תנ"ך - הולך
תמים
יושע
ונעקש
דרכים
יפול
באחת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הוֹלֵ֣ךְ
תָּ֭מִים
יִוָּשֵׁ֑עַ
וְנֶעְקַ֥שׁ
דְּ֝רָכַ֗יִם
יִפּ֥וֹל
בְּאֶחָֽת:
(משלי פרק כח פסוק יח)
הוֹלֵךְ
תָּמִים
יִוָּשֵׁעַ
וְנֶעְקַשׁ
דְּרָכַיִם
יִפּוֹל
בְּאֶחָת:
(משלי פרק כח פסוק יח)
הולך
תמים
יושע
ונעקש
דרכים
יפול
באחת:
(משלי פרק כח פסוק יח)
הולך
תמים
יושע
ונעקש
דרכים
יפול
באחת:
(משלי פרק כח פסוק יח)
יפול
באחת
-
ברעה
אחת
,
ואין
תקומה
למפלתו.
הולך
תמים
-
בתמימות
ויושר
,
יושע
מהרשע
ומהרע
הנכון
לבא
עליו
,
ואע"פ
שהיו
הדרכים
המביאים
אל
הרע
רבים
,
והדרך
הטוב
אחד
לבד.
ואשר
הוא
נעקש
ועוזב
דרכי
יושר
כשלא
יהיו
לפניו
כי
אם
שני
דרכים
,
אחד
טוב
ואחד
רע
,
תביאהו
עצתו
לבחור
הדרך
אשר
יפול
ויכשל
בה
,
ויעזוב
הדרך
הטוב.
הולך.
ונעקש
דרכים
-
מי
שיש
בידו
שני
דרכים
רעים
,
אם
ינצל
מאחת
יפול
באחת.
הולך
תמים
-
חסר;
וכן
הוא:
הולך
בדרך
תמים;
והעד
על
זה
הפירוש:
ונעקש
דרכים
-
מצד
דרכיו
המעוקשים.
פירשתיו
כבר
(לעיל
,
ו)
כי
אינם
שתים
לבד
,
והעד:
באחת
,
שהבי"ת
נקוד
בשבא.
או
הטעם
באחת
משתיהן.
הולך
תמים
יושע
ונעקש
דרכים
יפול
באחת.
הערה
להזהר
מעוות
ההנהגה
בכל
עסקיו
וענייני
טרדותיו.
וייעד
לו
,
שאם
יתמיד
לעקש
דרכיו
,
לא
ינוח
שבט
עוותו
עד
שיפול
באחת
מהנה.
ובדרך
החכמה
רמז
על
שלימות
המדות
במיצוע
הדרכים.
וכבר
ביארנו
בכל
אַיִם
בַיִם
גַיִם
דַיִם
וכו'
,
שיורה
על
שנייות
דבר
,
לא
פחות
ולא
יותר
,
כמו
"פעמַיִם"
(בר'
כז
,
לו)
,
"שנתַיִם"
(בר'
יא
,
י).
מלת
דרכים
הוא
רומז
על
שתים
,
והם
שתי
הקצוות.
ואמר:
הולך
תמים
-
רוצה
לומר:
בדרך
הממוצעת.
יושע
-
רוצה
לומר:
ישיג
בזה
השלימות
האחרון
,
הנותן
לבעליהם
תשועת
נפשם
מיד
שונא;
והוא
,
מי
שיפלס
אורחותיו
לתת
לכל
אחד
מחלקיו
חוקו.
ונעקש
דרכים
-
רוצה
לומר
,
שיעקש
דרכו
לכל
אחד
מצידי
הדרך
,
יפול
באחת
מן
הצדדים
ההם
על
כל
פנים.
והוא
שאמרו
ז"ל
(ראה
מו"ק
ה
,
א):
כל
השם
אורחותיו
בעולם
הזה
,
זוכה
ורואה
פני
שכינה
,
שנאמר
"ושם
דרך
אראנו
בישע
אלהים"
(תה'
נ
,
כג).
ובדרש
אמרו
(ראה
ירוש'
חגיגה
ב
,
א
[עז
,
א]):
לאחד
שהולך
בין
שני
דרכים
,
אחת
של
אור
ואחת
של
שלג;
נטה
לימינו
-
נשרף
באור
,
לשמאלו
-
מת
מתוך
הצנה.
ואפשר
לפרש
האגדה
והפסוק
גם
כן
בענין
שלימות
השכל
,
והקצוות
הם
חסרון
הידיעה
ורוב
ההתחכמות.
והוא
אמרם:
נטה
לימינו
,
רוצה
לומר:
להתחכם
יותר
,
נשרף
באור
-
משל
על
שיבוש
ההשגה;
נטה
לשמאלו
,
רוצה
לומר:
חסרון
הידיעה
-
מת
מתוך
צנה.