תנ"ך - אשרי
אדם
מפחד
תמיד
ומקשה
לבו
יפול
ברעה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אַשְׁרֵ֣י
אָ֭דָם
מְפַחֵ֣ד
תָּמִ֑יד
וּמַקְשֶׁ֥ה
לִ֝בּ֗וֹ
יִפּ֥וֹל
בְּרָעָֽה:
(משלי פרק כח פסוק יד)
אַשְׁרֵי
אָדָם
מְפַחֵד
תָּמִיד
וּמַקְשֶׁה
לִבּוֹ
יִפּוֹל
בְּרָעָה:
(משלי פרק כח פסוק יד)
אשרי
אדם
מפחד
תמיד
ומקשה
לבו
יפול
ברעה:
(משלי פרק כח פסוק יד)
אשרי
אדם
מפחד
תמיד
ומקשה
לבו
יפול
ברעה:
(משלי פרק כח פסוק יד)
מפחד
תמיד
-
דואג
מעונש
,
ובכך
מתרחק
מעבירה.
אשרי
אדם
מפחד
תמיד
-
למה
שראוי
לפחד
ממנו
,
כי
זה
סבה
אל
שיתחכם
בלקיחת
העצה
ההוגנת
להמלט
מהרע
אשר
הוא
מפחד
ממנו;
ואולם
מי
שהוא
מקשה
לבו
ושם
לאל
הדברים
שראוי
לפחד
מהם
,
הוא
יפול
ברעה.
הלא
תראה
כי
הקשאת
הלב
החריבה
בית
המקדש
הראשון
והשני
,
וזה
,
שאם
לא
היה
צדקיה
מקשה
לבו
והיה
משים
צוארו
תחת
עול
מלך
בבל
(ע"פ
יר'
כח
,
ב)
,
לא
גלינו
מארצנו
אז
(ראה
מ"ב
כד
,
כ;
כה
,
א
ואי');
וכן
הענין
בבית
שני
,
לוּ
היו
נכנעין
למלכות
אחרת
ונותנין
צוארם
תחת
עולם.
אשרי
אדם
מפחד
תמיד
-
ואמר:
"חרדת
אדם
יתן
מוקש"
(מש'
כט
,
כה).
אלה
שני
הפסוקים
יכחישו
זה
את
זה.
ופירושם:
אשרי
אדם
מפחד
תמיד
-
קודם
שיכנס
במקום
הפחד;
"חרדת
אדם
יתן
מוקש"
-
כאשר
הוא
שם.
מכסה
פשעיו;
אשרי
אדם
מפחד
-
שנים
דבקים.
יצליח
-
פועל
יוצא;
וטעמו:
לא
יצליח
מעשיו.
ומודה
-
כענין
"אודה
עלי
פשעי"
(תה'
לב
,
ה).
ועוזב
-
פשעיו
,
אז
ירוחם.
מפחד
-
פועל
יוצא
ללב
הנזכר
בפסוק
,
ופירושו:
משים
פחד
שיפחד
תמיד
מן
השם
ולא
יפשע
,
אשריו.
ומקשה
לבו
-
לבלתי
הבין
התוכחות
,
יפול
ברעה
הנגזרת
עליו.
או:
יפול
ברעה
שחשב
לעשות.
(בכתב
היד
מוצגים
כאן
הפסוקים
יג
-
יד).
הערה
תוריית
בענין
התשובה
,
להתוודות
על
חטאיו;
והודיע
,
שאם
אינו
מתוודה
עליהם
,
לא
יצליח
בתשובתו.
ובא
להורות
אופני
התשובה
להתודות
על
חטאיו
,
שהם
החרטה
והוידוי
,
וגמר
המחשבה
שלא
ישוב
עוד
לחטוא.
והנה
הזכיר
החרטה
באמרו:
אשרי
אדם
מפחד
תמיד
,
רוצה
לומר
,
שמתיירא
מן
העונש
,
ומתאונן
בזה
על
מה
שקדמו
מן
המרי.
והזכיר
הוידוי
באמרו
מכסה
פשעיו
לא
יצליח
וגו';
כלומר
,
שצריך
שיְגַלֵם
,
והוא
ההתוודות
עליהם.
כאמרם
ז"ל
(ראה
יומא
פו
,
ב);
שצריך
לפרוט
את
החטא
,
כאומרו
"חטאתי
אודיעך
ועוני
לא
כסיתי"
(תה'
לב
,
ה);
וכן
נכלל
הוידוי
במלת
ומודה
,
כענין
"אודה
עלי
פשעי
ליי'"
(שם).
והזכיר
עזיבת
החטא
,
באמרו
ועוזב
וגו'.
ובדרך
נסתר
-
הוא
נמשך
למה
שהזכיר
ממשלת
המלך
הזקן
,
וכן
למה
שביארנו
בענין
"יחופש
אדם"
(לעיל
,
יב)
,
שאם
יתגבר
המלך
הזקן
לפעמים
יותר
מדאי
,
יפשפש
הצדיק
מיד
במעשיו
לבער
מקרבו
כל
ריב
וכל
נגע
(ע"פ
דב'
כא
,
ה)
,
ויחקור
בעצמו
במה
שנמשך
אחר
יצרו
יותר
ממה
שלא
יכריחהו
הצורך
,
ושישוב
מזה
מהר.
והוא
אמרו
מכסה
וגו'
,
רוצה
לומר
,
שאם
יעלים
עין
בהתגבר
היצר
,
ולא
יחפש
בעצמו
,
אבל
שיכסה
פשעיו
אף
לעצמו
,
לבלתי
חקור
על
מה
שעשה
,
לא
יצליח
במלכותו
,
אבל
ישקיע
עצמו
במדות
המגונות
וישליט
האויב
על
נפשו.
והמפחד
תמיד
נזהר
מהשתקע
במעשיו
,
ואשריו
ואשרי
חלקו.
ומקשה
לבו
על
זה
יפול
ברעה.
ויש
בזה
הפסוק
,
רוצה
לומר:
אשרי
אדם
וגו'
,
מקום
לענייני
העולם
,
שיתבונן
בפעולתו
קודם
שיעשנה;
ואם
יש
בה
דבר
מן
הסכנה
או
מן
החשש
ימנע
ממנה.
אשרי
-
אחר
סמכו
זה
למה
שזכר
מן
הפשעים
(ראה
לעיל
,
א
-
ד)
,
יהיה
כונתו
כאמרם
ז"ל
(ראה
מנחות
סב
,
א):
דאתי
לאתגרוייה
ביה.