תנ"ך - תועבת
צדיקים
איש
עול
ותועבת
רשע
ישר־דרך:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
תּוֹעֲבַ֣ת
צַ֭דִּיקִים
אִ֣ישׁ
עָ֑וֶל
וְתוֹעֲבַ֖ת
רָשָׁ֣ע
יְשַׁר־דָּֽרֶךְ:
פ
(משלי פרק כט פסוק כז)
תּוֹעֲבַת
צַדִּיקִים
אִישׁ
עָוֶל
וְתוֹעֲבַת
רָשָׁע
יְשַׁר־דָּרֶךְ:
פ
(משלי פרק כט פסוק כז)
תועבת
צדיקים
איש
עול
ותועבת
רשע
ישר־דרך:
פ
(משלי פרק כט פסוק כז)
תועבת
צדיקים
איש
עול
ותועבת
רשע
ישר־דרך:
פ
(משלי פרק כט פסוק כז)
ישר
דרך
-
אדם
שהוא
ישר
בדרכיו.
תועבת
צדיקים
-
הנה
כמו
שאיש
עול
הוא
שנוא
ומתועב
אצל
הצדיקים
,
כן
ישר
דרך
הוא
מתועב
אצל
הרשעים;
וזה
מבואר
מן
החוש.
ובכאן
נשלם
מה
שהגבלנו
ביאורו
בזה
המקום.
והנה
התועלות
המגיעים
ממנה
מבוארים
במעט
עיון.
תועבת
-
שיתעבו
איש
עושה
עול.
ישר
דרך
-
יקרא
כן
מצד
שדרכו
ישרה.
החלק
הרביעי
אפרש
כמשפטו
,
על
דרך
הדקדוק
ועל
פי
פשוטו.
תועבת
צדיקים
איש
עול
ותועבת
רשע
ישר
דרך.
הערה
כללית
בחתימת
דבריו
,
להתרחק
מחברת
הרעים
,
ומכל
מי
שיראהו
משבח
המדות
המגונות
או
בעליהם.
והערה
לצדיק
שלא
יחוש
לשנאת
הרעים
,
ולא
יתמיה
עליהם
,
כי
כמו
שהצדיקים
הם
שונאי
נפש
הרשעים
,
כן
הרשעים
שונאי
נפש
הצדיקים
,
ולכן
יתרחקו
מחברתם
,
ויתחברו
עם
השרידים
אשר
יי'
קורא
עליהם
(ע"פ
יואל
ג
,
ה):
"שתולים
בבית
יי'
בחצרות
אלהינו
יפריחו"
(תה'
צב
,
יד).
ומהנה
נשלם
החלק
השלישי
מן
הספר
,
ויבוא
אחריו
ביאור
מן
החלק
הרביעי
בעזרת
האל.
תועבת
צדיקים
איש
עול
וגו'
-
אמר
יוסף:
תמה
אני
,
איך
מי
שידע
זה
הפסוק
,
ופסוק
"עוזבי
תורה
יהללו
רשע"
(מש'
כח
,
ד)
,
יתן
אל
לבו
להיותו
רצוי
לכל
אחיו
(ע"פ
אס'
י
,
ג)
,
רצוני:
בני
הזמן
בכלל
,
ואף
לקצתם;
כי
ידוע
,
כי
הן
רבים
עתה
עם
הארץ
(ע"פ
שמ'
ה
,
ה)
,
ושלמה
אמר:
ותועבת
רשע
ישר
דרך.
אם
כן
,
אנו
אין
לנו
רק
להתאמץ
לעלות
במרכבות
היושר
,
עד
שנהיה
נתעבים
להמון;
ואין
בידנו
סימן
יפה
וטוב
שנכיר
בו
הטובים
אנחנו
,
רק
שנהיה
נתעבים
מההמון!
לכן
כתוב
בספרי
הפילוסופים
,
שחכם
אחד
שמע
מן
בני
הזמן
שהיו
משבחים
אותו
,
ויאנח.
אמרו
לו
תלמידיו:
רבנו
,
על
מה
אתה
נאנח
,
והלא
הם
משבחים
אותך?
אמר:
על
אלה
אני
בוכה
(ע"פ
איכה
א
,
טז)
,
כי
לא
שבחוני
אלא
מפני
שהשתוו
מדותי
למדותם!
ואמר
חכם
אחר
על
ההמון
מאמר
דומה
לזה
הפסוק
משלמה
,
והוא:
אנחנו
שוים
במומם
עמם
,
כי
אני
בעיניהם
כאשר
הם
בעיני.
וזכור
כל
זה
בני!
ועם
זה
,
הֱיֵה
נוח
לבריות
כלם
,
כי
כן
מצות
החכמים
עלינו
,
ואמר
שלמה:
"עבד
אויל
לחכם
לב"
,
"ולוקח
נפשות
חכם"
(מש'
יא
,
כט
-
ל).