תנ"ך - גלה חציר ונראה־דשא ונאספו עשבות הרים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

גָּלָ֣ה חָ֭צִיר וְנִרְאָה־דֶ֑שֶׁא וְ֝נֶאֶסְפ֗וּ עִשְּׂב֥וֹת הָרִֽים: (משלי פרק כז פסוק כה)

טקסט וניקוד:

גָּלָה חָצִיר וְנִרְאָה־דֶשֶׁא וְנֶאֶסְפוּ עִשְּׂבוֹת הָרִים: (משלי פרק כז פסוק כה)

טקסט בלבד:

גלה חציר ונראה־דשא ונאספו עשבות הרים: (משלי פרק כז פסוק כה)

תיקון קוראים:

גלה חציר ונראה־דשא ונאספו עשבות הרים: (משלי פרק כז פסוק כה)
ונראה - ה': *וי' יג , ז , יט; ש"א א , כב; יר' יג , כו; מש' כז , כה.

ונראה - ה'; עשבות - ל'.

גלה חציר - כשגלה החציר בימי ניסן ויראה הדשא ונאספו עשבים לצמוח , אז ייטיב לך , שיהיו גזותיהם של כבשים ללבושך. ומחיר שדה - יְשַווּ לך העתודים , כי תאכל הבשר ותמכור העורות.

גלה חציר - ולזה אמר שכאשר גלה חציר וסר , והוא העשב שיוציא חוש ממוחשיו , אז נראה דשא בחוש המשותף.

גלה חציר ונראה דשא - פעם ימצא המרעה ופעם לא ימצא. ונאספו עשבות הרים - יכרתו; על כן יש עליו להביא עשבים ומזונות לבית בעת הצורך , ואז יהנה מהם.

ידע תדע; כי לא; גלה חציר; כבשים; ודי חלב - חמשה דבקים. חסן - אוצר. נזר - עטרה. עשבות - רב השמות ישתנו , כי אין המלה מגזרת 'עשב'; וכן "ודם ענב" (דב' לב , יד) , "ענבי נזיריך" (וי' כה , טו) , "ענבים" (בר' מ , י) - שלשתם משתנים זה מזה. ומחיר - טעמו: חלוף. כי כן התרגום (ראה ת"א דב' כג , יט). ולפי דעתי מזה נאמר 'מחר' , וטעמו: חלף ותמורה מן היום שכבר עבר. וכן הפירוש: פני צאנך אשר שמו פניהם ללכת שם , שית לבך שלא תשכחם. ואל תשית לבך אל מעלה גדולה , כי לא לעולם קימים האוצר והמלוכה. נראו הדשאים והעשבים ויאספו עמך , ויהיו מאכל לצאנך , והכבשים יהיו בעבור מלבושך , והעתודים יהיו חלף ותמורת שדה כאשר תקנהו , והחלב בעבור מאכלך ובעבור מאכל בני ביתך והחיים שתחיינה בו נערותיך.

(בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים כג - כז). לפי הנגלה - הערה להיות האדם זריז בעסקיו , ולא יחשוב שהנכסים ישמרו עצמם; אבל כמו שצריך השתדלות בקניינם , כן צריך השתדלות בקיומם ובהעמדתם. כאמרם ז"ל בפרק 'כל הבשר' (חולין קה , א): דסייר נכסי משכח אסתירי; כלומר: כל שבודק נכסיו והופך ומהפך בהם , מוצא בהם תועלת גדולה לקיום נכסיו והעמדתם. ועל זה אמר: ידוע תדע פני צאנך; כלומר , שתתבונן בהם , כי הידיעה הנה במקום התבוננות , כדרך "ועת ומשפט ידע לב חכם" (קה' ח , ה). ואמר: כי לא לעולם חוסן - כלומר: כי כח הממון הנקנה אינו עומד בעצמו לעולם , אבל צריך השתדלות תמידי , כאלו תרצה לקנותו מחדש. ואם נזר - כלומר: ולא נזר. והוא בא בדרך תימה; כלומר: התחשוב שיהיה הנזר והחשיבות לדור ודור? ולכן צריך שתתעמל בהעמדת הקנין , וחוסן - פירושו כח , מלשון "וחסון הוא כאלונים" (עמ' ב , ט); ונקרא הממון כן , להיותו כח האדם ותקפו. ויש מפרשים אותו: אוצר , מלשון "לא יאצר ולא יחסן" (יש' כג , יח); והכל כוונה אחת. כן נזר נאמר הנה על הממון , שהוא מעטר האדם ומכתירו אצל ההמון. וחזר אחר כן לענין הצאן , ואמר: גלה חציר וגו'; כלומר: הסבות רבות עליו: פעמים שימצא מרעה די ספקם , ויגלה להם החציר , ונראה הדשא בכל מקום; ופעמים שאפילו עשבות ההרים יאספו , רוצה לומר: יכלו ויתמו , מענין "אסוף אסיפם" (יר' ח , יג). ולכן אתה צריך להשתדל ולהתעמל בצרכי מחייתם , וברוב ההשתדלות תפק רצונך בהם , והוא , שמהם תוציא לבושך; והוא אמרו: כבשים ללבושך; כלומר: מגיזתם. וכן תוציא מהם קנין כבודות שדות וקרקעות , והוא ענין ומחיר שדה עתודים; כלומר: העתודים יהיו לך מחיר שדה - שתקנה בהם שדה לצורך תבואה. ודי חלב עזים - כלומר: ודי סיפוק מחלב העזים ללחמך ללחם ביתך - רוצה לומר: ללפתן ופרפרת; כי הלחם הוא כלל המאכלים. וחיים לנערותיך - הנמצאות אתך בביתך , כדי שלא יוכלו לבקש טרפם הנה והנה. ויש לפרשו דרך הערה תוריית , לרחם העניים והדלים מממונו , והם הם שקראם 'צאן' ועדרים. ואמר: כי לא לעולם חוסן - כלומר , שלא יתקיים לעולם וצריך שיעשה בו דבר קיים לנצח , והוא אמרו: ואם נזר לדור ודור; כלומר: אף ע"פ שהמעלה הנפשית היא נזר ועטרה לדור ודור , הממון בעצמו בלתי מתקיים; ואם כן צריך לעשות ממנו נזר , שהוא דבר המתקיים. ואמר: גלה חציר ונראה דשא - כלומר: באחריתך יגלה לך החציר והדשא שהמצאת להם בשעת דוחקם , ונאספו עשבות ההרים שנתת בחייך לעזרתך ולמסעדתך; כענין "והלך לפניך צדקך" (יש' נח , ח). וכן בשר הכבשים שנתת להם , יהיו ללבושך , והעתודים יהיו לך בחילופם שדה , רוצה לומר: דבר קיים ומובטח. ודי חלב עזים ללחמך וגו' - הכל המשך; ולקח עתודים ועזים לקצת השאלה על דבר המתעתד בעוז לנצח. ובדרך נסתר - רמז על סדר כלל הנהגת האדם. ואמר: ידוע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים - רמז לגוף ולכוחותיו , שישתדל בהעמדתו , כי חסנו וכחו חלוש ונקלה ויכְלֶה על נקל; והנה הוא צריך בקיומו זמן להצלחת הנפש. ואמר: גלה חציר ונראה דשא - כי החציר והדשא - כלל צרכי החומר לגדול הבהמה. ואחר כך רמז על שלימות המדות , והוא ענין כבשים ללבושך; והבגדים - שם מושאל על המדות. ומחיר שדה ועתודים - רמז לחכמות , שהם הצעה ומדרגה לחכמת האמת; ועליה אמר אחר כך: ודי חלב עזים ללחמך , שהוא עיקר המזון. וביתך - רמז על המדור הנצחי. וייעד אזהרה חיים לנערותיו , רוצה לומר: חיים נצחיים לנפשות הצדיקים. ויש לפרשו הערה , להזדרז על השפעת חכמתו לזולתו. וקרא התלמידים 'עדרי צאן' , ומעורר לשית לבו עליהם בעוד בחיים חייתו (ע"פ יח' ז , יג) , כי לא לעולם חוסן חייו , ואם נזר נפשו נשארת לנצח. ודמה המצאת חכמתו והשפעתה לגלוי החציר והראות הדשא והתאסף עשבות הרים במקום אחד , להיותם מוכנים למאכלים. וכבשים - דרשו בו רבותינו ז"ל (ראה חגיגה יג , א): דברים שהם כבשונו של עולם יהיו תחת לבושך. ולדעת זה הוא רמז להשמר על גלוי הסודות למי שאינו ראוי להם. ועתודים - משל לתלמידים החשובים; וייעד להמציא להם מחיר שדה , כלומר: החכמות שעמידתם וכוונתם מצד עצמם , והם החכמות האמיתיות. ודי חלב עזים ללחמך וללחם ביתך וחיים לנערותיך - כל זה רמז לתת לכל אחד מהם חוקו הראוי לו. וייעד בחלב עזים - מזון לו ולביתו ולנערותיו , כנגד שלש מזונות היוצאים ממנה: החלב בעצמו , והחלב המתקבץ , והקום - הכל משל לתת לכל אחד חוקו: הראוי לחצר - לחצר , הראוי לגנה - לגנה , הראוי לביתן - לביתן (ראה מגילה יב , א).

גלה. ונאספו - יבשו ונעדרו , כמו "אספו נגהם" (יואל ב , י). והטעם , כי אין להשען באלו הדברים הנפסדים , כי הנך רואה אשר גלה החציר ונראה דשא , ופתאם יאבד הכל.

גלה חציר וגו' - הטעם , כי עדרי הצאן מחייתם בדברים טבעיים , כי יי' נותן לבהמה לחמה (ע"פ תה' קמז , ט) , ואתה תזון ותחיה בם , כי מהכבשים יהיה לבושך; כלומר: מצמרם. וכן השאר (ראה להלן , כז).

גלה חציר - במקום שראית שנתגלה העשב , ונראה הדשא , ונאספו עשבים הרבה על ההרים , שם תוליכם לרעותם. ואם תעשה דבר זה , אז יהיה לך ריוח מהם , שתלדנה הצאן , ויהיו כבשים ללבושך. ומחיר שדה עתודים - שתמכור העתודים ותקנה לך שדה במחירם.
ריכוז קישורים