תנ"ך - החזק במוסר אל־תרף נצרה כי־היא חייך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הַחֲזֵ֣ק בַּמּוּסָ֣ר אַל־תֶּ֑רֶף נִ֝צְּרֶ֗הָ כִּי־הִ֥יא חַיֶּֽיךָ: (משלי פרק ד פסוק יג)

טקסט וניקוד:

הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל־תֶּרֶף נִצְּרֶהָ כִּי־הִיא חַיֶּיךָ: (משלי פרק ד פסוק יג)

טקסט בלבד:

החזק במוסר אל־תרף נצרה כי־היא חייך: (משלי פרק ד פסוק יג)

תיקון קוראים:

החזק במוסר אל־תרף נצרה כי־היא חייך: (משלי פרק ד פסוק יג)
תרף - ג': יהו' י , ו; תה' קלח , ח; מש' ד , יג.

תרף - ג'; נצרה - ל'.

החזק במוסר אל תרף - אחוז בתורה; כמו "והחזיקי את ידך בו" (בר' כא , יח); "וישלח ידו ויחזק בו" (שמ' ד , ד).

החזק במוסר - אחוז במוסר ואל תרפה ממוסר; ועוד , תשמור התורה כי היא חייך , כי היא תשמרך מעשות רע , ואז תאריך ימים בעולם הזה , ותחיה נפשך לעולם הבא.

החזק במוסר התורה , אל תרף ממנו , נצור התורה בלבך כי היא בעצמה היא חייך הנצחיים , במה שנכלל בכוונותיה מהחכמה והבינה.

החזק. אל תרף - אל תרפה. נצרה - דגשות הצד"י אינו לענין , כי אם להפריש הצד"י מן הסמ"ך. ודינו היה 'נָצרה' בקמץ חטף , לאשר היא מן "נצור לשונך מרע" (תה' לד , יד); כמו 'שמור' - "שמרה" (דה"א כט , יח).

החזק. נצרה - מלה קשה בדקדוק. דגשות הצד"י בעבור כי הוא צווי מבנין 'הקל'. ואם הוא מבנין 'הכבד' , באה על דרך העובר , כדרך "תאהבו פתי" (מש' א , כב); "נאץ נאצת" (ש"ב יב , יד); "נצרה על דל שפתי" (תה' קמא , ג); וזהו הנכון. והראוי בפתח. והה"א כנוי החכמה הנזכרת למעלה בפסוק "בדרך חכמה" (פס' יא). וטעמו: החזק במוסר שיסרתיך , ללכת בה.

פרשה שמינית , והיא כוללת עשרה פסוקים , והם אלו: (בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים י - יט). והכוונה בה גם כן באזהרה על השתדלות שלמות החכמה והמדות , ולהרחיק מן החברה המונעת זה. ואמר: שמע בני - רוצה לומר: קבל דברי , ואז ירבו לך שנות חיים , אם בזה ואם בבא , על הדרך שהתבאר. בדרך חכמה הוריתיך - רומז אל מה שהזכיר משלמות החכמה; והדרכתיך במעגלי יושר - רומז אל מה שהזכיר משלמות המדות. ואחר שהמשיל סדר למודו והדרכתו לדרך , המשיך הלשון ואמר: בלכתך לא יצר צעדך - כלומר: הדרך אשר הכינותי לך היא דרך ישרה , שלא תמצא בה רכסים ומכשולות שמצדם תצטרך להצר צעדך ולקצר פסיעותיך , אבל תוכל ללכת בה בהרחבה. וגם אם תרוץ ולא תכשל בה - המשל שהוריתיך - "אמרת אלוה צרופה" (מש' ל , ה) מאין בלבול ומחשכים , אבל דעת ברור , ירוץ קורא בו (ע"פ חב' ב , ב) מאין ערוב ספק וקושיא. החזק במוסר אל תרף - רומז אל שלמות המדות. נצרה כי היא חייך - רומז אל החכמה. ונצרה - צווי מן ה'קל' , והדגש לתפארת; וחירק הנו"ן זרות בה , וראוי להיות קמץ חטוף , כי הצווי לזכר - 'נצוֹר'. והזהירו מן החברה הרעה כי היא מונעת כל שלימות , ואמר: בארח רשעים אל תבא - כלומר , שאף במעמדם אל תשב. ואל תאשר - כמו 'לא תצעד' , רוצה לומר: לא תכניס אשורך ופעמי רגלך בו. ויש מפרשים אל תאשר וכו' - שלא תאשרהו , רוצה לומר , שלא תשבחהו עד שידמה הישר בעיניך. וגם כשיזדמן לך דרכם במקרה. פרעהו - רוצה לומר: חזור למפרע ואל תעבר בו , וכן שטה מעליו , רוצה לומר: מעל אותו הדרך , ועבור ממנו. ואפשר לפרש אורח רשעים - הנהגתם; כלומר: לא יספיקך שלא תעשה העבירות כמוהם , אבל תקוץ בכל מדותיהם והנהגותיהם. פרעהו - רוצה לומר , שישנה במדותיו עד שיהיו מופרשות ממדותיהם. הכל משל לרוב הרחקה , והוא ענין מה שביארתי בחבור התשובה (ע' 37 ) על אמרו "לפעולות אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ" (תה' יז , ד) , כלומר: מרוב חפצי בעזיבת החטאים הפלגתי בתשובתי עד שבענין תשובתי , והוא הרמוז ב"דבר שפתיך" , שמרתי. והתבוננתי בכל פעולות האדם איזה מהם תמשיך לב האדם לרע ולקנין איזו מדה הגונה , ודקדקתי בענייניהם עד שמנעתי מעצמי כל ארחות פריץ , אף בקצת הפעולות שאין התלות עבירה בהם. והוא אצלי ענין שינוי מעשה המיועד עליו , שקורע גזר דינו של אדם , רוצה לומר: שנוי הנהגה אף בדברים שאין בהם עבירה. וסיפר ממדותיהם צרך להרחיק האדם מהם. אמר: כי לא ישנו אם לא ירעו. וישנו - חסר יו"ד אחת , ראוי להיות בשני יודי"ן: 'יישנו'; ושרשו 'ישן' , כלומר: לא ילכו לישון עד שירעו; כלומר: כל כך הם מוטבעים בפעולות הרע , שלא ינוח לבבם ולא תתקרר דעתם אם לא ירעו; כענין "לא ישכב עד יאכל טרף" (במ' כג , כד). ונגזלה שנתם לגמרי אם לא יכשילו. כי לחמו לחם רשע - רוצה לומר: כי הורגלו כל ימיהם ללחום לחם רשע , כלומר: בגזל וחמס. ויין חמסים ישתו - רוצה לומר , שיגזלוהו ויחמסוהו. ולפי הנסתר: קרא "אורח רשעים" (לעיל , יד) - חיל המלך הזקן , אשר כל תאותם לבקש מה שהורגלו והטבעו בו. ועל זה אמר: ואורח צדיקים כאור נגה - כלומר: כאור ברור , בקר לא עבות (ע"פ ש"ב כג , ד); רוצה לומר: בלי שום מסך מבדיל , אבל כאור הבקר אשר הולך ואור , רוצה לומר: הולך ומתוסף באור , עד נכון היום - רוצה לומר: עד עצם היום ההוא. והוא חצי היום. ולא דמהו לאור כל היום , שמחצי היום ואילך היום נוטה להעריב והאור מתמעט , אבל זה האור מתחזק עד אשר יוסיף אורו , עד שמגיע לתכלית שלימות האורה. דרך רשעים - בהפך והוא באפילה (בנוסחנו: כאפלה) ובחשכה עד שלא יראו הרכסים והמכשולות ויכשלו , ולא ידעו קודם הכשלם במה יכשלו , כי לא ראו הרכסים והמכשולות; וכן סכלותם והעדר ידיעתם יכשילם. זהו ביאור הפרשה לפי הנגלה , וכבר נרמז מה שיש מן הנסתר בתוכה.

נצרה - רמז למוסר; כי כל דבר יתכן לרמוז עליו בלשון זכר ובלשון נקבה , כמו שהודעתיך בפירושי בתורה.

החזק במוסר - תתחזק במוסר התורה ולא תרפה. נצריה - כמו 'נצרָהּ'; ציווי הוא. והדגש לתפארת , כמו "מקדש" (שמ' טו , יז); "הצפינו" (שמ' ב , ג).
ריכוז קישורים