תנ"ך - כן׀
דרך
אשה
מנאפת
אכלה
ומחתה
פיה
ואמרה
לא־פעלתי
און:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כֵּ֤ן׀
דֶּ֥רֶךְ
אִשָּׁ֗ה
מְנָ֫אָ֥פֶת
אָ֭כְלָה
וּמָ֣חֲתָה
פִ֑יהָ
וְ֝אָמְרָ֗ה
לֹא־פָעַ֥לְתִּי
אָֽוֶן:
פ
(משלי פרק ל פסוק כ)
כֵּן׀
דֶּרֶךְ
אִשָּׁה
מְנָאָפֶת
אָכְלָה
וּמָחֲתָה
פִיהָ
וְאָמְרָה
לֹא־פָעַלְתִּי
אָוֶן:
פ
(משלי פרק ל פסוק כ)
כן׀
דרך
אשה
מנאפת
אכלה
ומחתה
פיה
ואמרה
לא־פעלתי
און:
פ
(משלי פרק ל פסוק כ)
כן׀
דרך
אשה
מנאפת
אכלה
ומחתה
פיה
ואמרה
לא־פעלתי
און:
פ
(משלי פרק ל פסוק כ)
ומחתה
-
כופה
פיה
למטה
,
כדכתיב
"כאשר
ימחה
הצלחת
מחה
והפך
על
פניה"
(מ"ב
כא
,
יג).
אכלה
-
לשון
נקיה
דבר
הכתוב
(ראה
יומא
עה
,
א).
כן
דרך
אשה
-
ולזה
המשיל
זאת
העלמה
לאשה
מנאפת;
והיא
כן
דרכה
,
שתנאף
ותקנח
הערוה
,
ואמרה
לא
פעלתי
און.
כן.
אכלה
ומחתה
פיה
וגו'
-
כמו
כן
כל
דבר
בלוע
אינו
ניכר
מהמעשה
עצמו.
שלשה
המה;
דרך
הנשר;
כן
דרך
-
שלשה
דבקים.
נפלאו
נעלמו
ממני.
ומחתה
-
מן
"מחיתי
כעב"
(יש'
מד
,
כב).
וכן
הפירוש:
ארבעה
הם
שנפלאו
ממני
ולא
ידעתי
אותם
בחכמתי:
דרך
הנשר
בשמים
-
ולא
אדע
איך
הוא
מעופף
ברקיע
באויר
החזק
,
ולא
ידע
אנה
ינוח
על
הארץ;
ודרך
נחש
-
לא
אדע
איך
יסתכן
בעצמו
ללכת
על
צור
בלי
רגלים
,
ואיננו
יודע
באי
זה
מקום
יוכל
להכנס;
ודרך
אניה
המסתכנת
לעבור
בלב
הים
ולא
תדע
באי
זה
מחוז
תוליכנה
הרוח;
ודרך
גבר
בעלמה
-
בזנותו
עמה
,
שלא
יירא
מהשם
בעברו
על
מצות
"לא
תנאף"
(שמ'
כ
,
יג)
,
ולא
יתבונן
סופו.
גם
כן
דרך
אשה
מנאפת
-
למה
לא
תירא
מהשם?
כי
הנשים
בכלל
האנשים
(ראה
דב'
יז
,
ה).
וכאשר
אכלה
ומחתה
המאכל
מפיה
,
כדי
שלא
יודע
שאכלה
,
כן
תזנה
ותכחש
,
ואמרה:
לא
פעלתי
און;
והאדם
ראוי
להשמר
ממנה.
(בכתב
היד
מוצגים
כאן
הפסוקים).
הפרשה
החמישית
כוללת
שלשה
פסוקים;
והם
אלו:
והכוונה
גם
כן
לפחיתות
זה
המציאות.
ואמר:
שלשה
המה
נפלאו
ממני
-
רוצה
לומר
,
שהוא
מתעלה
עליהם.
והזכיר
דברים
שעניינם
חולף
באין
שום
אות
ניכר
שעבר
העובר
שם.
והזכיר
הנשר
-
שאין
עברו
באויר
ניכר
,
כי
שמים
פירושו
הֵנָה
האויר;
וכן
פסיעת
הנחש
עלי
צור
,
שעם
היות
המקום
קשה
,
ומהלכו
חלוש
להיותו
דרך
רחישה
על
גחון
,
לא
יוכר
מקום
עברו;
וכן
אניה
בלב
ים
,
ודרך
גבר
בעלמה
-
רוצה
לומר
שכבר
נתעקרו
בתוליה
,
ואין
שום
רושם
ניכר
בה.
ואמר
אחר
כך:
כן
דרך
אשה
מנאפת
אכלה
ומחתה
פיה
-
דרך
נקיות
הלשון.
ומחתה
-
לשון
קינוח.
ושרשו
'מחה'
,
מענין
"כי
מחה
אמחה"
(שמ'
יז
,
יד);
כי
הקינוח
מעביר
הדבר
ומוחה
אותו.
ולפי
הנגלה
-
רמז
על
ענין
האשה
שאין
אדם
שליט
בה.
אבל
לפי
הנמשך
,
דיבר
על
ארבע
היסודות:
והנשר
-
רמז
לאש
,
שתנועתו
קלה
למעלה
וגבוה
מכלם;
והנחש
-
ליסוד
העפר
,
כי
עפר
לחמו;
ולב
ים
-
רמז
למים;
ודרך
גבר
בעלמה
-
רמז
לרוח;
כי
הרוח
מושאל
לתאווה
,
והחומר
המורכב
מהם
נקרא
מנאפת
,
שהיא
ממירה
תמיד
איש
באיש;
וכמו
שנקרא
החומר
בראש
הספר
הזה
"אשת
איש"
,
"זונה"
(מש'
ו
,
כו)
כמו
שפירשנו
שם.
ורמז
על
מהירות
חילוף
האישים
והפסדם
,
עד
שנראה
כמעט
רגע
כאלו
לא
היו
,
וחלף
הזמן
ואבד
בלי
הֶרְגֵש
,
ונפלא
על
היות
האדם
בלתי
מרגיש
למהירות
חילופו
,
וכי
ימיו
כצל
עובר
,
עד
שישים
השתדלותו
להשלים
עצמו
,
למען
יהיה
קיומו
לעולם
ויחי
עוד
לנצח
(ע"פ
תה'
מט
,
י).
ויש
מפרשים
,
שבא
על
פחיתות
מדרגות
הלימוד.
ואמר:
דרך
הנשר
בשמים
-
על
רוב
התחכמות
לחקור
במה
שלא
יושג
,
או
שיבקש
מופת
על
המקובלות
,
שמבקש
לעוף
יותר
מכל
מינו
,
כנשר
בין
העופות;
ונפלא
איך
לא
יירא
מזה.
והנה
גם
הפילוסוף
אמר
על
זה
,
שהוא
כמהלך
בקורה
צרה
עומדת
במקום
גבוה.
ודרך
נחש
עלי
צור
-
קרא
החומר
המשתבש
לפיתוי
ההטעאות
,
ונמצא
עלייתו
עלי
צור
החכמות.
ודרך
אניה
-
רומז
על
נפרד
הידיעה
,
שהולך
באין
שכל
,
כאניה
שאין
שכל
במהלכה
מצד
עצמה
,
שהמות
קרובה
בו
כהולך
באניה
,
שאין
בינו
ובין
המות
רק
לוח
של
עץ;
וכן
זה
רק
מחיצת
הגוף
,
ורוח
עברה
בו
ואיננו
(ע"פ
תה'
קג
,
טז).
ודרך
גבר
בעלמה
-
רמז
על
הנמשך
אחר
הנאות
גופו.
והנה
בכאן
ארבע
חלוקות:
רוב
התחכמות
,
והוא
הנשר
,
או
מיעוט
התחכמות
,
והוא
האניה
,
או
ידיעה
מעורבבת
מצד
עצמה
בהטעאות
,
והוא
הנחש;
כי
כל
דבר
מפתה
ומדיח
יקרא
נחש
,
על
ענין
הנחש
הקדום
המשיא
את
חוה
(ראה
בר'
ג
,
יג)
,
וידיעה
מעורבבת
מצד
זולתה
בעירוב
סוגי
ההנאות
ועסקי
העולם.
ואמר
שכולם
חולפים
ואובדים
,
ונפלא
על
היות
האדם
בלתי
נשמר
מהם
עם
היות
בידו
הבחירה.
ואולי
ייחד
הרביעית
-
להיותה
מכשלת
יותר
מכולם.
ואפשר
שלשון
נפלאו
בא
מענין
הַעֲלָמה
,
מגזרת
"כי
יפלא
ממך
דבר"
(דב'
יז
,
ח);
ורמז
,
שנעלם
ממנו
איזה
האותות
יש
בין
הצורה
ובין
החומר
,
עד
שתחול
הצורה
בו.
ורמז
בדרך
נשר
בשמים
על
הצורה
השמימיית
,
ובדרך
נחש
עלי
צור
-
הצורה
הראשונה
שקבלוה
היסודות
,
שהיא
כוללת
צורת
כל
בלתי
מרגיש
כדוממים
והצמחים.
ובדרך
אניה
בלב
ים
-
על
צורת
החי
הבלתי
מדבר
,
ובדרך
גבר
בעלמה
-
הצורה
השכלית
הבאה
בחומר
האנושי.
כן
-
אין
הכ"ף
לדמיון
,
אבל
בא
זה
לבאר
מה
שאמר
בעלמה
(ראה
לעיל
,
יט);
והטעם:
זהו
דרך
המנאפת
,
כי
בעבור
שלא
יעשה
בה
רשם
,
ותאמר
כי
לא
פעלה
ולא
ידעה;
כי
הכל
גלוי
לפניו
יתעלה.
לכן
ראוי
להזהר
מחטא
,
ואף
בחדרי
חדרים.
כן
דרך
אשה
מנאפת
-
שגם
היא
מסתרת
עצמה.
אכלה
ומחתה
פיה
-
דיבר
הכתוב
בלשון
נקייה;
כלומר:
שימשה
וקינחה
את
מקומה
,
ואחר
כך
אומרת:
לא
פעלתי
עולה.
ומחתה
-
לשון
קינוח
,
כמו
"כאשר
ימחה
הצלחת"
(מ"ב
כא
,
יג)
-
כאדם
שמקנח
הקערה.