תנ"ך - מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מְפַנֵּ֣ק מִנֹּ֣עַר עַבְדּ֑וֹ וְ֝אַחֲרִית֗וֹ יִהְיֶ֥ה מָנֽוֹן: (משלי פרק כט פסוק כא)

טקסט וניקוד:

מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן: (משלי פרק כט פסוק כא)

טקסט בלבד:

מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון: (משלי פרק כט פסוק כא)

תיקון קוראים:

מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון: (משלי פרק כט פסוק כא)
מנער - ג': תה' פח , טז; מש' כט , כא; איוב לג , כה.

מפנק - ל'; מנער - ג'; מנון - ל'.

מפנק מנער עבדו - יצר הרע. מנון - שליט , וכן "לפני שמש ינון שמו" (תה' עב , יז); וכן כל 'נין' שבמקרא , שהנין קם תחת אביו לשלוט בנכסיו.

מפנק מנער עבדו - אשר יתן לעבדו תענוג בקטנו , הנה לא יקוה שישרתהו , אך יהיה אדון לו. וזה הערה , שלא יתן האדם תענוגיו בעת הקוטן לכח המתעורר אל התאוות הגופיות אשר הוא ראוי שיהיה עבד לשכל האנושי; כי אם יעשה הענין כן , הנה הוא ישיב המלכות והשררה אליו באחרית , ויהיה השכל עבדו תחת היותו ראוי להיות מושל עליו.

מפנק מנוער עבדו - במאכל ובמשתה ותפנוקי מלבושים , ומנשאו בדבריו , באחרית יתנשא על אדוניו ועל ביתו כאלו הוא בנו. ומנון - מן "נין ונכד" (יש' יד , כב); כמו 'מלון' מן 'לין'. ויש מפרשו (ראה מחברת: 'נ') מן "לא תונו" (וי' כה , יז); כי מפנק עבדו מנוער הוא יונה את עצמו.

מפנק - תרגום "מעדני מלך" (בר' מט , כ) "בתפנוקי מלכין" (ת"א); וטעמו: יש מענג ומעדן עבדו מנערותו , ואחריתו - שהוא מפונק , יחפץ להיות כבן; כי מנון - שם התאר על משקל 'מרום'; וחברו: "נין ונכד" (יש' יד , כב). ונמצא פועל מזה השם , והוא "ינון שמו" (תה' עב , יז) , ופירושו: יקרא שמו 'נין' , כענין "יי' אמר אלי בני אתה" (תה' ב , ז).

מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון. מפנק - פירושו: מעדן ומענג; תרגום "מעדני מלך" (בר' מט , כ): "תפנוקי מלכין" (ת"א). והוא הערה שלא לגדלו על פי דרכו , כי אם ישליטהו כל כך , סופו שימשול על בני ביתו , ומנון - כמו 'מושל' , מענין "ינון שמו" (תה' עב , יז) , שפירושו: יתגדל באדנות. ובלעז 'שידא אשיטריט'. ויש מפרשים אותו (ראה השרשים: 'נין'; ראב"ע; ריק"ם) כמו 'בן' , מלשון "נין ונכד" (יש' יד , כב); וכן לדעתם "ינון שמו" (תה' עב , יז) - יקרא בן , כענין "יי' אמר אלי בני אתה" (תה' ב , ז); ובלעז 'שיראפילט'. ויהיה ענין ואחריתו יהיה מנון - כלומר: יהיה כבן בית וישתרר על הבנים. ועיקר הדברים בפסוק זה הוא הנסתר - והוא הערה להזהר בגידול החומר , שלא להשקיעו במה שיביאהו טבעו לבקש; כי אם יעשה כן , אחריתו להיות הוא המושל.

מפנק - מטעם ענג; מתרגום; "מעדני מלך" (בר' מט , כ). ואחריתו - הו"ו הראשונה בו ללא טעם. מנון - שֵם , כמו "נין" (יש' יד , כב); והוא בן. והטעם , כי אחריתו יהיה כבן , לכן ראוי להנהיגו בהכנעה.

ואחריתו יהיה מנון - מטעם "ולניני ולנכדי" (בר' כא , כג); וזה כטעם מה שנאמר לפנים: "ובתוך אחים יחלק נחלה" (מש' יז , ב). והטעם , כי אין ראוי שיגדיל השפלים הבזויים כמו העבדים , אבל ינהיגם בשפלות ובהכנעה ובזיון , כי כן ראוי להם. ואם הוא יעשה הפך זה , עד שהוא מענג עבדו מנערותו ומרגילו בביתו עם בניו ושאר בני ביתו דרך גדלה , הנה אחריתו יהיה נין , וישתוה עם יתר בניו ויחלוק עמם נחלתו; וזה יהיה ענשו.

מפנק מנוער עבדו - מי שמרגיל עבדו בנערותו מתפנוקים , אחריתו יהיה מנון - על משקל 'מקום' , 'מלון' , מן 'קום' ומן 'לון'; ופירושו כמו "לניני ולנכדי" (בר' כא , כג) - נין ונכד. כלומר: אחריתו - יתגעגע עליו כאילו היה בנו. ויש מפרשים (ראה מחברת פיל': 'נ'; שלשה ס"ד: 'ינה') מלשון "לא תונו" (וי' כה , יז). וצריך אתה לומר שהיא מלה הפוכה , כמו "כבש" (וי' ד , לב) , "כשב" (וי' ג , ז) , "שלמה" (שמ' כב , ח) , "שמלה" (יש' ג , ז); כלומר , שיונה את בעליו וימרה את פיו ולא ישמע לו.
ריכוז קישורים