תנ"ך - אכזריות
חמה
ושטף
אף
ומי
יעמד
לפני
קנאה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אַכְזְרִיּ֣וּת
חֵ֭מָה
וְשֶׁ֣טֶף
אָ֑ף
וּמִ֥י
יַ֝עֲמֹ֗ד
לִפְנֵ֥י
קִנְאָֽה:
(משלי פרק כז פסוק ד)
אַכְזְרִיּוּת
חֵמָה
וְשֶׁטֶף
אָף
וּמִי
יַעֲמֹד
לִפְנֵי
קִנְאָה:
(משלי פרק כז פסוק ד)
אכזריות
חמה
ושטף
אף
ומי
יעמד
לפני
קנאה:
(משלי פרק כז פסוק ד)
אכזריות
חמה
ושטף
אף
ומי
יעמד
לפני
קנאה:
(משלי פרק כז פסוק ד)
ומי
יעמד
-
ב':
תה'
עו
,
ח;
מש'
כז
,
ד.
ומי
יעמד
ב'
אתה
נורא
אתה
אכזריות
חמה.
אכזריות
-
ל';
ומי
יעמד
-
ב'.
ושטף
אף
,
ומי
יעמוד
-
לפני
קנאתו
של
קנא
ונקם.
אכזריות
-
הנה
החמה
תביא
לאכזריות
,
כי
בעל
החמה
לא
ירחם
על
אשר
יכעס
עליו
,
והאף
כמו
שטף
מים
שישחית
הכל;
אך
הקנאה
היא
יותר
קשה
מאד
,
כי
בעל
הקנאה
יצר
לו
(ע"פ
בר'
לב
,
ח)
בראותו
טוב
לזולתו
,
ויבחר
הרע
לו
ולזולתו
יותר
מטוב
לו
ולזולתו.
כמו
שסופר
מהמקנא
והחמדן
שאמר
להם
המלך
מפני
הכירו
תכונותיהם
,
שהוא
מוכן
לעשות
להם
טוב
כיד
המלך:
ישאל
האחד
מהם
וינתן
לו
,
ולשני
יותן
כפלים;
והנה
החמדן
לא
רצה
לשאול
כדי
שיהיה
לו
כפל
מַתַת
המקנא
,
והמקנא
לא
רצה
לשאול
שום
טובה
לעצמו
לדאגתו
על
הטוב
שיהיה
לחברו
,
ומיהר
לשאול
מהמלך
שינקרו
עינו
האחת
,
שישאר
חבירו
עור
משתי
עיניו.
אכזריות
חמה
ושטף
אף
-
כשטף
מים;
והקנאה
קשה
שבכולן.
אכזריות
-
זאת
המלה
דבקה
אל
חמה
,
כי
היא
יוצאה
ממנה.
ושטף
-
רמז
למעשה
העושה
באפו
,
שהוא
כמים
שוטפים;
וכן
הפירוש:
אכזריות
מן
החמה
ושטף
מן
האף
מדמים
,
הם
קשים
,
ומי
יוכל
לעמוד
לפני
איש
קנאה
,
שהיא
קשה
ועזה
משניהם
(ע"פ
שה"ש
ח
,
ו)
,
כי
היא
היולדת
אותם?
והעד:
"כי
קנאה
חמת
גבר"
(מש'
ו
,
לד);
והטעם:
הקנאה
תוליד
חמתו.
(בכתב
היד
מוצגים
כאן
הפסוקים
ג
-
ד).
נטל
-
הוא
גם
כן
כמו
כובד
,
ופירושו:
משא;
מלשון
תרגום
"וישא"
(בר'
כט
,
א):
"ונטל"
(ת"א).
והם
לדעתי
שמות
מוכרתים
,
אע"פ
ששאר
מפרשים
כתבו
שהם
סמוכים.
כלומר:
האבן
יש
לה
כובד
גדול
,
וכן
החול
,
ועם
כל
זה
כעס
האויל
כבד
משניהם.
ולהפלגת
הכובד
ייחס
במדותיו
כאלו
הם
בעצמם
הכובד
והמשא.
וזה
הערה
להזהר
מכעס
כל
אדם
,
ובפרט
מכעס
האויל.
ואמר
אחר
כך:
אכזריות
חמה
ושטף
אף;
ואף
אלו
לדעתי
מוכרתים
,
רוצה
לומר:
אכזריות
יוצא
ונמשך
מן
החמה
,
וכן
שטף
וטרוניא
ובלבול
יוצאים
מן
הכעס
והאף;
אבל
שנאה
הבאה
מחמת
קנאה
-
הוא
הקשה
שבכלם
,
עד
שלא
יוכל
האדם
לעמוד
לפניה.
וכן
זה
הערה
להשמר
מן
המקנא
,
כי
כל
מיני
הכעס
יש
להם
רפואה
,
אם
בדרך
פיוס
אם
באיזה
צד
שיהיה
,
אבל
הקנאה
-
אין
לה
רפואה
לעולם.
וחכמי
המוסר
אמרו:
שלשה
דברים
אין
להם
רפואה:
זקנה
,
ועוני
הבא
מצד
עצלות
,
ושנאה
הבאה
מחמת
קנאה.
והוא
אמרו:
"כי
קנאה
חמת
גבר"
(מש'
ו
,
לד).
ובדרך
נסתר
-
קרא
כעס
אויל
וקנאה
-
דבר
המתנגד
המתגולל
עלינו
בכובד
דבריו
במופתיו
והטעאותיו
להרוס
אשיות
התורה.
וכשנודיעהו
סתירת
דבריו
,
שהוא
צריך
לסבול
הרחקות
יותר
עצומות
,
יריב
ויקנא
באכזריות
וחמה
,
ולכן
ראוי
להתרחק
מחברתם.
אכזריות
חמה
ושטף
אף
-
הטעם:
הנה
החמה
הוא
באמת
אכזריות
,
והאף
הוא
שטף
גדול;
ואמנם
הקנאה
קשה
מכלם.
אכזריות
חימה
ושטף
אף
-
שניהם
הם
דבר
גדול
,
אבל
מי
יוכל
לעמוד
לפני
הקנאה
-
שאדם
מתקנא
על
טובת
חבירו
ומשתדל
להשפילו
ולהכניעו.