תנ"ך - ענה
כסיל
כאולתו
פן־יהיה
חכם
בעיניו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עֲנֵ֣ה
כְ֭סִיל
כְּאִוַּלְתּ֑וֹ
פֶּן־יִהְיֶ֖ה
חָכָ֣ם
בְּעֵינָֽיו:
(משלי פרק כו פסוק ה)
עֲנֵה
כְסִיל
כְּאִוַּלְתּוֹ
פֶּן־יִהְיֶה
חָכָם
בְּעֵינָיו:
(משלי פרק כו פסוק ה)
ענה
כסיל
כאולתו
פן־יהיה
חכם
בעיניו:
(משלי פרק כו פסוק ה)
ענה
כסיל
כאולתו
פן־יהיה
חכם
בעיניו:
(משלי פרק כו פסוק ה)
אל
תען
כסיל
-
בדברי
ריב
ומצה
,
פן
תשוה
לו.
ענה
כסיל
-
הבא
להסיתך
לעבודה
זרה
,
הודע
לו
אולתו
,
פן
יהיה
חכם
בעיניו.
וטעם
שני
פסוקים
אלו
מפורש
בתוכם:
אל
תען
-
בדבר
שתשוה
לו
אם
תענהו;
ענה
כסיל
-
בדבר
שאם
לא
תענהו
יהיה
חכם
בעיניו.
ענה
כסיל
כאולתו
-
להסירו
מהטעות
שנפל
בו
בדברי
חכמה.
פן
יהיה
חכם
בעיניו
-
במה
שמצא
מזה
,
וישאר
עם
הדעת
הנפסד
ההוא;
והנה
בזה
אין
ראוי
לך
לשתוק
,
כי
הוא
הראוי
שתסיר
המכשולות
מלפני
האנשים
בחזקת
היד.
ענה
כסיל
כאולתו
פן
יהיה
חכם
בעיניו
-
אמר
בדברי
תורה
,
שיענה
לו
,
כי
אינו
כאשר
ידמה
בעיניו
,
פן
יטעו
בו
אחרים.
כצפור
לנוד;
שוט
לסוס;
אל
תען;
ענה
כסיל
-
ארבעה
דבקים.
וטעמי
שמות
העופות
והבהמות
אשר
פרשו
ראשונים
,
הם
כחלומות
מבלי
פתרון.
והזכיר
הצפור
והדרור
כי
הם
דרות
עם
בני
אדם
,
וצריכים
לנוד
מהרה
ממקום
אל
מקום
מפני
העוברים
והשבים;
וכאשר
תעופנה
כן
מהרה
קללת
חנם
לו
,
לכסיל
המקלל
,
תבא;
והעד:
אל
תען
כסיל
כאולתו.
וכתוב
לא
באל"ף
,
להודיע
כי
למקלל
תבא
,
ולאשר
יקלל
לא
תבא.
שוט
כמו
'שבט'
(מש'
כט
,
טו);
ומתג
-
ידוע.
והודיע
כי
שלשה
ראויים
להכותם.
אל
תען
לו
לכסיל
כאולתו
כאשר
יקללך
או
יחרפך.
תשוה
-
כמו
'תדמה';
אבל
ענהו
בדברי
חכמה
כנגד
אולתו
,
והודיעהו
כסילותו
,
שלא
יהיה
חכם
בעיניו.
(בכתב
היד
מוצגים
כאן
הפסוקים
ד
-
ה).
רבותינו
ז"ל
הקשו
במקראות
אלו
מזה
לזה
(ראה
שבת
ל
,
ב)
,
ותירצו:
כאן
במילי
דעלמא
,
כאן
במילי
דשמיא.
כלומר
,
שבעסקי
העולם
לא
תהא
נושא
ונותן
עמו;
ואם
יבוא
להעיז
פניו
נגדך
,
שתוק
לו
עד
שלא
תעריך
עצמך
עמו
,
שכל
שאתה
מעריך
עצמך
עמו
,
הרי
אתה
שוה
לו
באותו
הדבר.
אבל
כל
מה
שבדברי
תורה
וענייני
הוראה
,
ענהו
כפי
הראוי
לאולתו.
ולא
שיאמר
שאם
הוא
מעיז
,
שיכעס
עמו
ויביא
עצמו
לידי
חרפות
,
אלא
שיהא
מודיעו
אולתו.
ו'אולת'
השני
-
פירושו
על
חסרון
ידיעה
,
כמו
שביארנו
למעלה
בפסוק
"עטרת
חכמים
עשרם
אולת
כסילים
אולת"
(מש'
יד
,
כד).
ועל
זה
אמר
,
שאם
לא
תודיעהו
,
אף
הוא
מחזיק
עצמו
כחכם
ועומד
לו
בטעותו;
ומתוך
כך
מוטל
עליך
לפי
חכמתך
שתהא
מודיעו
טעותו
,
ומשם
ואילך
תניחהו
,
השומע
ישמע
והחדל
יחדל
(ע"פ
יח'
ג
,
כז).
ואמרו
ז"ל
(ראה
יבמות
סה
,
ב):
כשם
שאדם
מחוייב
לומר
דבר
הנשמע
,
כך
מחוייב
שלא
לומר
דבר
שאינו
נשמע;
ומכל
מקום
,
כל
שיש
בידו
למחות
ימחה;
ואין
לו
לדיין
אלא
מה
שעיניו
רואות.
ויש
לפרש
אל
תען
-
כלומר:
אל
תשבחהו;
וכן
"תען
לשוני
אמרתך"
(תה'
קיט
,
קעב).
אל
תען
כסיל
וגו'
,
ענה
כסיל
-
הנה
שלמה
החכם
סמך
אלו
הפסוקים
המתנגדים
,
זה
אחר
זה
,
להראותינו
טבע
הספר
הזה
,
וילָמֵד
הסתום
מן
המפורש.
וביאור
זה
,
כמו
שקדם
לנו
,
כי
גזרות
זה
הספר
רבם
'אפשריות';
והנה
האפשרי
-
שלשה
מינים.
ונמשך
זה
,
כי
תחת
ההפכיות
צודקות
יחד
בכל
חומר
,
ויותר
מבואר
בְּחמר
ה'אפשר';
כאמרנו
על
דרך
משל:
קצת
האדם
לבן
וקצת
האדם
איננו
לבן.
לכן
,
כמו
זה
יצדק
לומר:
קצת
הכסיל
אין
ראוי
לענות
לו
,
וקצת
הכסיל
ראוי
לענות
לו.
לכן
הטיב
שלמה
כאשר
צוה
לנו:
אל
תען
כסיל
,
וענה
כסיל;
כי
אין
הכרח
שיזכור
'קצת'.
וזה
ענין
מסור
לחכמים
,
לאיזה
מין
מן
הכסיל
אין
ראוי
לענות
,
ולאי
זה
ראוי;
כי
הכסילות
סוג
למינים
אין
מספר
,
גם
מתחלף
לפי
הזמן
ולפי
ענין
הסכלות
,
והכל
צריך
לדקדק.
ומזה
המין
הרבה
בספר
קהלת
,
שאמרו
שדבריו
סותרין
זה
את
זה
(ראה
שבת
ל
,
ב);
וחלילה
,
וכבר
רמז
על
זה
רבינו
משה
(ראה
מו"נ
ב
,
כח).
ומעתה
תבין
בני
,
אם
נתן
יי'
לך
לב
לדעת
(ע"פ
דב'
כט
,
ג)
,
כמה
סודות
עמוקות
בכל
המקרא.
ודע
זה.
אלא
ענה
כאולתו
-
בלשון
נקייה
,
ותצער
אותו
משטותו
ומאולתו.
פן
יהיה
חכם
בעיניו
-
ויאמר:
הדין
עמי
,
שהרי
לא
מצא
תשובה
כנגדי
שיענני.
לפיכך
ענה
כסיל
כאולתו
,
ותודיע
לו
שטותו.
ורבותינו
ז"ל
אמרו
(ראה
שבת
ל
,
ב):
כאן
בדברי
תורה
,
כאן
בדברי
עלמא.