תנ"ך - כן׀ דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא־פעלתי און: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כֵּ֤ן׀ דֶּ֥רֶךְ אִשָּׁ֗ה מְנָ֫אָ֥פֶת אָ֭כְלָה וּמָ֣חֲתָה פִ֑יהָ וְ֝אָמְרָ֗ה לֹא־פָעַ֥לְתִּי אָֽוֶן: פ (משלי פרק ל פסוק כ)

טקסט וניקוד:

כֵּן׀ דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת אָכְלָה וּמָחֲתָה פִיהָ וְאָמְרָה לֹא־פָעַלְתִּי אָוֶן: פ (משלי פרק ל פסוק כ)

טקסט בלבד:

כן׀ דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא־פעלתי און: פ (משלי פרק ל פסוק כ)

תיקון קוראים:

כן׀ דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא־פעלתי און: פ (משלי פרק ל פסוק כ)
מנאפת - ל'; ומחתה - ל'.

ומחתה - כופה פיה למטה , כדכתיב "כאשר ימחה הצלחת מחה והפך על פניה" (מ"ב כא , יג). אכלה - לשון נקיה דבר הכתוב (ראה יומא עה , א).

כן דרך אשה - ולזה המשיל זאת העלמה לאשה מנאפת; והיא כן דרכה , שתנאף ותקנח הערוה , ואמרה לא פעלתי און.

כן. אכלה ומחתה פיה וגו' - כמו כן כל דבר בלוע אינו ניכר מהמעשה עצמו.

שלשה המה; דרך הנשר; כן דרך - שלשה דבקים. נפלאו נעלמו ממני. ומחתה - מן "מחיתי כעב" (יש' מד , כב). וכן הפירוש: ארבעה הם שנפלאו ממני ולא ידעתי אותם בחכמתי: דרך הנשר בשמים - ולא אדע איך הוא מעופף ברקיע באויר החזק , ולא ידע אנה ינוח על הארץ; ודרך נחש - לא אדע איך יסתכן בעצמו ללכת על צור בלי רגלים , ואיננו יודע באי זה מקום יוכל להכנס; ודרך אניה המסתכנת לעבור בלב הים ולא תדע באי זה מחוז תוליכנה הרוח; ודרך גבר בעלמה - בזנותו עמה , שלא יירא מהשם בעברו על מצות "לא תנאף" (שמ' כ , יג) , ולא יתבונן סופו. גם כן דרך אשה מנאפת - למה לא תירא מהשם? כי הנשים בכלל האנשים (ראה דב' יז , ה). וכאשר אכלה ומחתה המאכל מפיה , כדי שלא יודע שאכלה , כן תזנה ותכחש , ואמרה: לא פעלתי און; והאדם ראוי להשמר ממנה.

(בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים). הפרשה החמישית כוללת שלשה פסוקים; והם אלו: והכוונה גם כן לפחיתות זה המציאות. ואמר: שלשה המה נפלאו ממני - רוצה לומר , שהוא מתעלה עליהם. והזכיר דברים שעניינם חולף באין שום אות ניכר שעבר העובר שם. והזכיר הנשר - שאין עברו באויר ניכר , כי שמים פירושו הֵנָה האויר; וכן פסיעת הנחש עלי צור , שעם היות המקום קשה , ומהלכו חלוש להיותו דרך רחישה על גחון , לא יוכר מקום עברו; וכן אניה בלב ים , ודרך גבר בעלמה - רוצה לומר שכבר נתעקרו בתוליה , ואין שום רושם ניכר בה. ואמר אחר כך: כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה - דרך נקיות הלשון. ומחתה - לשון קינוח. ושרשו 'מחה' , מענין "כי מחה אמחה" (שמ' יז , יד); כי הקינוח מעביר הדבר ומוחה אותו. ולפי הנגלה - רמז על ענין האשה שאין אדם שליט בה. אבל לפי הנמשך , דיבר על ארבע היסודות: והנשר - רמז לאש , שתנועתו קלה למעלה וגבוה מכלם; והנחש - ליסוד העפר , כי עפר לחמו; ולב ים - רמז למים; ודרך גבר בעלמה - רמז לרוח; כי הרוח מושאל לתאווה , והחומר המורכב מהם נקרא מנאפת , שהיא ממירה תמיד איש באיש; וכמו שנקרא החומר בראש הספר הזה "אשת איש" , "זונה" (מש' ו , כו) כמו שפירשנו שם. ורמז על מהירות חילוף האישים והפסדם , עד שנראה כמעט רגע כאלו לא היו , וחלף הזמן ואבד בלי הֶרְגֵש , ונפלא על היות האדם בלתי מרגיש למהירות חילופו , וכי ימיו כצל עובר , עד שישים השתדלותו להשלים עצמו , למען יהיה קיומו לעולם ויחי עוד לנצח (ע"פ תה' מט , י). ויש מפרשים , שבא על פחיתות מדרגות הלימוד. ואמר: דרך הנשר בשמים - על רוב התחכמות לחקור במה שלא יושג , או שיבקש מופת על המקובלות , שמבקש לעוף יותר מכל מינו , כנשר בין העופות; ונפלא איך לא יירא מזה. והנה גם הפילוסוף אמר על זה , שהוא כמהלך בקורה צרה עומדת במקום גבוה. ודרך נחש עלי צור - קרא החומר המשתבש לפיתוי ההטעאות , ונמצא עלייתו עלי צור החכמות. ודרך אניה - רומז על נפרד הידיעה , שהולך באין שכל , כאניה שאין שכל במהלכה מצד עצמה , שהמות קרובה בו כהולך באניה , שאין בינו ובין המות רק לוח של עץ; וכן זה רק מחיצת הגוף , ורוח עברה בו ואיננו (ע"פ תה' קג , טז). ודרך גבר בעלמה - רמז על הנמשך אחר הנאות גופו. והנה בכאן ארבע חלוקות: רוב התחכמות , והוא הנשר , או מיעוט התחכמות , והוא האניה , או ידיעה מעורבבת מצד עצמה בהטעאות , והוא הנחש; כי כל דבר מפתה ומדיח יקרא נחש , על ענין הנחש הקדום המשיא את חוה (ראה בר' ג , יג) , וידיעה מעורבבת מצד זולתה בעירוב סוגי ההנאות ועסקי העולם. ואמר שכולם חולפים ואובדים , ונפלא על היות האדם בלתי נשמר מהם עם היות בידו הבחירה. ואולי ייחד הרביעית - להיותה מכשלת יותר מכולם. ואפשר שלשון נפלאו בא מענין הַעֲלָמה , מגזרת "כי יפלא ממך דבר" (דב' יז , ח); ורמז , שנעלם ממנו איזה האותות יש בין הצורה ובין החומר , עד שתחול הצורה בו. ורמז בדרך נשר בשמים על הצורה השמימיית , ובדרך נחש עלי צור - הצורה הראשונה שקבלוה היסודות , שהיא כוללת צורת כל בלתי מרגיש כדוממים והצמחים. ובדרך אניה בלב ים - על צורת החי הבלתי מדבר , ובדרך גבר בעלמה - הצורה השכלית הבאה בחומר האנושי.

כן - אין הכ"ף לדמיון , אבל בא זה לבאר מה שאמר בעלמה (ראה לעיל , יט); והטעם: זהו דרך המנאפת , כי בעבור שלא יעשה בה רשם , ותאמר כי לא פעלה ולא ידעה; כי הכל גלוי לפניו יתעלה. לכן ראוי להזהר מחטא , ואף בחדרי חדרים.

כן דרך אשה מנאפת - שגם היא מסתרת עצמה. אכלה ומחתה פיה - דיבר הכתוב בלשון נקייה; כלומר: שימשה וקינחה את מקומה , ואחר כך אומרת: לא פעלתי עולה. ומחתה - לשון קינוח , כמו "כאשר ימחה הצלחת" (מ"ב כא , יג) - כאדם שמקנח הקערה.
ריכוז קישורים