תנ"ך - איש־אהב
חכמה
ישמח
אביו
ורעה
זונות
יאבד־הון:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אִישׁ־אֹהֵ֣ב
חָ֭כְמָה
יְשַׂמַּ֣ח
אָבִ֑יו
וְרֹעֶ֥ה
ז֝וֹנ֗וֹת
יְאַבֶּד־הֽוֹן:
(משלי פרק כט פסוק ג)
אִישׁ־אֹהֵב
חָכְמָה
יְשַׂמַּח
אָבִיו
וְרֹעֶה
זוֹנוֹת
יְאַבֶּד־הוֹן:
(משלי פרק כט פסוק ג)
איש־אהב
חכמה
ישמח
אביו
ורעה
זונות
יאבד־הון:
(משלי פרק כט פסוק ג)
איש־אהב
חכמה
ישמח
אביו
ורעה
זונות
יאבד־הון:
(משלי פרק כט פסוק ג)
ורועה
-
מחבר
לו
זונות.
ורבותינו
אמרו
(ראה
עירובין
סד
,
א):
האומר
שמועה
זו
נאה
-
אשננה
,
וזו
אינה
נאה
-
לא
אשננה.
וסיוע
במקרא
,
שאין
'זונות'
במקרא
מלא
אלא
זה
בלבד.
איש
אוהב
חכמה
ישמח
אביו
-
לטוב
מוסרו
וענינו;
ומי
שנמשך
אל
התאוות
ורועה
זונות
הוא
יאבד
הון
אביו
ויאבד
ממנו
קנין
כל
הון
וכל
שלימות
אנושי.
איש.
ישמח
-
יתן
שמחה
לאביו.
ורועה
-
מן
"רעך"
(שמ'
ב
,
יג).
או
מענין
"כמרעיתם
וישבעו"
(הו'
יג
,
ו)
,
ויהיה
רועה
פועל
יוצא;
וטעמו:
מפרנס
הזונות.
וזה
הפירוש
יותר
נכון
מן
הראשון;
והעד:
יאבד
הון.
איש
אהב
חכמה
ישמח
אביו
ורעה
זונות
יאבד
הון.
זו
הערה
כוללת
לכל
דבר
נגלה
או
נסתר.
רוצה
לומר:
הבן
המתחכם
-
הנה
אביו
ישמח
בו
בחכמתו
ובשכלו
ובדעתו
וחריפותו.
ורועה
זונות
-
פירושו:
מתחבר
עמהם
או
מפרנס
אותן.
וסתמו
כפירושו
,
שאחר
שהוא
מאבד
הונו
,
הוא
יכאיב
האב.
ורבותינו
ז"ל
פירשו
הענין
(ראה
עירובין
סד
,
א)
בדברי
תורה
,
ודרשו
ורועה
זונות
-
שאומר
על
שמועות
של
הלכות:
זו
נאה
,
וזו
אינה
נאה.
ויפורש
אוהב
חכמה
-
עד
שאינו
קץ
בשום
דבר
ממנה;
ורועה
זונות
-
שקופץ
מזו
לזו
ואינו
למד
כסדר.
ורועה
זונות
-
כמו
"רועה
אפר
לב
הותל
הטהו"
(יש'
מד
,
כ);
כלומר
,
שנעשה
להם
ריע
ואהוב
,
יאבד
ממון
הרבה.