תנ"ך - יהללך זר ולא־פיך נכרי ואל־שפתיך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

יְהַלֶּלְךָ֣ זָ֣ר וְלֹא־פִ֑יךָ נָ֝כְרִ֗י וְאַל־שְׂפָתֶֽיךָ: (משלי פרק כז פסוק ב)

טקסט וניקוד:

יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא־פִיךָ נָכְרִי וְאַל־שְׂפָתֶיךָ: (משלי פרק כז פסוק ב)

טקסט בלבד:

יהללך זר ולא־פיך נכרי ואל־שפתיך: (משלי פרק כז פסוק ב)

תיקון קוראים:

יהללך זר ולא־פיך נכרי ואל־שפתיך: (משלי פרק כז פסוק ב)
יהללך זר ולא פיך - וגם במה שעשית אין ראוי שתהלל עצמך , כי זאת תכונה פחותה; טוב שיהללך זר ולא פיך , נכרי ואל שפתיך.

יהללך זר ולא פיך - בעניני חכמתך ומעשיך , והוא כבוד לך יותר.

אל תתהלל; יהללך - שנים דבקים. וכן הפירוש: אל תתהלל על מעשה הצדקה בעבור יום מחר , שתאמר: מחר אעשה. ילד - כמו "תולדות יעקב" (בר' לז , ב) , שהענין: 'קורות'; וכן זה: כאלו היום יולד המקרה. ופירושו: לא תדע מה יקרך מקורות היום ולא תוכל עשוהו ביום מחר; וזה כענין 'אם לא עכשיו אימתי' (ראה משנה אבות א , יד). יהללך זר - אחר מעשה , ולא פיך - קודם המעשה. נכרי ואל שפתיך כפל דבר.

(בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים א - ב). שני פסוקים אלו ענין אחד הם; רומזים הן בנגלה - בענין עסקיו , הן בנסתר - בענין החכמה , הן בתוריות בענין המצוות והצדקות , הן בענין התשובה - שלא יאחר מה שבידו לעשות היום עד למחר , כי זמן מחר אינו בידו. והוא אמרו: כי לא תדע מה ילד יום - רוצה לומר: מה יקרה מן הסבות המונעות והמעכבות; כענין אמרם ז"ל (ראה משנה אבות ב , ד): אל תאמר לכשאפנה אשנה שמא לא תפנה , וכן אמר אחד מחכמיהם (ראה שבת קנג , א): שוב יום אחד לפני מיתתך! אמרו לו: וכי יודע אדם היום שימות? ואמר: כל שכן ישוב היום שמא ימות למחר , ועל זה אמר: אל תתהלל ביום מחר , כלומר: אל תסבב בעצמך שבח , לומר: מחר אעשה כך וכך , שאין מחרתך בידך. וחכמי המוסר אמרו: הזמנים שלשה: העובר כבר עבר ולא ישוב אליך עוד; העומד והנה הוא הולך; העתיד לא תדע אם תגיע אליו. ואמרו זה , להזהיר שלא להפנות ימיהם לבטלה על סמך הזמן העתיד. וזהו ענין יהללך זר וגו' - כלומר: עשה מעשים שיהללך הזר בהם , וזהו אחר המעשה; שהזרים לא ישבחו את האדם על מה שבלבו לעשות , אבל על מה שראו שכבר נעשה. ונכרי ואל שפתיך - הוא כפל ענין. ויש מפרשים (ראה רס"ג משלי) אל תתהלל ביום מחר - שלא יתהלל ביושר מעשיו ולא יתפאר בטוב הנהגותיו כאלו שלמו ימיו ושנותיו , כי לא תדע מה יקרה לך מן העבירות או מן ההנהגות המגונות , ושמא גובר עליו יצר הרע שעה אחת , ונמצא מאבד עולמו. ואמרו חכמי המוסר: שלשה אין לספר בשבחם עד אחריתם: תבואת השדה והכרם עד האספם באוצר ובבית , והגבור עד שובו מן המלחמה , והחסיד עד שיבוא אל קברו; ועל זה נאמר: "טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו" (קה' ז , א). וזהו שאמרו ז"ל (ראה משנה אבות ב , ה): אל תאמין בעצמך עד יום מותך. ואף בדרך נסתר - יקרה באמונות כן; וכבר נאמר על יוחנן כהן גדול ששימש שמונים שנה בכהונה גדולה , ולבסוף נעשה צדוקי. וכן הפירוש בענין יהללך זר ולא פיך - כלומר: הנה שיהללוך הזרים , ולא שתשבח אתה את עצמך , שדבר מגונה הוא לאדם לשבח את עצמו.

יהללך זר - הטעם: אף במה שיצא לפעל.
ריכוז קישורים