תנ"ך - תנו־לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

תְּנוּ־לָ֭הּ מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלֲל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים מַעֲשֶֽׂיהָ: (משלי פרק לא פסוק לא)

טקסט וניקוד:

תְּנוּ־לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלֲלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ: (משלי פרק לא פסוק לא)

טקסט בלבד:

תנו־לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה: (משלי פרק לא פסוק לא)

תיקון קוראים:

תנו־לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה: (משלי פרק לא פסוק לא)
ויהללוה - ל'.

מעשיה - כשרון מעשיה מעיד עליה , להללה בשער העיר כל יוצא ובא. זו המליצה שפירשתי. אבל לפי המשל על התורה ולומדיה הפרשה מתבארת: "אשת חיל" (לעיל , י) - היא התורה. "מי ימצא" (שם) - אשרי הזוכה למצוא אותה. "מפנינים" (שם) - מרגליות. "ושלל לא יחסר" (לעיל , יא) - אוכל פירות בעולם הזה ובעולם הבא. "דרשה צמר ופשתים" (לעיל , יג) - לפי שהמשילם לאשה , דבר לפי המליצה כצרכי מלאכת הנשים; והמשל כך הוא: דורשת התורה: מקרא , משנה , מדרש , ומחזרת אחריהם , שהם צרכי התלמידים. "היתה כאניות סוחר" (לעיל , יד) - מביאה היא ללומדיה ברכה ומזון. "ותקם בעוד לילה" (לעיל , טו) - משכימים באשמורת. "ותתן טרף לביתה" (שם) - שונה הרב לתלמידים החוק הקצוב להם. "זממה שדה" (לעיל , טז) - זממה בזמם וברסן את "עשו איש שדה" (בר' כה , כז). "ותקחהו" (שם) - מן העולם , להאבידו. "מפרי מעשיה נטעה כרם" (שם) - ישראל , לקיימם לחיי העולם הבא. "טעמה" (לעיל , יח) - דבורה. "לא יכבה בלילה נרה" (שם) - 'בליל' כתיב , חסר ה"א: בליל שמורים שנגפו המצריים (ראה שמ' יב , מב) האירה לישראל והגינה עליהם. "בכישור" (לעיל , יט) - בכשרון מעשיה. "תמכו פלך" (שם) - "משען ומשענה" (יש' ג , א); כמו "מחזיק בפלך" (ש"ב ג , כט). "כפה פרשה" (לעיל , כ) - למי שמשים עצמו עליה כ"עני" (שם) , בו היא מתקיימת. "לא תירא לביתה משלג" (לעיל , כא) - שדנין בו הרשעים מאש לשלג. "לבוש שנים" (שם) - ברית דם מילה. דבר אחר: מלובשים בכפל: "נתן תתן" (דב' טו , י); "פתוח תפתח" (שם , ח); "העניק תעניק" (שם , יד); כל אלו מצילין אותן משלג גיהנם. כך הוא נדרש בתנחומא (?ראה יל"ש משלי תתקסד). "סדין עשתה" (לעיל , כד) - לבוש תפארת נותנת לחכמים. "וחגור נתנה לכנעני" (שם) - למי שהוא חגור בסחורתה , נותנה אזור למתניהם. "ליום אחרון" (לעיל , כה) - אין להם להתעצב ממדת הדין , כי ינצלו ממנו , וכל ימי חייהם ישחקו ליום הדין. מי שאינו צריך לדאג , נופל בדבר לשון 'צחוק' , כמו "וישחק לרעש כידון" (איוב מא , כ). "צופיה הליכות ביתה" (לעיל , כז) - התורה מלמדתם דרך הטוב , לפרוש מעבירה. "קמו בניה" (לעיל , כח) - התלמידים. "בעלה" (שם) - הקדוש ברוך הוא. "שקר החן" (לעיל , ל) - שב על כל העובדי גילולים , "והבל" (שם) גדולתן ויופין. "תנו לה" (לעיל , לא) - לעתיד לבא. "מפרי ידיה" (שם) - תפארת וגדולה , עוז , פאר וממשלה.

תנו לה - הנה לאשה אשר כזאת יותן מפרי ידיה , כי ימשך מההשגחה הדבקה בסבתה בשכל טוב לה , גם בדברים הגופיים , כמו שביארנו ברביעי מספר מלחמות יי'. ויהללוה מעשיה בשערים , ששם יסופר נועם מדותיה וטוב מוסרה ויראתה מהשם יתברך. והנה התועלת בזה המאמר לפי הנמשל מבואר. ובו תועלת עוד לפי המשל , להיישיר האשה שתשתדל בעבודת בעלה ובתיקון ביתה בזה האופן.

תנו לה מפרי ידיה - שיהללוה בני אדם , ויותר - מעשיה: ויהללוה בשערים מעשיה. ברוך יי' אלהי ישראל מן העולם ועד העולם , אמן ואמן תם ונשלם תהלה לאל עולם.

תנו לה - הבעל אומר לבניו: תנו לה מפרי ידיה , עד שיהללוה המהללים על מעשיה. אומרים: מעשיה הם יהללוה. והנתינה בדבור כענין "תנו ליי' אלהיכם כבוד" (יר' יג , טז). שיר סיום ע"פ כ"י אוקספורד 121 ברוך אל עליון קונה שמים , השׂם נר שכלו בחדרי שרעפים לפקוח עינים. מרומם על כל ברכה אהללנו , ואם המהלל לא יועילנו. אשר עד כה היה אלהי אבי בעזרי , הבינני , דעתו חנני , ובארתי שבילי הספר הלז , ופרשתי כתיב וקרי כאשר הטעם מורה , כי אמרתי: הכתובים הם אמרים נכונים מפי הראשונים , ואנשי המסרת הבאים אחריהם - הם הבינו כל סתום; ולבלתי היות ספק לעם נולד , שׂמו ה'קרואים' מחוץ , לקרב הטעם הרחוק , ונשארו ה'כתובים' על מקומם; כי כלם נכוחים למבין וישרים. והשרידים אשר שרדו ולא גליתי מסורתם כי שכחתים או לא מצאתים - יש דרך ישר ללמד מן הנמצאים; והמשכילים יבינו עוזר עבדו בידי חסדו צור ההופכי לאור שמש , כלו בשמו אמרי סודות אכן שלמו ידות חמש. כאשר סעד לכלול ספר כן ממי צוק לבו ימש , ובעת השלם לשנות עולם מספר נתן לבלי ימש. משה קמחי כתב זו היא העת לבשה קדרות שמש

ואמר בחתימת דבריו: תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה. רוצה לומר: יעמידוה בערך משובחת ומהוללת. ומהנה נשלם מה שנראה לנו בפירושו לכללו בספר משלי. תם ונשלם שבח לאל בורא עולם ראו ספר ואותיותיו יצוקים כאבני אהרן על טור חקוקים נקרא שמו משלי שלמה על חק מנפת דבש מתוקים בטעמיהם יצפצפו ויפו כמו יפו לגרגרת ענקים אני הכותב יוסף בירדוגו כתבתי זה הספר לעצמי , השם יזכני להגות בתורתו ויקויים בי מקרא שכתוב: "לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר" וכו' (יש' נט , כא). נשלם ביום חמשה ועשרים יום לחדש חשון משנת יחיש"ה ליצירה. בילא"ו. ברדמו"ך.

תנו לה מפרי ידיה - למעלה עונה: "ולחם עצלות לא תאכל" (פס' כז) , ועל כן תנו לה ותהנו לה מפרי ידיה , ואינה יכולה להתפרנס מן הריוח של אחרים. ויהללוה בשערים מעשיה - האנשים היושבים בשער מהללים אותה על כל מעשים טובים שעושה.
ריכוז קישורים