תנ"ך - ארבעה הם קטני־ארץ והמה חכמים מחכמים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אַרְבָּ֣עָה הֵ֭ם קְטַנֵּי־אָ֑רֶץ וְ֝הֵ֗מָּה חֲכָמִ֥ים מְחֻכָּמִֽים: (משלי פרק ל פסוק כד)

טקסט וניקוד:

אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי־אָרֶץ וְהֵמָּה חֲכָמִים מְחֻכָּמִים: (משלי פרק ל פסוק כד)

טקסט בלבד:

ארבעה הם קטני־ארץ והמה חכמים מחכמים: (משלי פרק ל פסוק כד)

תיקון קוראים:

ארבעה הם קטני־ארץ והמה חכמים מחכמים: (משלי פרק ל פסוק כד)
ארבעה - ל' מלעל; מחכמים - ל'.

ואמר עוד , ממשל על העשיר בדעת שיתחכם יותר , שני משלים. במשל הראשון באר שהחכמה היא ממה שראוי שילוה אליו הקוטן , ואמר שארבעה הם קטני ארץ והם חכמים מחוכמים ביחס אל שאר הבעלי חיים; להורות כי החכם צריך שיהיה קטן בעיניו , ולזה ראוי שיירא מחקור בדברים הגדולים אשר אין דרך לו להשגתם , ובזה ישמר מההריסה להתחכם יותר מהראוי לו , כי יכיר שפלותו ושדעתו קצרה מהשיג זה.

ואחר כן זכר ארבעה קטני ארץ , שיהיה משל לאדם , כי אלה יש להם בינה לכל אחד ואחד , להציל נפשו:

ארבעה הם; הנמלים; שפנים; מלך אין; שממית - חמשה דבקים. ארבעה - דרך קצרה. קטני ארץ - וטעמו: קטנים מן הנבראים בארץ. מחוכמים - כי השם חיכמם לעשות כן. לא עז - שאין כח בהם , ויכינו מאכלם כפי יכלתם. לא עצום - טעמו: רב; והעד: "עצום ורב" (דב' כו , ה); "וירבו ויעצמו" (שמ' א , ז). והטעם כפול. בסלע ביתם - להסתר שם. לארבה - יתכן להיות האל"ף נוסף. חוצץ - פועל עומד , כמו 'יורד' , שאינו צריך לְפָעוּל; וחברו: "ומספר חדשיו חוצצו" (איוב כא , כא) , שפירושו: נקבצו ואוספו חדשיו , כענין "כי מלאו ימי" (בר' כט , כא) - והם ימי עבודתו. וכן זה: ויצא חוצץ כולו - ויצא הארבה חוצץ , רצונו לומר: יצא מאוסף ומחובר כלו - כענין "אוסף החסיל" (יש' לג , ד). שממית - שם חיה; ויתכן שהיא החיה הנמשלת לאדם בצורה ובדמות; והעד , שהיא חיה בידים תתפש , וטעמו: שתופסת מה שיתנו לה. והיא נמצאת בהיכלי מלך - בעבור חכמתה. ואלה הארבעה הם מחוכמים , וראוי לנוצר ללמד מהם דרך ארץ.

(בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים כד - כח). הפרשה השביעית והיא כוללת חמשה פסוקים והם אלו: והיא הערה , שעם פחיתות חומרו , אין ראוי להתרשל מהשתדל בשלימות , כי ברוב ישיג להכין לחמו ולשים בסלע ביתו עד שישיג עד תכלית ההשגה האנושית לעמוד בהיכל המלך. והעירו על זה בשפלי המציאות מן החי הבלתי מדבר , שהם ארבעה קטני ארץ , והם החכמים מחוכמים בתחבולה. והם הנמלים - שיכינו בקיץ לחמם , והשפנים שמשימים בסלע ביתם , מקום שלא יהיה מרמס לבני אדם; והארבה אין להם מלך , רוצה לומר: אין להם דעת ועצה , ובא אחר הקציר וכורת הנשאר לצורכו. וחצץ - כמו 'חוצץ' , כלומר כורת , מלשון "ומספר חדשיו חוצצו" (איוב כא , כא). ושממית - יש מפרשים (ראה ראב"ע): חיה הנקראת 'בוגיאה' (בלעז) , והיא כצורת אדם. ובידים תתפש - כלומר: תמציא עצמה להתפש ביד האדם. והנה בכאן הערה להשתדל בלימוד. ובתחלה העיר במשל הנמלה , שלא יתרשל לאורך זמן התועלת , ויזכור כי הנמלה תאגור בקיץ לחמה לצורך החורף. ובמשל השפנים העיר להרחיק חברת מי שימצאהו ממנו היזק , ובכלל חברת הרשעים המונעים כל שלימות. ובמשל הארבה העיר לסדר הלימוד בזמן הראוי , בהיות הארבה בא אצל התבואה אחר הקציר , לא יקדים ולא יאחר. ובמשל השממית - שלא יברח ממעמד החכמים , אבל ימציא עצמו אצלם. ויש מפרשים (ראה רס"ג משלי; ריק"ם) שממית - צפור דרור; ובידים תתפש - גם כן ענין שמכינה קנה במקום שבני אדם יכולין לתפשה ביד , והוא סבת הצלתה. ויש מפרשים (ראה רש"י): עכביש; ותתפש - כלומר , שתארוג קוריה ומתפשטת אותם לקורות הבית וההיכל.

ארבעה - הטעם , כי אלו הבהמות התחכמו בפעולותם , אף כי ראוי לאדם.

ארבעה הם קטני ארץ - ועתה מפרש אותם:
ריכוז קישורים