תנ"ך - כל־רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כָּל־ר֭וּחוֹ יוֹצִ֣יא כְסִ֑יל וְ֝חָכָ֗ם בְּאָח֥וֹר יְשַׁבְּחֶֽנָּה: (משלי פרק כט פסוק יא)

טקסט וניקוד:

כָּל־רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה: (משלי פרק כט פסוק יא)

טקסט בלבד:

כל־רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה: (משלי פרק כט פסוק יא)

תיקון קוראים:

כל־רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה: (משלי פרק כט פסוק יא)
וחכם - ד': בר' מא , לג , לט; מש' כט , יא; קה' ד , יג.

וחכם - ד'; ישבחנה - ל'.

באחור ישבחנה - כשיוציא הכסיל כל רוחו , בא החכם וישפילנו במענה לשונו. ודומה לו "משביח שאון ימים" (תה' סה , ח); "בשוא גליו אתה תשבחם" (תה' פט , י).

כל רוחו - הנה הכסיל יוציא כל רצונו ותאוותיו לפועל תכף שיתעורר אליה , מזולת שיתישב בענינה , אם הוא ראוי שימשך אחריה אם לאו , ולזה יקרו לו מזה רעות גדולות. ואולם החכם ישקיט התאוה המגונה כשתעלה על לבו באחור , רוצה לומר בשיאחר הוצאתה לפועל עד שיתישב בה אם היא דבר ראוי אם לאו , ובזה האיחור ישקיט התאוה המגונה ההיא. או ירצה בזה , כי החכם ישקיטנה באיחור , רוצה לומר , בשיפנה עורף ולא פנים (ע"פ יר' לב , לג) אל התכונה ההיא , וירגיל עצמו בהפכה , כי כן תרופת אלו החליים. או ירצה בזה , כי הכסיל יוציא בפיו כל רוחו ורצונו מאין מעצור בריבו עם זולתו , ולזה יאמר דברים רבים רעים ומגונים; ואולם החכם , כשיראה זה הענין מן הכסיל בריבו עמו , ישקיט רוח הכסיל בשיפנה אליו עורף ולא פנים , ויסור מלפניו.

כל רוחו יוציא כסיל - כל מה שיש בלבו ידבר; אך החכם ישבח וישבור אמרתו לאחור - לאחר שבאה עד פיו. ישבחנה - מן "משביח שאון ימים" (תה' סה , ח).

כל רוחו - פירושו: דעתו. באחור - כמו "נסוגו אחור" (יש' מב , יז); והוא שם דבר או שם תאר , והוא הנכון למבין. והאחור - רמז ללב , שהוא אחר מוצא שפתים; וכן "יכחידנה תחת לשונו" (איוב יב , כ) - רמז ללב שהוא מתחת ללשון. ישבחנה - מן "משביח שאון ימים" (תה' סה , ח) , שטעמו: משקיט; וכן הפירוש: כל רוח דעתו יוציא הכסיל ויודיעהו לאחרים , כענין "ובקרב כסילים תודע" (מש' יד , לג) , וחכם לב , שהוא אחר המוצא , ישבח רוח דעתו וישקיטנה , ולא יודיעה לכסילים; כענין "בלב נבון תנוח חכמה" (מש' יד , לג); וכן "אדם ערום כוסה דעת" (מש' יב , כג).

כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה. באחור - פירושו כמו 'באחרית' , והבי"ת במקום 'בעבור'. ומלת ישבחנה - ענין השקט והנחה , מלשון "אתה תשבחם" (תה' פט , י). והכוונה: הערה להתיישב במחשבתו העולה על רוחו אם יעשנה אם לאו. ואם ימָלֵך שיעשנה , יתיישב על סדר עשייתה וזמן עשייתה ואיכות עשייתה. ואמר על זה: כל רוחו יוציא כסיל - כלומר: כל מה שעלה במחשבתו , הוא נמהר להוציא מיד בפיו , או להוציאה לפועל מאין התיישבות והתייעץ על הדבר , ולכן ברוב הפעמים הוא נכשל בה. אבל החכם ישקיט מחשבתו ויתיישב בה בתוך לבו , בעבור שיבחן יפה ענין האחרית. כן נראה לי בפירושו. וזולתי פירשוהו זה בכה וזה בכה (ע"פ מ"א כב , כ) , ולא ראיתי לאחד מהם דבר מתיישב. ולי בו עוד לפרש , שהכסיל נמהר להוציא מחשבתו בפיו , ויגזם לשבח עצמו שכך יאמר וכך יעשה; והחכם לא ישבח ולא יתפאר במחשבתו רק באחרית , כשיראה שעלה מחשבתו בידו; כענין "אל יתהלל חוגר כמפתח" (מ"א כ , יא). ועניינים אלו בעצמם רומזים על הנסתר - רוצה לומר , שאין להשען על בינתו , עד שיביאנה למצרף בכל צד שיוכל. או נפרשה על בקשת המותרות: שהכסיל רודף אחר כל מה שיתאווה טבעו , והחכם ישיב תאוותו אחור וישקיט המיתה בהכניעו אותה; וכאלו אמר: בהשיבו אותה אחור ישקיטנה.

כל רוחו. באחור - במה שעבר. ישבחנה - ישקיטנה , מטעם "משביח שאון" (תה' סה , ח); והוא כנוי לרוח. והטעם , כי הכסיל צועק ומתאונן על כל רע אשר קרהו ויקרהו , אבל החכם משקיט כעסו במה שעבר , רצוני , שלא יכעס על מה שעבר עליו מן הרע. אמר החכם רבינו משה נוחו עדן (מו"נ א , ב): המתאונן על מה שעבר , כמו שיתאונן על שהוא אדם , ולא הושם כֹכב בשמים. והגאון (רס"ג משלי) סבב סביב זה ולא רצה להגיע אל המרכז.

באחור ישבחנה - שישיבנה אחור אל פנימי הגוף כשתרצה לצאת; וזה הפך תנועת יוציא. ומלת ישבחנה - מטעם "אתה תשבחם" (תה' פט , י) , שהוא ענין הנחה והשקט; וגם זה מסוג כל שבח.

כל רוחו יוציא כסיל - כל כעסו מוציא ומראה ביחד , לפי שאין לו דעת לכבוש את יצרו. וחכם באחור ישבחנה - שמניח כולם לדבר , ואחר כך ידבר הוא וישבח אמרתו מאחרים; שמתוך ששתק ושמע דברי כולם , מדבר דבריו בחכמה.
ריכוז קישורים