תנ"ך - משלי פרק כו פסוק ה - ענה כסיל כאולתו פן־יהיה חכם בעיניו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עֲנֵ֣ה כְ֭סִיל כְּאִוַּלְתּ֑וֹ פֶּן־יִהְיֶ֖ה חָכָ֣ם בְּעֵינָֽיו: (משלי פרק כו פסוק ה)

טקסט וניקוד:

עֲנֵה כְסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ פֶּן־יִהְיֶה חָכָם בְּעֵינָיו: (משלי פרק כו פסוק ה)

טקסט בלבד:

ענה כסיל כאולתו פן־יהיה חכם בעיניו: (משלי פרק כו פסוק ה)

תיקון קוראים:

ענה כסיל כאולתו פן־יהיה חכם בעיניו: (משלי פרק כו פסוק ה)
אל תען כסיל - בדברי ריב ומצה , פן תשוה לו. ענה כסיל - הבא להסיתך לעבודה זרה , הודע לו אולתו , פן יהיה חכם בעיניו. וטעם שני פסוקים אלו מפורש בתוכם: אל תען - בדבר שתשוה לו אם תענהו; ענה כסיל - בדבר שאם לא תענהו יהיה חכם בעיניו.

ענה כסיל כאולתו - להסירו מהטעות שנפל בו בדברי חכמה. פן יהיה חכם בעיניו - במה שמצא מזה , וישאר עם הדעת הנפסד ההוא; והנה בזה אין ראוי לך לשתוק , כי הוא הראוי שתסיר המכשולות מלפני האנשים בחזקת היד.

ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו - אמר בדברי תורה , שיענה לו , כי אינו כאשר ידמה בעיניו , פן יטעו בו אחרים.

כצפור לנוד; שוט לסוס; אל תען; ענה כסיל - ארבעה דבקים. וטעמי שמות העופות והבהמות אשר פרשו ראשונים , הם כחלומות מבלי פתרון. והזכיר הצפור והדרור כי הם דרות עם בני אדם , וצריכים לנוד מהרה ממקום אל מקום מפני העוברים והשבים; וכאשר תעופנה כן מהרה קללת חנם לו , לכסיל המקלל , תבא; והעד: אל תען כסיל כאולתו. וכתוב לא באל"ף , להודיע כי למקלל תבא , ולאשר יקלל לא תבא. שוט כמו 'שבט' (מש' כט , טו); ומתג - ידוע. והודיע כי שלשה ראויים להכותם. אל תען לו לכסיל כאולתו כאשר יקללך או יחרפך. תשוה - כמו 'תדמה'; אבל ענהו בדברי חכמה כנגד אולתו , והודיעהו כסילותו , שלא יהיה חכם בעיניו.

(בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים ד - ה). רבותינו ז"ל הקשו במקראות אלו מזה לזה (ראה שבת ל , ב) , ותירצו: כאן במילי דעלמא , כאן במילי דשמיא. כלומר , שבעסקי העולם לא תהא נושא ונותן עמו; ואם יבוא להעיז פניו נגדך , שתוק לו עד שלא תעריך עצמך עמו , שכל שאתה מעריך עצמך עמו , הרי אתה שוה לו באותו הדבר. אבל כל מה שבדברי תורה וענייני הוראה , ענהו כפי הראוי לאולתו. ולא שיאמר שאם הוא מעיז , שיכעס עמו ויביא עצמו לידי חרפות , אלא שיהא מודיעו אולתו. ו'אולת' השני - פירושו על חסרון ידיעה , כמו שביארנו למעלה בפסוק "עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת" (מש' יד , כד). ועל זה אמר , שאם לא תודיעהו , אף הוא מחזיק עצמו כחכם ועומד לו בטעותו; ומתוך כך מוטל עליך לפי חכמתך שתהא מודיעו טעותו , ומשם ואילך תניחהו , השומע ישמע והחדל יחדל (ע"פ יח' ג , כז). ואמרו ז"ל (ראה יבמות סה , ב): כשם שאדם מחוייב לומר דבר הנשמע , כך מחוייב שלא לומר דבר שאינו נשמע; ומכל מקום , כל שיש בידו למחות ימחה; ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. ויש לפרש אל תען - כלומר: אל תשבחהו; וכן "תען לשוני אמרתך" (תה' קיט , קעב).

אל תען כסיל וגו' , ענה כסיל - הנה שלמה החכם סמך אלו הפסוקים המתנגדים , זה אחר זה , להראותינו טבע הספר הזה , וילָמֵד הסתום מן המפורש. וביאור זה , כמו שקדם לנו , כי גזרות זה הספר רבם 'אפשריות'; והנה האפשרי - שלשה מינים. ונמשך זה , כי תחת ההפכיות צודקות יחד בכל חומר , ויותר מבואר בְּחמר ה'אפשר'; כאמרנו על דרך משל: קצת האדם לבן וקצת האדם איננו לבן. לכן , כמו זה יצדק לומר: קצת הכסיל אין ראוי לענות לו , וקצת הכסיל ראוי לענות לו. לכן הטיב שלמה כאשר צוה לנו: אל תען כסיל , וענה כסיל; כי אין הכרח שיזכור 'קצת'. וזה ענין מסור לחכמים , לאיזה מין מן הכסיל אין ראוי לענות , ולאי זה ראוי; כי הכסילות סוג למינים אין מספר , גם מתחלף לפי הזמן ולפי ענין הסכלות , והכל צריך לדקדק. ומזה המין הרבה בספר קהלת , שאמרו שדבריו סותרין זה את זה (ראה שבת ל , ב); וחלילה , וכבר רמז על זה רבינו משה (ראה מו"נ ב , כח). ומעתה תבין בני , אם נתן יי' לך לב לדעת (ע"פ דב' כט , ג) , כמה סודות עמוקות בכל המקרא. ודע זה.

אלא ענה כאולתו - בלשון נקייה , ותצער אותו משטותו ומאולתו. פן יהיה חכם בעיניו - ויאמר: הדין עמי , שהרי לא מצא תשובה כנגדי שיענני. לפיכך ענה כסיל כאולתו , ותודיע לו שטותו. ורבותינו ז"ל אמרו (ראה שבת ל , ב): כאן בדברי תורה , כאן בדברי עלמא.