלאכת הצורף.

כבוד אלהים; שמים לרום; הגו סיגים; הגו רשע - ארבעה דבקים. וזה דקדוק המלין: הסתר , חקור - לשון צווי. לרום - שם דבר; וכן "רום ידהו נשא" (חב' ג , י) , אף על פי שהוא בחולם וזה בשרק. ורום - רמז לגובה השמים. וארץ - מלה זרה ונכריה משני פנים: האחד - בהיות האל"ף קמוצה עם ה"א הדעת מבלי הפסק , כמלת "והארץ הזאת" (ראה בר' יב , ז); והשני - שלא מצאנו ה"א הדעת נופל עם ו"ו החבור זולתי במלת וארץ , וקמצות האל"ף לעד; ויתכן להיות כמהו "ונירם" (במ' כא , ל) , והתכונה בהם: 'והארץ' , 'והנירם'; ואין ללמד מהם. והאומר 'וארץ אשפיל' , 'וארץ אכף' - איננו נכון בעיני , כי מה טעם והארץ אשפיל , והמלה אינה חסרת למ"ד כי אם ה"א? ולב מלכים חסר בית שרות. הגו - שם הפעל , וטעמו: הסרה; וחברו: "הגה ברוחו הקשה" (יש' כז , ח). וכן הפירוש: כבוד אלהים הסתר דבר - כבודו בספור מעשיו הנפלאים הנבראים מאין ליש , הסתירהו , כי מי ימלל כבודו , והוא לא יוכל להגיע אל תכליתו?! ואין לתמוה אם מצאנו "ספרו בגוים את כבודו" (דה"א טז , כד); "והגידו את כבודי בגוים" (יש' סו , יט) - כי זה הכתוב ידבר בהשמד האויבים ובהושיע האוהבים. וכבוד מלכים - מה שהוא כבוד להם - חקור דבר. ואל תחקור מעשי השם , כי שמים הם למעלה מאדם והארץ לעמק מתחתיו; והמלכים שיש בהם יכולת להתעסק בחכמה , בלבם אין חקר - והטעם: אינם יכולים לחקור כבודו ולדעת מה למעלה ומה למטה; אף כי תחקרנו אתה. הגו - פירושו: כאשר יסיר ויהגה הצורף סיגי הכסף , אז יצא לו מן המעשה הכלי כאשר יחפץ; וכן המלך יסיר הרשע שהוא לפניו , ואז יכון בצדק כסאו. וזהו כבודם ותפארתם שתוכל לחקור , עד שיהיו נזהרים במשפטי המלוכה.

הגו - הטעם: כן הגו רשע.

הגו סיגים מכסף - כשם שתחלה צריך להסיר הצורף הסיגים מן הכסף , ואחר כך ויצא לצורף הכסף , כך צריך המלך להסיר הרשעים מלפניו , ואז - ויכון בחסד כסאו. הגו - לשון הסרה; כמו "כאשר הוגה מן המסלה" (ש"ב כ , יג); כך פירש רד"ק ז"ל.
ריכוז קישורים