תנ"ך - הנמלים עם לא־עז ויכינו בקיץ לחמם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַ֭נְּמָלִים עַ֣ם לֹא־עָ֑ז וַיָּכִ֖ינוּ בַקַּ֣יִץ לַחְמָֽם: (משלי פרק ל פסוק כה)

טקסט וניקוד:

הַנְּמָלִים עַם לֹא־עָז וַיָּכִינוּ בַקַּיִץ לַחְמָם: (משלי פרק ל פסוק כה)

טקסט בלבד:

הנמלים עם לא־עז ויכינו בקיץ לחמם: (משלי פרק ל פסוק כה)

תיקון קוראים:

הנמלים עם לא־עז ויכינו בקיץ לחמם: (משלי פרק ל פסוק כה)
עז - ח' בקמץ: בר' מט , ג , ז; ש"ב כב , יח; יש' כה , ג; כו , א; עמ' ה , ט; תה' יח , יח; מש' ל , כה.

הנמלים - ל'.

הראשון הם הנמלים , שהם עם לא עז ביחס אל שאר הבעלי חיים , ואף על פי שהם תקיפים ביחס גודל גופם , כי הם נושאים בפיהם כפלים רבים ממשקלם , והם מתחכמים להמציא הצריך להם למזון בקיץ , והוא העת אשר ימָצֵא בו להם. וזה ממה שיישיר החכם , שלא ישתדל בחקירה כי אם בעת שיתכן שימצא לו , כל שכן שאין ראוי שיתחיל בחקירה שלא יתכן שתמָצֵא בעת מהעתים. וכבר זכר שלמה במה שקדם אופן חכמת הנמלים במה שיכינו בקיץ לחמם , כאמרו: "לך אל נמלה עצל" (מש' ו , ו).

הנמלים - כאשר זכרנו למעלה (ראה מש' ו , ו - ז).

ארבעה הם; הנמלים; שפנים; מלך אין; שממית - חמשה דבקים. ארבעה - דרך קצרה. קטני ארץ - וטעמו: קטנים מן הנבראים בארץ. מחוכמים - כי השם חיכמם לעשות כן. לא עז - שאין כח בהם , ויכינו מאכלם כפי יכלתם. לא עצום - טעמו: רב; והעד: "עצום ורב" (דב' כו , ה); "וירבו ויעצמו" (שמ' א , ז). והטעם כפול. בסלע ביתם - להסתר שם. לארבה - יתכן להיות האל"ף נוסף. חוצץ - פועל עומד , כמו 'יורד' , שאינו צריך לְפָעוּל; וחברו: "ומספר חדשיו חוצצו" (איוב כא , כא) , שפירושו: נקבצו ואוספו חדשיו , כענין "כי מלאו ימי" (בר' כט , כא) - והם ימי עבודתו. וכן זה: ויצא חוצץ כולו - ויצא הארבה חוצץ , רצונו לומר: יצא מאוסף ומחובר כלו - כענין "אוסף החסיל" (יש' לג , ד). שממית - שם חיה; ויתכן שהיא החיה הנמשלת לאדם בצורה ובדמות; והעד , שהיא חיה בידים תתפש , וטעמו: שתופסת מה שיתנו לה. והיא נמצאת בהיכלי מלך - בעבור חכמתה. ואלה הארבעה הם מחוכמים , וראוי לנוצר ללמד מהם דרך ארץ.

(בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים כד - כח). הפרשה השביעית והיא כוללת חמשה פסוקים והם אלו: והיא הערה , שעם פחיתות חומרו , אין ראוי להתרשל מהשתדל בשלימות , כי ברוב ישיג להכין לחמו ולשים בסלע ביתו עד שישיג עד תכלית ההשגה האנושית לעמוד בהיכל המלך. והעירו על זה בשפלי המציאות מן החי הבלתי מדבר , שהם ארבעה קטני ארץ , והם החכמים מחוכמים בתחבולה. והם הנמלים - שיכינו בקיץ לחמם , והשפנים שמשימים בסלע ביתם , מקום שלא יהיה מרמס לבני אדם; והארבה אין להם מלך , רוצה לומר: אין להם דעת ועצה , ובא אחר הקציר וכורת הנשאר לצורכו. וחצץ - כמו 'חוצץ' , כלומר כורת , מלשון "ומספר חדשיו חוצצו" (איוב כא , כא). ושממית - יש מפרשים (ראה ראב"ע): חיה הנקראת 'בוגיאה' (בלעז) , והיא כצורת אדם. ובידים תתפש - כלומר: תמציא עצמה להתפש ביד האדם. והנה בכאן הערה להשתדל בלימוד. ובתחלה העיר במשל הנמלה , שלא יתרשל לאורך זמן התועלת , ויזכור כי הנמלה תאגור בקיץ לחמה לצורך החורף. ובמשל השפנים העיר להרחיק חברת מי שימצאהו ממנו היזק , ובכלל חברת הרשעים המונעים כל שלימות. ובמשל הארבה העיר לסדר הלימוד בזמן הראוי , בהיות הארבה בא אצל התבואה אחר הקציר , לא יקדים ולא יאחר. ובמשל השממית - שלא יברח ממעמד החכמים , אבל ימציא עצמו אצלם. ויש מפרשים (ראה רס"ג משלי; ריק"ם) שממית - צפור דרור; ובידים תתפש - גם כן ענין שמכינה קנה במקום שבני אדם יכולין לתפשה ביד , והוא סבת הצלתה. ויש מפרשים (ראה רש"י): עכביש; ותתפש - כלומר , שתארוג קוריה ומתפשטת אותם לקורות הבית וההיכל.

הנמלים הם עם לא עז - וזהו קטנותם; ובחכמתם יקיצו בקיץ לחמם - מה שיאכלו בחורף.
ריכוז קישורים