תנ"ך - מברך
רעהו׀
בקול
גדול
בבקר
השכים
קללה
תחשב
לו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מְבָ֮רֵ֤ךְ
רֵעֵ֨הוּ׀
בְּק֣וֹל
גָּ֭דוֹל
בַּבֹּ֣קֶר
הַשְׁכֵּ֑ים
קְ֝לָלָ֗ה
תֵּחָ֥שֶׁב
לֽוֹ:
(משלי פרק כז פסוק יד)
מְבָרֵךְ
רֵעֵהוּ׀
בְּקוֹל
גָּדוֹל
בַּבֹּקֶר
הַשְׁכֵּים
קְלָלָה
תֵּחָשֶׁב
לוֹ:
(משלי פרק כז פסוק יד)
מברך
רעהו׀
בקול
גדול
בבקר
השכים
קללה
תחשב
לו:
(משלי פרק כז פסוק יד)
מברך
רעהו׀
בקול
גדול
בבקר
השכים
קללה
תחשב
לו:
(משלי פרק כז פסוק יד)
השכים
-
ג'
מלא
(בלישנא):
יר'
כה
,
ג;
מד
,
ד;
מש'
כז
,
יד.
בבקר
השכים
-
ל';
השכים
-
ג'
מל'.
מברך
רעהו
-
יש
משבח
את
חבירו
יום
יום
,
והברכה
נהפכת
לקללה
,
שאומרים
עליו
שהוא
וותרן
בממונו
ועשיר
,
והכל
באין
ושואלין
ממנו
,
והמלכות
מתגרת
בו
לגבות
ממון.
כך
נדרש
במסכת
ערכין
(טז
,
א).
ועוד
יש
במדרש
רבי
תנחומא
(תנח'
בלק
כד):
כנגד
בלעם
שהיה
מברך
את
ישראל
בקול
רם
,
שנאמר
"וישא
משלו"
וגו'
(במ'
כג
,
יח)
,
לשון
נשיאות
קול
,
וסופו
יעץ
להחטיאם.
מברך
רעהו
-
מי
שמברך
רעהו
בקול
גדול
,
והוא
רגיל
בכך
וישכים
לברכו
בבקר
יום
יום
,
זה
הענין
יחשב
לו
לקללה
מאת
השם
יתברך
,
כי
הוא
עושה
מאדם
כמו
אלוה
ונותן
לו
התודה
והברכה
,
בדמיון
מה
שראוי
לתת
לשם
יתברך.
או
ירצה
בזה
,
שאשר
יברך
את
רעהו
בקול
גדול
על
הטובה
שהטיב
וחננו
בדרך
שישמעו
דבריו
,
לא
יתאחר
הזמן
שתחשב
לו
לקללה
,
כי
זה
יסבב
שיבאו
אנשים
בלתי
הגונים
לבקש
מרעהו
מאותו
הדבר
אשר
ברכת
עליו.
והמשל
,
שאם
ברך
ראובן
לשמעון
בקול
גדול
על
ששלח
אשישה
יין
טוב
,
הנה
ישמעו
דבריו
אנשים
רעים
וילכו
לשמעון
שיתן
להם
מהיין
ההוא
,
ויגרום
לו
בזה
הפסד
תחת
אשר
הועילהו.
ובכמו
זה
הענין
צריך
האדם
להזהר
שלא
יתן
תודה
לחבירו
במה
שאפשר
שיגיעהו
נזק.
והמשל
,
שכבר
יקרה
ששאל
שר
גדול
משמעון
שישלח
לו
מיינו
,
ואמר
לו
שאין
לו
יין
טוב;
ובאותו
מעמד
בא
ראובן
וברך
את
שמעון
על
מה
שנתן
לו
מיינו
הטוב
-
כי
זה
יהיה
סבה
שיכעס
על
שמעון
השר
הגדול
ההוא.
והנה
רבו
מאד
המינים
אשר
אפשר
שיגיע
בהם
נזק
מזאת
הברכה.
ואפשר
שירצה
בזה
עוד
,
שאשר
יברך
בקול
גדול
מחשבתו
אשר
באה
אליו
תחלה
בחקרו
בעיון
מה
,
ויהיה
זה
סבה
שיקצר
מחקור
בו
עוד
על
שאר
המחשבות
הנופלות
בו
-
הנה
זה
הענין
תחשב
לו
לקללה
,
כי
זה
ממה
שיסגור
לפניו
שערי
העיון.
מברך
רעהו
בקול
גדול
בבקר
השכם
(בנוסחנו:
השכים)
-
להחניפו
,
ואין
לבו
עמו.
קללה
תחשב
לו
-
למברך.
קח
בגדו;
מברך
רעהו
-
שנים
דבקים.
וענין
הפסוק
הראשון
למעלה
מפורש
(מש'
כ
,
טז).
מברך
רעהו
-
הוא
ערב
בעבור
זר
,
ומברך
רעהו
המלוה
בקול
גדול
כדי
שישמעו
אחרים
הברכה
למצא
חן
בעיניו
,
שלא
יקח
בגדו.
בבקר
השכם
-
שישכים
למלאכתו
ויברכהו
,
יחשֹב
לו
רעהו
המבורך
כאלו
קללו
,
ולא
יחמול
מקחת
בגדו
וחבלהו.
וכל
זה
דרך
אזהרה
בעבור
שישמר
אדם
מן
הערבות.
גם
נכון
מה
שאמרו
קדמונינו
ז"ל
(ראה
ברכות
יד
,
א)
,
שאין
אדם
ראוי
לברך
רעהו
עד
שיברך
השם
הנכבד
בתפלה;
ומי
שעשה
כן
בהשכמה
תחשב
לו
הברכה
כקללה
,
בעבור
שלא
עשה
כהוגן.
וזה
הפסוק
אסמכתא;
כי
אין
הפסוק
יוצא
מידי
פשוטו.
מברך
רעהו
בקול
גדול
בבקר
השכים
קללה
תחשב
לו.
רבותינו
ז"ל
דרשוהו
על
הנותן
שלום
לחבירו
קודם
שהתפלל.
וקללה
תחשב
לו
-
פירושו:
מאת
האל
יתעלה;
והוא
ייעוד
עונשו.
ובדרך
פשט
נראה
שבא
על
אזהרת
החונף
,
כלומר:
על
שמחניף
את
חבירו
ומברכו
ומשכים
לפתחו
בהתמדה
ודרך
חנופה
-
קללה
תחשב
לו.
ואפשר
שהוא
נקשר
לשלמעלה
הימנו
,
שהוא
עושה
כן
להוציא
ממונו
באיזה
צד
,
כגון
שיהא
עורב
לו
ערובה;
ומתוך
כך
,
לבסוף
נחשבת
לו
אותה
ברכה
לקללה
מצד
ההיזק
שהגיע
לחבירו
בכך.
או
הוא
אזהרה
על
לשון
הרע
,
שלפעמים
מתראה
כמברך
והוא
מקלל.
כענין
שאמרו
ז"ל:
לשון
הרע
בצדק;
והוא
שאמרו
ז"ל
(ראה
ירוש'
פאה
א
,
א
[טז
,
א]):
חד
זמן
צמות
בי
מלכא
,
לא
הוה
תמן
חד
בר
נש
דשמיה
קופד.
אמר
חד
מינייהו:
יומא
כי
האידנא
לית
קופד
ולית
חובץ;
אמר
רבי
פלוני:
זה
לשון
הרע
בהצנע.
ואמרו
גם
כן
(שם):
חד
זמן
צמות
בי
מלכא
,
לא
הוה
תמן
חד
בר
נש
דשמיה
יוחנן.
אמר
חד
מינייהו:
ניזל
ונבקר
את
רבי
יוחנן;
אמר
ר'
פלוני:
זהו
לשון
הרע
בצדק.
והרי
שכל
כיוצא
בזה
הוא
עושה
עצמו
כמברך
ונעשה
מקלל.
ובדרך
נסתר
-
מברך
רעהו
-
עניינו
יצר
הרע
,
כאמרם
ז"ל
(ראה
חגיגה
טז
,
א):
"אל
תאמינו
ברע"
(מי'
ז
,
ה)
-
זה
יצר
הרע.
בקול
גדול
-
רוצה
לומר:
בפרהסיא
וכדרך
המשתמש
במוחלט.
ובבקר
השכם
-
רוצה
לומר:
בהתמדה
ובזריזות.
וקללה
תחשב
לו
-
כי
הוא
גורם
לעצמו
קללה
נמרצת
לקרב
לשחת
נפשו
וחייתו
לממיתים
(ע"פ
איוב
לג
,
כב).
מברך
-
זה
מדת
חנף.
לו
-
לרעהו.
מברך
רעהו
בקול
גדול
וגו'
-
זה
דרך
הרמאים
גונבי
דעות
,
שהם
שונאים
,
ומראים
עצמם
כאוהבים;
שמקדימין
בשלום
רעיהם
בקול
גדול
,
להראות
שהם
אוהבים
גדולים.
מברך
רעהו
בקול
גדול
-
מבֹרָך
תהיה
לשמים;
כך
וכך
טובה
עשית
לי.
בקול
גדול
-
שישמעו
אותו
בני
אדם
הרבה.
בבקר
-
בכל
יום
ובכל
מקום
שרואה
אותו.
קללה
תחשב
לו
-
כך
נראה
בעיניו
כאלו
היה
מקללו;
לפי
שהוא
אדם
חשוב
,
ונראה
לו
שמחזיק
לו
טובה
יותר
מן
הראוי.