תנ"ך - בארח רשעים אל־תבא ואל־תאשר בדרך רעים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּאֹ֣רַח רְ֭שָׁעִים אַל־תָּבֹ֑א וְאַל־תְּ֝אַשֵּׁ֗ר בְּדֶ֣רֶךְ רָעִֽים: (משלי פרק ד פסוק יד)

טקסט וניקוד:

בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל־תָּבֹא וְאַל־תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִים: (משלי פרק ד פסוק יד)

טקסט בלבד:

בארח רשעים אל־תבא ואל־תאשר בדרך רעים: (משלי פרק ד פסוק יד)

תיקון קוראים:

בארח רשעים אל־תבא ואל־תאשר בדרך רעים: (משלי פרק ד פסוק יד)
באורח רשעים אל תבא ואל תאשר - ואל תדרוך; כמו "באשורו אחזה רגלי" (איוב כג , יא); וכן "ונבון יבין לאשורו" (ראה מש' יד , טו).

בארח רשעים אל תבא - 'אל תלך' היה לו לומר; אבל יש לפרש: לא תבא בסדר ענייניהם , כי כל מנהגם ומעשיהם הם תועבת השם; וכן "אורח כנשים" (בר' יח , יא) - שאינו 'דרך' ממש. ואל תאשר בדרך רעים - אל תצעד בדרכיהם , פן תלמד ממעשיהם או תקנה חשד בחברתם; כי אפילו אם לא תעשה מעשיהם , יחשדוך בני אדם לרעה , כמו שאמרו (ראה ב"ק צב , ב): כל אדם לדומה לו יכון , וכל עוף אצל מינו ישכון. תאשר - כמו "באשורו אחזה רגלי" (איוב כג , יא).

בארח רשעים אל תבא - אל תבא ואל תהלך בדרך אנשים רעים.

ואל תאשר - רוצה לומר: ואל תלך , כי ההולך הוא מפסיע; והרצון ב"אשורי" (תה' יז , ה) - פסיעות.

בארח. ואל תאשר בדרך רעים - אל תדרוך; מן "אשורי" (תה' יז , ה).

בארח. תאשר - תצעד; וחברו "תמוך אשורי" (תה' יז , ה) , שפירושו: צעדי.

פרשה שמינית , והיא כוללת עשרה פסוקים , והם אלו: (בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים י - יט). והכוונה בה גם כן באזהרה על השתדלות שלמות החכמה והמדות , ולהרחיק מן החברה המונעת זה. ואמר: שמע בני - רוצה לומר: קבל דברי , ואז ירבו לך שנות חיים , אם בזה ואם בבא , על הדרך שהתבאר. בדרך חכמה הוריתיך - רומז אל מה שהזכיר משלמות החכמה; והדרכתיך במעגלי יושר - רומז אל מה שהזכיר משלמות המדות. ואחר שהמשיל סדר למודו והדרכתו לדרך , המשיך הלשון ואמר: בלכתך לא יצר צעדך - כלומר: הדרך אשר הכינותי לך היא דרך ישרה , שלא תמצא בה רכסים ומכשולות שמצדם תצטרך להצר צעדך ולקצר פסיעותיך , אבל תוכל ללכת בה בהרחבה. וגם אם תרוץ ולא תכשל בה - המשל שהוריתיך - "אמרת אלוה צרופה" (מש' ל , ה) מאין בלבול ומחשכים , אבל דעת ברור , ירוץ קורא בו (ע"פ חב' ב , ב) מאין ערוב ספק וקושיא. החזק במוסר אל תרף - רומז אל שלמות המדות. נצרה כי היא חייך - רומז אל החכמה. ונצרה - צווי מן ה'קל' , והדגש לתפארת; וחירק הנו"ן זרות בה , וראוי להיות קמץ חטוף , כי הצווי לזכר - 'נצוֹר'. והזהירו מן החברה הרעה כי היא מונעת כל שלימות , ואמר: בארח רשעים אל תבא - כלומר , שאף במעמדם אל תשב. ואל תאשר - כמו 'לא תצעד' , רוצה לומר: לא תכניס אשורך ופעמי רגלך בו. ויש מפרשים אל תאשר וכו' - שלא תאשרהו , רוצה לומר , שלא תשבחהו עד שידמה הישר בעיניך. וגם כשיזדמן לך דרכם במקרה. פרעהו - רוצה לומר: חזור למפרע ואל תעבר בו , וכן שטה מעליו , רוצה לומר: מעל אותו הדרך , ועבור ממנו. ואפשר לפרש אורח רשעים - הנהגתם; כלומר: לא יספיקך שלא תעשה העבירות כמוהם , אבל תקוץ בכל מדותיהם והנהגותיהם. פרעהו - רוצה לומר , שישנה במדותיו עד שיהיו מופרשות ממדותיהם. הכל משל לרוב הרחקה , והוא ענין מה שביארתי בחבור התשובה (ע' 37 ) על אמרו "לפעולות אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ" (תה' יז , ד) , כלומר: מרוב חפצי בעזיבת החטאים הפלגתי בתשובתי עד שבענין תשובתי , והוא הרמוז ב"דבר שפתיך" , שמרתי. והתבוננתי בכל פעולות האדם איזה מהם תמשיך לב האדם לרע ולקנין איזו מדה הגונה , ודקדקתי בענייניהם עד שמנעתי מעצמי כל ארחות פריץ , אף בקצת הפעולות שאין התלות עבירה בהם. והוא אצלי ענין שינוי מעשה המיועד עליו , שקורע גזר דינו של אדם , רוצה לומר: שנוי הנהגה אף בדברים שאין בהם עבירה. וסיפר ממדותיהם צרך להרחיק האדם מהם. אמר: כי לא ישנו אם לא ירעו. וישנו - חסר יו"ד אחת , ראוי להיות בשני יודי"ן: 'יישנו'; ושרשו 'ישן' , כלומר: לא ילכו לישון עד שירעו; כלומר: כל כך הם מוטבעים בפעולות הרע , שלא ינוח לבבם ולא תתקרר דעתם אם לא ירעו; כענין "לא ישכב עד יאכל טרף" (במ' כג , כד). ונגזלה שנתם לגמרי אם לא יכשילו. כי לחמו לחם רשע - רוצה לומר: כי הורגלו כל ימיהם ללחום לחם רשע , כלומר: בגזל וחמס. ויין חמסים ישתו - רוצה לומר , שיגזלוהו ויחמסוהו. ולפי הנסתר: קרא "אורח רשעים" (לעיל , יד) - חיל המלך הזקן , אשר כל תאותם לבקש מה שהורגלו והטבעו בו. ועל זה אמר: ואורח צדיקים כאור נגה - כלומר: כאור ברור , בקר לא עבות (ע"פ ש"ב כג , ד); רוצה לומר: בלי שום מסך מבדיל , אבל כאור הבקר אשר הולך ואור , רוצה לומר: הולך ומתוסף באור , עד נכון היום - רוצה לומר: עד עצם היום ההוא. והוא חצי היום. ולא דמהו לאור כל היום , שמחצי היום ואילך היום נוטה להעריב והאור מתמעט , אבל זה האור מתחזק עד אשר יוסיף אורו , עד שמגיע לתכלית שלימות האורה. דרך רשעים - בהפך והוא באפילה (בנוסחנו: כאפלה) ובחשכה עד שלא יראו הרכסים והמכשולות ויכשלו , ולא ידעו קודם הכשלם במה יכשלו , כי לא ראו הרכסים והמכשולות; וכן סכלותם והעדר ידיעתם יכשילם. זהו ביאור הפרשה לפי הנגלה , וכבר נרמז מה שיש מן הנסתר בתוכה.

בארח - הטעם: להזהיר מחברת הסכלים. כנִתַאי (ראה משנה אבות א , ז). או: מנע מלכת בדרך שילכו הם , ואם אינך עמם. תאשר - תדרוך , כמו "באשורו" (איוב כג , יא). והכלי יוכיח.

תאשר - תדרוך.

ואל תאשר - כמו "מאשרי העם הזה מתעים" (יש' ט , טו) מדרכִּי העם. גם זה: אל תדרוך בדרך רעים. ואע"פ שהוא 'כבד' , אינו 'יוצא' באחר.
ריכוז קישורים