תנ"ך - איש־חכם
נשפט
את־איש
אויל
ורגז
ושחק
ואין
נחת:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אִֽישׁ־חָכָ֗ם
נִ֭שְׁפָּט
אֶת־אִ֣ישׁ
אֱוִ֑יל
וְרָגַ֥ז
וְ֝שָׂחַ֗ק
וְאֵ֣ין
נָֽחַת:
(משלי פרק כט פסוק ט)
אִישׁ־חָכָם
נִשְׁפָּט
אֶת־אִישׁ
אֱוִיל
וְרָגַז
וְשָׂחַק
וְאֵין
נָחַת:
(משלי פרק כט פסוק ט)
איש־חכם
נשפט
את־איש
אויל
ורגז
ושחק
ואין
נחת:
(משלי פרק כט פסוק ט)
איש־חכם
נשפט
את־איש
אויל
ורגז
ושחק
ואין
נחת:
(משלי פרק כט פסוק ט)
נשפט
-
ה':
יש'
נט
,
ד;
סו
,
טז;
יר'
ב
,
לה;
כה
,
לא;
מש'
כט
,
ט.
איש
חכם
נשפט
-
מתוכח
עם
האויל.
ואין
נחת
-
בין
מראה
לו
פנים
זעופות
בין
שמראהו
פנים
שוחקות
,
אין
נחת
לא
בזו
ולא
בזו
,
אינו
מוצא
קורת
רוח.
מצינו
באמציה
,
שהראה
לו
הקדוש
ברוך
הוא
פנים
שוחקות
ומסר
בידו
אדום
,
ובשובו
מהכות
ויבא
את
אלהיהם
ולהם
השתחוה
(ראה
דה"ב
כה
,
יא
-
יד);
לאחז
הראה
הקדוש
ברוך
הוא
פנים
זועפות
ומסרו
ביד
מלכי
ארם
,
ויזבח
לאלהי
דמשק
כי
אמר
אלהי
ארם
מעזרים
להם
(ראה
דה"ב
ב
,
כח
,
יט
-
כג).
איש
חכם
-
הנה
כשישפוט
איש
חכם
את
איש
אויל
,
בנשאו
ונותנו
עמו
בדברים
,
הנה
לא
יניח
האויל
את
החכם
לדבר
דבריו
ולהשלימם
,
אך
פעם
יכעס
על
מה
שישמע
מדברי
החכם
ולא
יניחהו
להשלימם
,
ופעם
ישחק
וילעיג
על
מה
ששמע
מדבריו
,
ולא
יתן
לו
נחת
להשלמת
דבריו
,
כדי
שיוכל
להשלים
התכלית
אשר
כוון
לבארו
בדבריו.
וכאילו
הזהיר
בזה
המאמר
החכם
שלא
יתוכח
את
האויל.
איש
חכם
נשפט
את
איש
אויל
-
יכעוס
או
ישחק
-
אין
לו
מנוחה
עמו
,
כי
אינו
חושש
מכעסו
ולא
משחוקו.
איש.
את
-
כמו
'עם'.
ת"ו
נחת
-
נוסף
,
כת"ו
"זורה
ברחת"
(יש'
ל
,
כד).
וכן
הפירוש:
חכם
שיבא
למשפט
עם
איש
אויל
,
ורגז
וחרד
,
או
ישחק
החכם
,
אין
לו
נחת
עם
האויל
או:
ירגז
האויל
או
ישחק
,
שאין
לחכם
נחת
עמו.
איש
חכם
נשפט
את
איש
אויל
ורגש
ושחק
ואין
נחת.
הערה
לחכם
שיתרחק
ממושב
הכסיל
,
וכל
שכן
מלשאת
ולתת
עמו
בדברי
תורה
ובענייני
חכמה;
כי
הכסיל
לעולם
דעתו
לקנתר
ולניצוח
ולא
יודה
על
האמת.
ועל
זה
אמר:
כשהחכם
נשפט
את
איש
אויל
,
ורגז;
רוצה
לומר
,
שנושא
ונותן
עמו
,
הן
שידבר
אתו
קשות
ויראהו
פנים
זועמות
,
והוא
ענין
ורגז
,
והן
שידבר
אתו
רכות
ויראהו
פנים
צהובות
,
והוא
ענין
ושחק
-
אין
לו
נחת
עמו;
כלומר:
לא
יוכל
להסכים
דעתו
עמו
להודות
על
האמת
,
לכן
טוב
להתרחק
ממנו.
ובדרך
נסתר
-
הוא
ענין
בעצמו
,
וקרא
המתנגד
אויל;
ורגז
-
יורה
על
לימוד
המחקר;
ושחק
-
יורה
על
מה
שיאמין
בקבלה
נבואית.
ואין
לו
נחת
עמו
באחת
משתיהן
,
כי
יקטרגוהו
במחקר
בהטעאות
ובדרכי
הניצוח;
ובדברי
הקבלה
אינו
נשמע
להם.
איש.
ורגז
-
רמז
לאויל;
וכן
ושחק.
וזה
מדת
המתכון
להעציב.
איש
חכם
נשפט
וגו'
,
ורגז
ושחק
וגו'
-
רמז
לאויל;
אבל
החכם
שותק.
איש
חכם
-
נשפט
-
כלומר:
כל
ימיו
של
אדם
הוא
נשפט
ועושה
מריבה
עם
האויל;
שאם
רגז
החכם
עמו
,
או
אם
שחק
עמו
,
אינו
מוצא
עמו
נחת.
שאם
כועס
עליו
ומוכיחו
,
האויל
אומר:
ראה
מי
רוצה
להוכיח
אותי!
ואם
שוחק
עמו
אומר:
ראה
ששוחק
מדבריי;
שוטה
אני
בעיניו!
ונמצא
לעולם
נשפט
ומריב
האויל
עם
החכם.