תנ"ך - זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע נטעה כרם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

זָמֲמָ֣ה שָׂ֭דֶה וַתִּקָּחֵ֑הוּ מִפְּרִ֥י כַ֝פֶּ֗יהָ נָ֣טְעָ נָ֣טְעָה כָּֽרֶם: (משלי פרק לא פסוק טז)

טקסט וניקוד:

זָמֲמָה שָׂדֶה וַתִּקָּחֵהוּ מִפְּרִי כַפֶּיהָ נָטְעָ נָטְעָה כָּרֶם: (משלי פרק לא פסוק טז)

טקסט בלבד:

זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע נטעה כרם: (משלי פרק לא פסוק טז)

תיקון קוראים:

זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע נטעה כרם: (משלי פרק לא פסוק טז)
זממה - ל'; נטע - נטעה ק'.

ותקם בעוד לילה - בחריצות וזריזות , לתת טרף לביתה וחוק לנערותיה , להעמיד בריאות הגוף , כי בו יעמוד בריאות הנפש. והנה תמצא בזה שספר מחריצות בדמיון זה הענין , קצתו לשרות בעלה , וקצתו להעמיד בריאות הגוף , שהוא גם כן לשרות השכל , עד שכבר זממה שדה - קנתה שדה ונטעה כרם להוציא מהם פרי אל השכל.

זממה - חשבה לקנות שדה. מפרי - רמז להון יגיעת כפיה. נטע - כתוב , כי אין מנהג הנשים לנטוע; וטעמו: מפרי כפיה נטע הנוטע לה כרם. וקרי נטעה - כי היא סבבה הנטיעה בקנותה השדה מיגיעתה , כאלו היא נטעה; וכמהו "ויבן שלמה את הבית" (מ"א ו , יד) - וחירם היה בונה (מ"א ז , מ); אבל הוא סבב הבנין בחכמתו.

זממה שדה ותקחהו מפי כפיה נטע כרם. כלומר שלרוב זריזותה היא משגת המכוון בלבה. והנה מחשבתה להיות עֲמָלָה וטרחה נשאר קיים לקנות מהם שדה או לנטוע כרם , ותשיג מחשבתה לרוב זריזותה. ולשאר הכוונות: אפשר שרמז בשדה על שלימות המדות , הנמשלות לריח השדה , כמו שאמר: "ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יי'" (בר' כז , כז). וכרם - על החכמה , כי היוצא ממנה - יין המשומר בענביו המשמח אלהים ואנשים (ע"פ שו' ט , יג). או רמז בשדה על החכמות הטבעיות , כמו שביארנו בענין "ועתדה בשדה לך" (מש' כד , כז) , ובכרם - על החכמות העליונות. ונטעה כרם - נטע כתיב; כלומר , שהבעל נטע בסבתה; והקרי נטעה , כי מסבב הדבר יקרא פועֵל , כדכתיב: "וחירם היה בונה" (? ראה דה"ב ח , ב) , רוצה לומר: מסבב הענין.

זממה - וחישבה לקנות שדה ותקחהו - קנתה אותו.
ריכוז קישורים