תנ"ך - שלשה
המה
נפלאו
ממני
וארבע
וארבעה
לא
ידעתים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
שְׁלֹשָׁ֣ה
הֵ֭מָּה
נִפְלְא֣וּ
מִמֶּ֑נִּי
וְ֝אַרְבָּעָ֗
וְ֝אַרְבָּעָ֗ה
לֹ֣א
יְדַעְתִּֽים:
(משלי פרק ל פסוק יח)
שְׁלֹשָׁה
הֵמָּה
נִפְלְאוּ
מִמֶּנִּי
וְאַרְבָּעָ
וְאַרְבָּעָה
לֹא
יְדַעְתִּים:
(משלי פרק ל פסוק יח)
שלשה
המה
נפלאו
ממני
וארבע
וארבעה
לא
ידעתים:
(משלי פרק ל פסוק יח)
שלשה
המה
נפלאו
ממני
וארבע
וארבעה
לא
ידעתים:
(משלי פרק ל פסוק יח)
וארבע
-
וארבעה
ק';
ידעתים
-
ל'.
נפלאו
ממני
-
נכסו
משחלפו
מעיני
,
ואיני
יודע
להיכן
הלכו
,
שממהרין
להסתר
מן
העין.
אמר
,
ממשל
על
זה
הענין
מההקל
בדברי
התורה
עד
שיטעה
בדבריה
,
שלא
יורגש
בתורה
אי
זה
הדרך
עבר
בה
שהובילהו
אל
זה
הטעות:
שלשה
המה
נפלאו
ממני
-
דרכיהם
,
ואינם
משאירים
רושם
בדרך
ההוא.
וארבע
לא
ידעתים
-
והנה
הרביעי
יהיה
ממנו
רושם
מגונה
,
ואם
לא
נודע.
והראשון
הוא
דרך
הנשר
באויר
,
שלא
יוכר
באויר
רושם
מהדרך
ההוא
ודרכו
לטרוף
טרף.
והשני
הוא
דרך
נחש
עלי
צור
,
ולא
יוכר
בסלע
ההוא
דרכו
אשר
דרך
בה
,
אך
תכלית
דרכו
להשחית
ולהזיק
כמנהג
הנחש.
והשלישי
הוא
דרך
אניה
בלב
ים
,
שלא
יודע
אי
זה
דרך
עברה
האניה
שטבעה
בים.
והרביעי
הוא
דרך
גבר
בעלמה
שהיא
בעולה
,
שלא
יוכר
בה;
אך
הוא
הפחית
מעלת
הדרך
ההוא
בזה
המשגל
המגונה
,
עד
שתשוב
זאת
העלמה
מגונה
בעיניו
,
אחר
אשר
היתה
חביבה
ויקרה
בעיניו.
וכן
הענין
במי
שדרך
בחקירותיו
בדברי
התורה
זה
מנהג
החסר
,
כי
הוא
ימְצָא
בהם
בזה
האופן
המגונה
דברים
מגונים
,
תשוב
להיות
אצלו
מגונה
,
תחת
אשר
היתה
יקרה.
עין.
ליקהת
אם.
יקהת
-
מן
"יקהת
עמים"
(בר'
מט
,
י)
,
לשון
יראה
ועברה.
ובלשון
ערבי
'איקה
אלרגל'
-
נכנע
לפני
אדוניו.
ושרשו
'יקה';
וכאשר
חסרה
היו"ד
,
הוטלה
תנועתה
על
הלמ"ד.
וכאשר
זכר
בתחלה
ארבע
תולדות
שהן
הפוכות
(ראה
לעיל
,
ד)
,
ואמר
כי
חכמת
מזיגתם
נעלמת
מבני
אדם.
וזכר
ארבע
תולדות
אותם
עצמם
,
שהשתים
מהארץ
נותנות
,
והשתים
עליונות
לוקחות:
"עוצר
רחם"
(לעיל
,
טז)
שהוא
הלידה
-
מתולדת
הארץ;
והיא
טפת
הזרע
שממנה
בני
אדם.
ולוקח
המות
שהוא
באויר
,
כמו
שאמר:
"מדבר
באופל
יהלוך"
(תה'
צא
,
ו).
וזכר
המים
שהם
תולדת
הארץ
,
והאש
העליונית
מקבלת
ושואפת.
זכר
מאשר
מצא
בחשבונם
ארבעה
ארבעה.
ויש
בארץ
ארבעה
כמו
כן
,
נפלאו
מכל
אדם
,
ולא
יתבאר
דרך
הליכתם:
דרך
העוף
באויר
,
והנחש
על
הצור.
וכן
כל
מהלך
על
הצור
אין
הליכתו
נכרת
,
אך
זכר
הנחש
בעבור
שהולך
על
גחון
,
ובמקום
אחר
הליכתו
יותר
נכרת.
ודרך
האניה
במים
,
ודרך
תשמיש.
והמשילם
לדרך
אשה
מנאפת
,
שאין
ניכר
בה
דרך
ניאוף
(ראה
להלן
,
כ).
שלשה
המה;
דרך
הנשר;
כן
דרך
-
שלשה
דבקים.
נפלאו
נעלמו
ממני.
ומחתה
-
מן
"מחיתי
כעב"
(יש'
מד
,
כב).
וכן
הפירוש:
ארבעה
הם
שנפלאו
ממני
ולא
ידעתי
אותם
בחכמתי:
דרך
הנשר
בשמים
-
ולא
אדע
איך
הוא
מעופף
ברקיע
באויר
החזק
,
ולא
ידע
אנה
ינוח
על
הארץ;
ודרך
נחש
-
לא
אדע
איך
יסתכן
בעצמו
ללכת
על
צור
בלי
רגלים
,
ואיננו
יודע
באי
זה
מקום
יוכל
להכנס;
ודרך
אניה
המסתכנת
לעבור
בלב
הים
ולא
תדע
באי
זה
מחוז
תוליכנה
הרוח;
ודרך
גבר
בעלמה
-
בזנותו
עמה
,
שלא
יירא
מהשם
בעברו
על
מצות
"לא
תנאף"
(שמ'
כ
,
יג)
,
ולא
יתבונן
סופו.
גם
כן
דרך
אשה
מנאפת
-
למה
לא
תירא
מהשם?
כי
הנשים
בכלל
האנשים
(ראה
דב'
יז
,
ה).
וכאשר
אכלה
ומחתה
המאכל
מפיה
,
כדי
שלא
יודע
שאכלה
,
כן
תזנה
ותכחש
,
ואמרה:
לא
פעלתי
און;
והאדם
ראוי
להשמר
ממנה.
(בכתב
היד
מוצגים
כאן
הפסוקים).
הפרשה
החמישית
כוללת
שלשה
פסוקים;
והם
אלו:
והכוונה
גם
כן
לפחיתות
זה
המציאות.
ואמר:
שלשה
המה
נפלאו
ממני
-
רוצה
לומר
,
שהוא
מתעלה
עליהם.
והזכיר
דברים
שעניינם
חולף
באין
שום
אות
ניכר
שעבר
העובר
שם.
והזכיר
הנשר
-
שאין
עברו
באויר
ניכר
,
כי
שמים
פירושו
הֵנָה
האויר;
וכן
פסיעת
הנחש
עלי
צור
,
שעם
היות
המקום
קשה
,
ומהלכו
חלוש
להיותו
דרך
רחישה
על
גחון
,
לא
יוכר
מקום
עברו;
וכן
אניה
בלב
ים
,
ודרך
גבר
בעלמה
-
רוצה
לומר
שכבר
נתעקרו
בתוליה
,
ואין
שום
רושם
ניכר
בה.
ואמר
אחר
כך:
כן
דרך
אשה
מנאפת
אכלה
ומחתה
פיה
-
דרך
נקיות
הלשון.
ומחתה
-
לשון
קינוח.
ושרשו
'מחה'
,
מענין
"כי
מחה
אמחה"
(שמ'
יז
,
יד);
כי
הקינוח
מעביר
הדבר
ומוחה
אותו.
ולפי
הנגלה
-
רמז
על
ענין
האשה
שאין
אדם
שליט
בה.
אבל
לפי
הנמשך
,
דיבר
על
ארבע
היסודות:
והנשר
-
רמז
לאש
,
שתנועתו
קלה
למעלה
וגבוה
מכלם;
והנחש
-
ליסוד
העפר
,
כי
עפר
לחמו;
ולב
ים
-
רמז
למים;
ודרך
גבר
בעלמה
-
רמז
לרוח;
כי
הרוח
מושאל
לתאווה
,
והחומר
המורכב
מהם
נקרא
מנאפת
,
שהיא
ממירה
תמיד
איש
באיש;
וכמו
שנקרא
החומר
בראש
הספר
הזה
"אשת
איש"
,
"זונה"
(מש'
ו
,
כו)
כמו
שפירשנו
שם.
ורמז
על
מהירות
חילוף
האישים
והפסדם
,
עד
שנראה
כמעט
רגע
כאלו
לא
היו
,
וחלף
הזמן
ואבד
בלי
הֶרְגֵש
,
ונפלא
על
היות
האדם
בלתי
מרגיש
למהירות
חילופו
,
וכי
ימיו
כצל
עובר
,
עד
שישים
השתדלותו
להשלים
עצמו
,
למען
יהיה
קיומו
לעולם
ויחי
עוד
לנצח
(ע"פ
תה'
מט
,
י).
ויש
מפרשים
,
שבא
על
פחיתות
מדרגות
הלימוד.
ואמר:
דרך
הנשר
בשמים
-
על
רוב
התחכמות
לחקור
במה
שלא
יושג
,
או
שיבקש
מופת
על
המקובלות
,
שמבקש
לעוף
יותר
מכל
מינו
,
כנשר
בין
העופות;
ונפלא
איך
לא
יירא
מזה.
והנה
גם
הפילוסוף
אמר
על
זה
,
שהוא
כמהלך
בקורה
צרה
עומדת
במקום
גבוה.
ודרך
נחש
עלי
צור
-
קרא
החומר
המשתבש
לפיתוי
ההטעאות
,
ונמצא
עלייתו
עלי
צור
החכמות.
ודרך
אניה
-
רומז
על
נפרד
הידיעה
,
שהולך
באין
שכל
,
כאניה
שאין
שכל
במהלכה
מצד
עצמה
,
שהמות
קרובה
בו
כהולך
באניה
,
שאין
בינו
ובין
המות
רק
לוח
של
עץ;
וכן
זה
רק
מחיצת
הגוף
,
ורוח
עברה
בו
ואיננו
(ע"פ
תה'
קג
,
טז).
ודרך
גבר
בעלמה
-
רמז
על
הנמשך
אחר
הנאות
גופו.
והנה
בכאן
ארבע
חלוקות:
רוב
התחכמות
,
והוא
הנשר
,
או
מיעוט
התחכמות
,
והוא
האניה
,
או
ידיעה
מעורבבת
מצד
עצמה
בהטעאות
,
והוא
הנחש;
כי
כל
דבר
מפתה
ומדיח
יקרא
נחש
,
על
ענין
הנחש
הקדום
המשיא
את
חוה
(ראה
בר'
ג
,
יג)
,
וידיעה
מעורבבת
מצד
זולתה
בעירוב
סוגי
ההנאות
ועסקי
העולם.
ואמר
שכולם
חולפים
ואובדים
,
ונפלא
על
היות
האדם
בלתי
נשמר
מהם
עם
היות
בידו
הבחירה.
ואולי
ייחד
הרביעית
-
להיותה
מכשלת
יותר
מכולם.
ואפשר
שלשון
נפלאו
בא
מענין
הַעֲלָמה
,
מגזרת
"כי
יפלא
ממך
דבר"
(דב'
יז
,
ח);
ורמז
,
שנעלם
ממנו
איזה
האותות
יש
בין
הצורה
ובין
החומר
,
עד
שתחול
הצורה
בו.
ורמז
בדרך
נשר
בשמים
על
הצורה
השמימיית
,
ובדרך
נחש
עלי
צור
-
הצורה
הראשונה
שקבלוה
היסודות
,
שהיא
כוללת
צורת
כל
בלתי
מרגיש
כדוממים
והצמחים.
ובדרך
אניה
בלב
ים
-
על
צורת
החי
הבלתי
מדבר
,
ובדרך
גבר
בעלמה
-
הצורה
השכלית
הבאה
בחומר
האנושי.
שלשה.
נפלאו
ולא
ידעתים
-
קרובים
בטעם;
ושָנוי
במלות
לצחות.
והשלשה
בכלל
הארבעה;
וגם
זה
ממליצת
השיר.
והטעם
,
כי
אלו
הארבעה
לא
יעשו
רושם
בפעולותם
הנזכרות
,
לכן
לא
יודע
לאיש
,
אבל
ידוע
לשם
יתעלה.
ואולם
הובאו
השלשה
הראשונים
למשל
ודמיון
לרביעי
,
לכן
ההכרח
היות
העלמה
הנזכרת
(להלן
,
יט)
בבעולה
,
כי
בבתולה
יעשה
רושם.
שלשה
המה
נפלאו
ממני
וגו'
-
זה
ענין
אחר
,
והוא
,
שרצה
לזכור
איך
ענין
הניאוף
דבר
נעלם
,
וכי
לא
יוכר
אם
עבר
איש
באשה
(ראה
להלן
,
יט
-
כ).
אך
זכר
שלשה
ענינים
תחלה
למשל
,
כטעם:
"לך
אל
נמלה"
(מש'
ו
,
ו)
,
והדומה
לו.
שלשה
הם
נפלאו
ממני
-
בעבור
שאינם
עושים
סימן
בדרכיהם;
וארבעה
לא
ידעתיו
-
ורביעית
תמצא
שגם
היא
אינה
עושה
סימן.
ועתה
הולך
ומונה
אותם: