תנ"ך - באין
חזון
יפרע
עם
ושמר
תורה
אשרהו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בְּאֵ֣ין
חָ֭זוֹן
יִפָּ֣רַֽע
עָ֑ם
וְשֹׁמֵ֖ר
תּוֹרָ֣ה
אַשְׁרֵֽהוּ:
(משלי פרק כט פסוק יח)
בְּאֵין
חָזוֹן
יִפָּרַע
עָם
וְשֹׁמֵר
תּוֹרָה
אַשְׁרֵהוּ:
(משלי פרק כט פסוק יח)
באין
חזון
יפרע
עם
ושמר
תורה
אשרהו:
(משלי פרק כט פסוק יח)
באין
חזון
יפרע
עם
ושמר
תורה
אשרהו:
(משלי פרק כט פסוק יח)
באין
חזון
יפרע
עם
-
כשגורמין
ישראל
שהנבואה
מסתלקת
מהם
,
על
ידי
שהם
מלעיבים
בנביאים
(ע"פ
דה"ב
לו
,
טז)
,
יפרצו
בם
פרצות
ויוצאין
לתרבות
רעה.
באין
נבואה
יפרע
עם
ויבוטל
ממנו
קנין
המוסר;
ורוצה
לומר:
בנבואת
התורה
,
כי
היא
הגיעה
בנבואה
,
וזה
,
כי
היא
מישרת
להקנאת
המוסר
וההנהגה
הישרה
,
הן
בקבוץ
הבית
הן
בקבוץ
המדינה
,
ואין
דרך
בזולתה
להקנאת
המוסר
בקבוצים
המדיניים;
כי
האנשים
,
להתחלף
מזגיהם
יתחלפו
תכונותיהם
מאד
,
ויתבלבל
מפני
זה
ענין
קבוצם
,
לולא
התורה
שתנהיגם
יחד
בהנהגה
אחת
ונימוס
אחד.
ומי
שישמור
תורה
אשרהו
,
כי
בה
יקנה
המוסר
באופן
שלם
,
והיא
גם
כן
דרך
אל
הגעת
החכמה
והבינה
במה
שיתיסד
מהתחלותיהם.
ואפשר
שירצה
בזה
,
כי
בהעדר
ראיית
מה
שיתכן
שיקרה
מדבר
דבר
בדרך
שיודע
אם
ראוי
להשתדל
בהגעתו
ואם
לא
,
ואם
היה
שיהיה
ראוי
,
איך
יתכן
שיגיעו
אליו;
ויפרע
עם
ויבוטל
מהם
מה
שכוונו
להגיע
אליו
,
או
יפרעו
מוסר
(ע"פ
מש'
יג
,
יח)
בהשתדלם
בהגעת
מה
שאין
ראוי
שישתדלו
בהגעתו.
אמנם
שומר
תורה
אשרהו
,
כי
התורה
תמנעהו
מהשתדלו
במה
שאינו
ראוי
,
ושמירתו
התורה
תישרהו
למצוא
חפציו
(ע"פ
יש'
נח
,
יג).
באין
חזון
-
חסר
'איש';
וכן
"בא
זדון"
(מש'
יא
,
ב);
והפירוש:
בעבור
שאין
לעם
איש
חזון
ונביא
להוכיח
אותם
,
אז
יפרע
עם
ויגלה
,
מן
"כי
פרוע
הוא"
(שמ'
לב
,
כה);
או
מן
"פרעהו"
(מש'
ד
,
טו)
,
כאשר
פירשתי
(שם).
אשרהו
-
שאחרים
יאשרוהו
ברבות
טובתו.
באין
חזון
יפרע
עם
ושמר
תורה
אשרהו.
הערה
על
שלימות
המדות.
וידוע
,
כי
שלימות
היושר
אינו
בטבע
האדם
,
אבל
הוא
בהפך;
כי
הטבע
יבקש
התאוות
הגופניות
והמותרות
,
וכן
ידוע
שקצת
דרכי
התורה
באו
למנוע
חפץ
הטבע
והמשכו
אחר
תאוותיו.
והתורה
נקראת
חזון.
והכוונה:
באין
חזון
,
רוצה
לומר:
באין
קיום
דרכי
התורה
,
יפרע
עם
-
רוצה
לומר:
יסוג
אחור
בענייני
הצלחתו
האמיתית;
כי
אחיזת
המדות
המגונות
תכשילם
ותמנעם
מן
השלימות
האמיתי.
ועל
כן
אמר:
ושומר
תורה
אשרהו
-
כלומר:
בהיות
הצלחתו
מתמדת
לעד.
ויש
לפרש
דרך
פשט
באין
חזון
,
כלומר
בהעדר
החכם
הרואה
את
הנולד
,
יפרע
עם
,
כי
לא
יתנו
לב
במה
שנמשך
ממעשיהם
,
ולבסוף
ישיגם
בסבתם
מה
שראוי
להמשך
מהם.
באין
חזון
יפרע
עם
-
כלומר:
באין
חכמה
ועצה
לעם
,
יפרע;
כמו
"כי
פרוע
הוא"
(שמ'
לב
,
כה).