תנ"ך - פן אשבע׀ וכחשתי ואמרתי מי ה' ופן־אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

פֶּ֥ן אֶשְׂבַּ֨ע׀ וְכִחַשְׁתִּי֮ וְאָמַ֗רְתִּי מִ֥י יְה֫וָ֥ה וּפֶֽן־אִוָּרֵ֥שׁ וְגָנַ֑בְתִּי וְ֝תָפַ֗שְׂתִּי שֵׁ֣ם אֱלֹהָֽי: פ (משלי פרק ל פסוק ט)

טקסט וניקוד:

פֶּן אֶשְׂבַּע׀ וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי יְהוָה וּפֶן־אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי: פ (משלי פרק ל פסוק ט)

טקסט בלבד:

פן אשבע׀ וכחשתי ואמרתי מי ה' ופן־אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי: פ (משלי פרק ל פסוק ט)

תיקון קוראים:

פן אשבע׀ וכחשתי ואמרתי מי יהוה ופן־אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי: פ (משלי פרק ל פסוק ט)
מי יי' - ב': שמ' ה , ב; מש' ל , ט. ופן - ה': דב' ד , ט , יט; יב , ל; יר' נא , מו; מש' ל , ט.

מי יי' - ב' ויאמר פרעה; ופן - ה'.

פן אשבע - מתוך עושר , וכחשתי בהקדוש ברוך הוא מרוב גאוה. ומהו הכחשה? ואמרתי מי יי' - כלומר: אין אלהים. ותפשתי שם אלהי - להרגיל להשבע בו לשקר.

פן אשבע - להתחכם במה שלא אוכל להשיגו , ואומר: מי הוא יי' יתברך? רוצה לומר , שאחקור במהותו מה הוא. וזה דבר לא יתכן שיושג אלא לשם יתברך , ולזה תביא זאת החקירה אל שאכחש ואעשה אלוה מדבר בלתי נמצא. כן כשאחייב לאלוה מהות בלתי נמצא , כן יביא זה לכפירה ולהאמין בזולתו. ופן אורש ואקצר מחקור במה שאפשר לאדם השגתו , ויהיה זה סבה אל שלא אעמוד על חיוב היות שָם אלוה הוא הפועל לכל הנמצאות , ויהיה קצורי סבה שאגנוב האלוה מהנמצאות , ואומר שאין שם אלוה , כמו שהיה אומר אפיקורוס וסיעתו. ואחשוב כי לא תפשתי בזה כי אם השם לבד , כי הנקרא בו אין לו מציאות , ויהיה זה יותר קשה באופן מה , ממה שיגיע מהפסד בסבת ההתחכם יותר ממה שראוי.

והרי בכאן סמך הגנבה לשבועה: ותפשתי שם אלהי - שאשבע שלא גנבתי. וסמך לו:

שתים שאלתי; שוא ודבר; פן אשבע - שלשה דבקים על דרך תפלה. שוא כמו 'שקר'. ודבר כזב - הטעם: שלא אהיה עד כזבים (ע"פ מש' כא , כח). ו"ו ועשר - תחת 'או'. הטריפני - מן "ויהי טרף בביתי" (מל' ג , י) , שענינם: מזון. לחם חקי - הראוי לי להעמיד בו הנפש. וכחשתי - זהו ואמרתי מי יי'; כענין: "לא ידעתי את יי'" (שמ' ה , ב). ותפשתי - שאשָבע על גניבה , ואתפש בשבועה. שם אלהי - לשקר; והתפיסה - בהזכרת השם.

(בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים ז - ט). כוונת הפרשה , שאע"פ שהזהירו בראשונה להשען על הקבלה הנבואית , אין הכוונה למנוע ממנו דרכי הלימוד בהשגת אמיתת סדר המציאות , שאין הכוונה בזה , רק שלא לתלות האמונה בדרכי המחקר עד שיתבלבל להעדר הדרכים ההם ממנו , או להשתבשו בהם; וכל שכן למי שימצא שכלו לואה באלו הענינים העמוקים. אבל ראוי לכל אדם שישתדל בחריצות בלמוד החכמה. ועכשיו בא להזהיר המשתדל על ארבעה ענינים: האחת - שישתדל בשלימות המדות עד שלא ישים יגיעתו ריק; וידיעת הריק הוא שקרא שוא , כלומר: חנם; ובלעז 'ניסאס'. והשנית - שיזהר מן ההטעאות , והוא שקרא ודבר כזב. והשלישית - מיעוט הלימוד , והוא שקרא רש. והרביעית - ההתחכמות המביא לידי שיבוש וכפירה או מבוכה. ונמצאו השאלות שתים שהן ארבע. ואמר על זה: שתים שאלתי מאתך - הוציא את עצמו בענין כל מין האדם; והענין , שהשאלות האלו יצטרך להם כל מבקש למצוא דברי חפץ (ע"פ קה' יב , י). ואמר אחר כך: אל תמנע ממני בטרם אמות. ומלת בטרם - אין פירושה קודם שאמות , אבל אם תמנע ממני שאלותי אלה בעבור שלא אמות; כי האחת מהם יסבב המיתה , כל שכן רובם או כולם. וכבר מצאנו מלת טרם יוצאת ממשמעה; כמו "טרם תיראון" (שמ' ט , ל); וכן "הטרם תדע כי אבדה מצרים" (שמ' י , ז). ופירוש השאלות - על הדרך שהזכרנום; והוא אמרו: שוא ודבר כזב הרחק ממני רש (בנוסחנו: ראש) ועושר אל תתן לי , הטריפני לחם חקי; רוצה לומר: הזמן לי לצורך טרפי לחם חקי הראוי לי. עם היות הנגלה - הם שאלות גם כן טוב בעצמו , כי רוב העושר יביא האדם לפעמים לידי בעיטה וההתיאש מעבודתו יתעלה , והריש - לגנוב ולכחש בכל מין שהוא שוא ודבר כזב. והוא ענין פן אשבע בעשרי וכחשתי ואמרתי מי יי'; כלומר , שאשכחנו ואתיאש ממנו לרוב עשרי. או אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי - כלומר , שאקח הספר להשבע לשקר בשמו. ובדרך נסתר שהתחלנו בו - פן אשבע וכחשתי - כלומר , שברוב ההתחכמות יבא האדם לחפש ולחקור על מהות מציאותו ולא ימצא , כי תכלית מציאות המחקר בנפרדים שלמעלה משכל הפועל - נמנע לשכל האנושי מהותם וכל שכן הסבה הראשונה , שהוא האל יתעלה , ואין לו בהשגתם רק שהם נמצאים. והמגזם ברוב ההתחכמות , כשיחקור במהות המציאות ולא ישיג , יפקפק בעקר המציאות; והוא ענין כחשתי ואמרתי מי יי' , כאמרו על מכחיש מציאותו: "כחשו ביי' ויאמרו לא הוא" (יר' ה , יב); וכענין "אמר נבל בלבו אין אלהים" (תה' יד , א). ופן אורש - רוצה לומר: בסכלות ידיעה ובחסרון חכמה , וגנבתי - כלומר , שאחסר כחו יתעלה , כמו שהגנב מחסר חיל הגנב. והוא גם כן ענין ותפשתי שם אלהי , כלומר: איחס לו עול; כשם שיאמר על חכם כשמשיג ומגיה על דבר זולתו , שהוא תפשו. וכן הנה: אחסר כחו ואיחס לו לֵאוּת בחסרון ידיעה , או עול בראותו העדר הסדור בין בני אדם , שזה הוא ענין הביא כמה בני אדם למבוכה יתירה. או ענין ותפשתי - שאגבילהו , כמי שתופש דבר בידו; כלומר: אתפוש בעיוני מדרגתו במקום ידוע , כאלו הוא מוגבל. זהו הנראה לי בפרשה זו.

פן. ותפשתי - כטעם "למען תפוש את בית ישראל בלבם" (יח' יד , ה); והוא לגנאי. וטעם זה: אדון ואשפוט עליו עשק והטיית משפט; כטעם "והתקצף... במלכו ובאלהיו" (יש' ח , כא).

ותפשתי שם אלהי - כי ישבע שלא גנב , כטעם "אלה ישמע ולא יגיד" (מש' כט , כד).

פן אשבע - מתוך עשרי , כענין "וישמן ישורון ויבעט" (דב' לב , טו). וכחשתי - לבוראי , ואמרתי: מי יי'. ופן אורש - ומתוך עניות אצטרך לגנוב , ואקרא לשבועה , ואתחלל משבועה , ותפשתי שם אלהי - לשוא.
ריכוז קישורים