תנ"ך - קח־בגדו
כי־ערב
זר
ובעד
נכריה
חבלהו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
קַח־בִּ֭גְדוֹ
כִּי־עָ֣רַב
זָ֑ר
וּבְעַ֖ד
נָכְרִיָּ֣ה
חַבְלֵֽהוּ:
(משלי פרק כז פסוק יג)
קַח־בִּגְדוֹ
כִּי־עָרַב
זָר
וּבְעַד
נָכְרִיָּה
חַבְלֵהוּ:
(משלי פרק כז פסוק יג)
קח־בגדו
כי־ערב
זר
ובעד
נכריה
חבלהו:
(משלי פרק כז פסוק יג)
קח־בגדו
כי־ערב
זר
ובעד
נכריה
חבלהו:
(משלי פרק כז פסוק יג)
קח
-
י"ד
זוגין
,
קדמאה
נסיב
למ"ד
ותינינא
לא
נסיב:
ראה
מש'
י
,
יז.
ערב
-
ה'
(בפתח):
ראה
מש'
יא
,
טו.
כי
ערב
זר
-
אדם
שנעשה
ערב
,
גורם
שאמר
הדיין
למלוה:
קח
בגדו!
(ראה
ב"מ
קטו
,
א).
קח
בגדו;
מברך
רעהו
-
שנים
דבקים.
וענין
הפסוק
הראשון
למעלה
מפורש
(מש'
כ
,
טז).
מברך
רעהו
-
הוא
ערב
בעבור
זר
,
ומברך
רעהו
המלוה
בקול
גדול
כדי
שישמעו
אחרים
הברכה
למצא
חן
בעיניו
,
שלא
יקח
בגדו.
בבקר
השכם
-
שישכים
למלאכתו
ויברכהו
,
יחשֹב
לו
רעהו
המבורך
כאלו
קללו
,
ולא
יחמול
מקחת
בגדו
וחבלהו.
וכל
זה
דרך
אזהרה
בעבור
שישמר
אדם
מן
הערבות.
גם
נכון
מה
שאמרו
קדמונינו
ז"ל
(ראה
ברכות
יד
,
א)
,
שאין
אדם
ראוי
לברך
רעהו
עד
שיברך
השם
הנכבד
בתפלה;
ומי
שעשה
כן
בהשכמה
תחשב
לו
הברכה
כקללה
,
בעבור
שלא
עשה
כהוגן.
וזה
הפסוק
אסמכתא;
כי
אין
הפסוק
יוצא
מידי
פשוטו.
(בכתב
היד
מוצגים
כאן
הפסוקים
יב
-
יג).
כבר
התבאר
עניינם
למעלה
(מש'
כ
,
טז;
כב
,
ג).
קח
בגדו
כי
ערב
זר
-
דין
הוא
שתקח
בגדו
ולא
תחוס
עליו
,
כי
זאת
הרעה
הוא
גורם
אותה
לבוא
עליו.