תנ"ך - נבהל
להון
איש
רע
עין
ולא־ידע
כי־חסר
יבאנו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
נִ֥בֳהָֽל
לַה֗וֹן
אִ֭ישׁ
רַ֣ע
עָ֑יִן
וְלֹא־יֵ֝דַ֗ע
כִּי־חֶ֥סֶר
יְבֹאֶֽנּוּ:
(משלי פרק כח פסוק כב)
נִבֳהָל
לַהוֹן
אִישׁ
רַע
עָיִן
וְלֹא־יֵדַע
כִּי־חֶסֶר
יְבֹאֶנּוּ:
(משלי פרק כח פסוק כב)
נבהל
להון
איש
רע
עין
ולא־ידע
כי־חסר
יבאנו:
(משלי פרק כח פסוק כב)
נבהל
להון
איש
רע
עין
ולא־ידע
כי־חסר
יבאנו:
(משלי פרק כח פסוק כב)
ולא
-
ידע
-
ג':
תה'
לט
,
ז;
מש'
כח
,
כב;
איוב
יד
,
כא.
ידע
-
י"ט:
ראה
מש'
כד
,
יב.
יבאנו
-
ב'
בסגול:
מש'
כח
,
כב;
איוב
טו
,
כא.
להון
-
ל';
ידע
-
י"ט;
יבאנו
-
ב'.
נבהל
להון
-
ממהר
להרבות
הון
וגוזל
תרומותיו
ומעשרותיו
(ראה
תנח'
בהר
א).
כי
חסר
יבואנו
-
חסרון
יבא
לו
,
שהמארה
משתלחת
במעשי
ידיו.
נבהל
להון
-
הנה
האיש
הכילי
נוהג
בכילות
לחשבו
שיקנה
בזה
הון
ביותר
מעט
מהזמן
,
ולא
הרגיש
כי
זאת
התכונה
הפחותה
היא
סבה
שיבואהו
חסר
,
כי
אין
לאיש
כזה
אוהבים
,
ולזה
יתכן
שיקרו
לו
נזקים
והפסדים.
נבהל
-
כאשר
רצו
העברים
להניע
הנחים
הנראים
אשר
בתוך
המלין
כדי
להרחיב
הלשון
,
חברו
פתח
גדול
עם
השבא;
ואמרו
"נִדֲרו
ושלמו"
(תה'
עו
,
יב);
"וּקֲראו"
(יש'
לד
,
טז);
"וּשֲמע"
(במ'
כג
,
יח);
"וּסֲגור"
(יש'
כו
,
כ)
,
"רבֲבות"
(במ'
י
,
לו);
וכאשר
רצו
להעלות
השבא
במדרגה
עליונה
מזאת
,
חברוהו
עם
קמץ;
ואמרו
"קְסָמי
נא
לי"
(ש"א
כח
,
ח);
"אלקֱטה
נא"
(רות
ב
,
ב);
"החֳדלתי"
(שו'
ט
,
ט)
,
"לקֳחה
זאת"
(בר'
ב
,
כג);
נבֳהל
להון.
זאת
היא
דרך
הישרה
להעמיד
במרחב
לשון
המקרא
,
ואין
בהם
מלה
זרה.
ופירוש
נבהל
-
כפירוש
"ואץ
להעשיר"
(לעיל
,
כ);
וטעמו:
נבהל
ואץ
לקבץ
הון
,
הוא
יקָרֵא
איש
רע
עין
,
מצד
שעינו
רעה;
וכמהו
"ורעה
עינך
באחיך
האביון
ולא
תתן
לו"
(דב'
טו
,
ט).
חסר
יבואנו
-
כאשר
יקבצנו
ולא
יתן
לעני
ממנו.
ואמר
יבואנו
-
דרך
משל
,
כי
החסרון
איננו
דבר
שיבא;
כי
הסרת
העשר
הוא
חוסר
,
כאשר
הסרת
האור
הוא
חשך.
נבהל
להון
איש
רע
עין
ולא
ידע
כי
חסר
יבאנו.
הבי"ת
שבמלת
נבהל
חטופה
בפתח
(בנוסחנו:
נבֲהל)
,
וכן
מנהג
בלשוננו
,
כל
זמן
שיונע
הנח
הנראה;
כמו
"נדרו
ושלמו"
(תה'
עו
,
יב)
-
הדלי"ת
בחטף
פתח;
"וסגור
דלתיך"
(יש'
כו
,
כ)
-
הסמ"ך
בחטף
פתח;
וכן
"רבבות
אפרים"
(דב'
לג
,
יז).
ונבהל
להון
-
הוא
החומד
ממון
עד
שלא
יחוש
לשקר
ומרמה
וגניבה
ואונאה
ודומיהם.
ורע
עין
-
נאמר
על
הכילי
והחמדן.
ואמר
,
שהוא
נבהל
להון
ולא
ישבע
כסף
,
ובסוף
יבואנו
חסרון
ולא
ירגיש
,
כי
כן
משפט
כל
משקר
ומכחש.
אמרו
ז"ל
(ראה
שו"ט
ז
,
יא):
כל
מאן
דשקרא
מסגל
פחתא
נסבא.
ובדרך
נסתר
-
קרא
רע
עין
-
מי
שהוא
חלוש
בעיונו
לעצלת
טבעיו
ולקושי
הבנתו;
וכאשר
הוא
עם
זה
נבהל
להתחכם
בזמן
קצר
,
כמי
שהוא
נעזר
בלמוד
בהכנת
טבעיו
,
יגיענו
בלימודו
חסרון
השגה
,
ולא
ידע
ללכת
אל
עיר
(ע"פ
קה'
י
,
טו).
ולא
ידע
כי
חסר
יבואנו
-
מפני
צר
עין
שבו
,
הבורא
מחסר
ממונו.