וטעם
פתחה
בחכמה
-
אינה
חכמת
הטבע
והאלהות
,
רק
החכמה
המעשיית
,
והוא
מה
שיכלול
ספר
המדות.
ודע
,
כי
כל
זה
כפשוטו
לפי
דעתי
,
אין
בזה
הוראה
ורמז
כלל
לזולת
זה.
כי
מה
לי
ולו
ולשום
אדם
לומר
שזה
הספר
הוא
מכלל
ספרי
הטבע?!
וכבר
נתפרסם
כי
שלמה
חבר
ספרי
הטבע
רבים
(ראה
מ"א
ה
,
יג).
אמנם
זה
הוא
ספר
מוסרים
,
כ'ספר
המדות'
לאריסטו
,
ויתר
ספרי
הפילוסופים
אשר
חברו
ספרים
הרבה
בחכמות
וגם
במדות.
ולמה
כל
הצער
הזה?!
ולא
די
זה
בקודמים
,
רק
שגם
בתורה
עשו
כן;
וגם
ב"בני
יעקב
שנים
עשר"
(בר'
לה
,
כב)
,
אשר
אמרו
,
כי
עם
היות
כפשטם
,
הם
רומזים
גם
כן
לענינים
אחרים
יותר
טובים
,
עד
שיש
בם
נגלה
ונסתר.
וחי
יי'
,
לא
אשער
למה
זה;
והנביאים
-
איה
הם
הודיעם
זה
,
כי
כן
היתה
כונת
משה
ושלמה?
ולמה
לא
אמרו
כן
באחשורוש
ומרדכי
ואסתר
ועשרת
בני
המן
,
ואותו
תלו?!
היטיבה
יי'
לטובים
ולישרים
בלבותם
(ע"פ
תה'
קכה
,
ד)!
אמר
המחבר:
מי
אנכי
ומי
ביתי
כי
הביאני
האל
עד
הלום
(ע"פ
ש"ב
ז
,
יח)
,
לחבר
פירושים
חדשים
בכל
המקרא
לא
שערום
הראשונים
(ע"פ
דב'
לב
,
יז)
,
ולא
יעלו
על
לב
הנמצאים
(ע"פ
יר'
ג
,
טז)
,
ונחנו
מה
(ע"פ
שמ'
טז
,
ז)
כי
נחפוץ
דרך
כסיל
להתגלות
לבנו
אל
בני
הזמן;
ואני
ידעתי
שהקטן
שבכלם
גדול
ממני
בחכמה
ובמנין
(ע"פ
משנה
עדויות
א
,
ה).
ואם
אפשר
שיש
מהם
ענינו
כאשר
יחלום
החולם
,
כי
בא
החלום
ברוב
ענין
(ע"פ
קה'
ה
,
ב).
ואמנם
חי
יי'
נוצר
נפשי
(ע"פ
מש'
כד
,
יב)
,
הוא
יודע
כי
לא
חפצתי
זבח
כבודות
(ע"פ
יש'
א
,
יא)
מהמון
בני
הזמן
,
כי
אין
חפץ
בכסילים
(ע"פ
קה'
ה
,
ג)
,
וזבח
רשעים
תועבת
יי'
(ע"פ
מש'
טו
,
ח);
גם
לא
מיחידים
סגולות
אולי
ימצאון
,
כי
מה
לי
ולכבודם.
ואם
לתועלת
,
הנה
אוילים
בחסר
ימותו;
ואם
חכמים
ונבונים
(ע"פ
דב'
א
,
יג)
,
הנה
בלעדי
היו
נכונים.
האמנם
אל
אלהים
יודע
וישראל
הוא
ידע
(ע"פ
יהו'
כב
,
כב)
,
כי
לא
חברתי
פרושים
במקרא
-
רק
לך
בני
,
ובפרט
עתה
פירוש
זה
הספר
,
יען
הרימותיך
ומן
הארץ
הזאת
אשר
אררה
יי'
הוצאתיך
(ע"פ
בר'
ה
,
כט)
,
ובין
נגידים
בברצלונה
הושבתיך
,
ומשבת
עמדי
הרחקתיך
-
אמרתי
אני
בלבי
(ע"פ
קה'
ב
,
א):
אשחרך
מוסר
,
כי
אהבתיך.
ועתה
בני
,
ראה
כי
שלמה
השלם
חבר
זה
הספר
לבנו
רחבעם
,
כי
הרימהו
בחור
מעם
(ע"פ
תה'
פט
,
כ)
,
ואמת
בלבבו
דמה
(ע"פ
תה'
טו
,
ב)
,
כי
יקום
תחתיו
אוהב
חכמה
(ע"פ
מש'
כט
,
ג).
ויי'
יעצה
(ע"פ
יש'
כג
,
ט)
,
כחפץ
שלמה
לא
רצה;
ותחת
כי
אביו
נִשְאו
,
יי'
חפץ
דכאו
(ע"פ
יש'
נג
,
י)
,
וילך
שובב
בדרך
לבו
(ע"פ
יש'
נז
,
יז)
,
טמן
עונו
בחובו
(ע"פ
איוב
לא
,
לג)
,
נתן
לחכמת
שלמה
מגרעת
,
ולא
היתה
מעלתו
מאב
לבן
נוסעת.
לכן
בני
,
אם
חס
ושלום
לא
תביא
למוסר
לבך
(ע"פ
מש'
כג
,
יב)
עד
הלום
(ע"פ
ש"ב
ז
,
יח)
,
יי'
יעשה
לנו
שלום
,
ונחמתי
על
עפר
ואפר
(ע"פ
איוב
מב
,
ו)
,
כי
שלמה
הנותן
לבנו
אמרי
שפר
(ע"פ
בר'
מט
,
כא)
,
והוא
בחר
להיות
מבני
חפר
(ע"פ
יהו'
יז
,
ב).
ואם
תקח
אמרי
(ע"פ
מש'
ב
,
א)
,
תטה
לבך
לדברי
(ע"פ
שם
,
ב)
,
תעלוזנה
כליותי
(ע"פ
מש'
כג
,
טז)
,
כי
תנחל
נחלותי
,
ואשלחך
בחיי
אל
עיר
ידיעותי
,
עד
הגבול
,
ואת
כל
אשר
לי
אתן
כבול.
יי'
אלהיך
ירצך
(ע"פ
ש"ב
כד
,
כג)
,
ויהי
אלהים
עמך
(ע"פ
שמ'
יח
,
יט).