תנ"ך - שפנים
עם
לא־עצום
וישימו
בסלע
ביתם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
שְׁ֭פַנִּים
עַ֣ם
לֹא־עָצ֑וּם
וַיָּשִׂ֖ימוּ
בַסֶּ֣לַע
בֵּיתָֽם:
(משלי פרק ל פסוק כו)
שְׁפַנִּים
עַם
לֹא־עָצוּם
וַיָּשִׂימוּ
בַסֶּלַע
בֵּיתָם:
(משלי פרק ל פסוק כו)
שפנים
עם
לא־עצום
וישימו
בסלע
ביתם:
(משלי פרק ל פסוק כו)
שפנים
עם
לא־עצום
וישימו
בסלע
ביתם:
(משלי פרק ל פסוק כו)
השני
הם
שפנים
שהם
עם
לא
עצום
,
ובחרו
לשום
בסלע
ביתם
ובמקום
חזק
משכנם.
וזאת
גם
כן
הערה
שלא
יעמיק
אדם
לחקור
רק
במה
שיש
לו
תוקף
וחכמה
להשיג
אמתתו
,
לא
במה
שיהיה
מרמס
לכל
חולק
יבא
ויחלוק
עליו
,
כי
אין
לו
טענה
ראויה
ידחהו
בה
מעליו.
שפנים
-
לשים
בסלע
ביתם
ויחבאו.
ארבעה
הם;
הנמלים;
שפנים;
מלך
אין;
שממית
-
חמשה
דבקים.
ארבעה
-
דרך
קצרה.
קטני
ארץ
-
וטעמו:
קטנים
מן
הנבראים
בארץ.
מחוכמים
-
כי
השם
חיכמם
לעשות
כן.
לא
עז
-
שאין
כח
בהם
,
ויכינו
מאכלם
כפי
יכלתם.
לא
עצום
-
טעמו:
רב;
והעד:
"עצום
ורב"
(דב'
כו
,
ה);
"וירבו
ויעצמו"
(שמ'
א
,
ז).
והטעם
כפול.
בסלע
ביתם
-
להסתר
שם.
לארבה
-
יתכן
להיות
האל"ף
נוסף.
חוצץ
-
פועל
עומד
,
כמו
'יורד'
,
שאינו
צריך
לְפָעוּל;
וחברו:
"ומספר
חדשיו
חוצצו"
(איוב
כא
,
כא)
,
שפירושו:
נקבצו
ואוספו
חדשיו
,
כענין
"כי
מלאו
ימי"
(בר'
כט
,
כא)
-
והם
ימי
עבודתו.
וכן
זה:
ויצא
חוצץ
כולו
-
ויצא
הארבה
חוצץ
,
רצונו
לומר:
יצא
מאוסף
ומחובר
כלו
-
כענין
"אוסף
החסיל"
(יש'
לג
,
ד).
שממית
-
שם
חיה;
ויתכן
שהיא
החיה
הנמשלת
לאדם
בצורה
ובדמות;
והעד
,
שהיא
חיה
בידים
תתפש
,
וטעמו:
שתופסת
מה
שיתנו
לה.
והיא
נמצאת
בהיכלי
מלך
-
בעבור
חכמתה.
ואלה
הארבעה
הם
מחוכמים
,
וראוי
לנוצר
ללמד
מהם
דרך
ארץ.
(בכתב
היד
מוצגים
כאן
הפסוקים
כד
-
כח).
הפרשה
השביעית
והיא
כוללת
חמשה
פסוקים
והם
אלו:
והיא
הערה
,
שעם
פחיתות
חומרו
,
אין
ראוי
להתרשל
מהשתדל
בשלימות
,
כי
ברוב
ישיג
להכין
לחמו
ולשים
בסלע
ביתו
עד
שישיג
עד
תכלית
ההשגה
האנושית
לעמוד
בהיכל
המלך.
והעירו
על
זה
בשפלי
המציאות
מן
החי
הבלתי
מדבר
,
שהם
ארבעה
קטני
ארץ
,
והם
החכמים
מחוכמים
בתחבולה.
והם
הנמלים
-
שיכינו
בקיץ
לחמם
,
והשפנים
שמשימים
בסלע
ביתם
,
מקום
שלא
יהיה
מרמס
לבני
אדם;
והארבה
אין
להם
מלך
,
רוצה
לומר:
אין
להם
דעת
ועצה
,
ובא
אחר
הקציר
וכורת
הנשאר
לצורכו.
וחצץ
-
כמו
'חוצץ'
,
כלומר
כורת
,
מלשון
"ומספר
חדשיו
חוצצו"
(איוב
כא
,
כא).
ושממית
-
יש
מפרשים
(ראה
ראב"ע):
חיה
הנקראת
'בוגיאה'
(בלעז)
,
והיא
כצורת
אדם.
ובידים
תתפש
-
כלומר:
תמציא
עצמה
להתפש
ביד
האדם.
והנה
בכאן
הערה
להשתדל
בלימוד.
ובתחלה
העיר
במשל
הנמלה
,
שלא
יתרשל
לאורך
זמן
התועלת
,
ויזכור
כי
הנמלה
תאגור
בקיץ
לחמה
לצורך
החורף.
ובמשל
השפנים
העיר
להרחיק
חברת
מי
שימצאהו
ממנו
היזק
,
ובכלל
חברת
הרשעים
המונעים
כל
שלימות.
ובמשל
הארבה
העיר
לסדר
הלימוד
בזמן
הראוי
,
בהיות
הארבה
בא
אצל
התבואה
אחר
הקציר
,
לא
יקדים
ולא
יאחר.
ובמשל
השממית
-
שלא
יברח
ממעמד
החכמים
,
אבל
ימציא
עצמו
אצלם.
ויש
מפרשים
(ראה
רס"ג
משלי;
ריק"ם)
שממית
-
צפור
דרור;
ובידים
תתפש
-
גם
כן
ענין
שמכינה
קנה
במקום
שבני
אדם
יכולין
לתפשה
ביד
,
והוא
סבת
הצלתה.
ויש
מפרשים
(ראה
רש"י):
עכביש;
ותתפש
-
כלומר
,
שתארוג
קוריה
ומתפשטת
אותם
לקורות
הבית
וההיכל.
שפנים
עם
לא
עצום
-
וזהו
קטנותם
,
שאינם
עצומים
,
ואע"פ
כן
בחכמתם
בוחרים
להם
מושב
חזק.
ויש
אומרים:
חיה
קטנה
היא
,
הנקראת
'קוניילא'
בלעז.