תנ"ך - כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּ֣י לָ֭חֲמוּ לֶ֣חֶם רֶ֑שַׁע וְיֵ֖ין חֲמָסִ֣ים יִשְׁתּֽוּ: (משלי פרק ד פסוק יז)

טקסט וניקוד:

כִּי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶשַׁע וְיֵין חֲמָסִים יִשְׁתּוּ: (משלי פרק ד פסוק יז)

טקסט בלבד:

כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו: (משלי פרק ד פסוק יז)

תיקון קוראים:

כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו: (משלי פרק ד פסוק יז)
לחמו - ב': מש' ד , יז; ט , ה. רשע - י"ז: ש"א כד , יג; יש' נח , ד , ו; יח' ז , יא; הו' י , יג; מי' ו , י , יא; תה' ה , ה; מה , ח; פד , יא; מש' ד , יז; ח , ז; י , ב; טז , יב; איוב לד , ח; קה' ז , כה; ח , ח. חמסים - ד': ש"ב כב , מט; תה' קמ , ב , ה; מש' ד , יז. וחד: המסים - יש' סד , א.

חמסים ד' ומוציאי מאיבי שמרני יי' מידי רשע חלצני יי' מאדם רע ויין חמסים ישתו. וחד כקדח אש המסים.

לחמו - ב'; חמסים - ד'.

כי לחמו לחם רשע - המשיל לימודם ומנהגם ללחם וליין , ואמר , כי גדלו במנהג רע , והורגלו בעשיית החמס והעול; ועל כן אינם יכולים להמנע מעשות רע. או פירושו: כי כל מה שיאכלו וישתו , הוא מגזל וחמס.

כי לחמו לחם רשע - מאכלם ומשתיהם הוא חמסים; ישתו רשע וחמס. וכאלו אמר בזה ששנתם ומאכלם ומשתיהם יהיו כלם רשע וחמס , כי הרשע נותן שנת לעיניהם לרוב שמחתם בו; גם לא יצטרכו למזון אחר מרוב התענוג בו.

כי לחמו לחם - דרך צחות; וכמהו "גם מדמן תדמי" (יר' מח , ב); ורבים כן. חמסים - שיחמסו אחרים ויעשקום לשתות יין.

פרשה שמינית , והיא כוללת עשרה פסוקים , והם אלו: (בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים י - יט). והכוונה בה גם כן באזהרה על השתדלות שלמות החכמה והמדות , ולהרחיק מן החברה המונעת זה. ואמר: שמע בני - רוצה לומר: קבל דברי , ואז ירבו לך שנות חיים , אם בזה ואם בבא , על הדרך שהתבאר. בדרך חכמה הוריתיך - רומז אל מה שהזכיר משלמות החכמה; והדרכתיך במעגלי יושר - רומז אל מה שהזכיר משלמות המדות. ואחר שהמשיל סדר למודו והדרכתו לדרך , המשיך הלשון ואמר: בלכתך לא יצר צעדך - כלומר: הדרך אשר הכינותי לך היא דרך ישרה , שלא תמצא בה רכסים ומכשולות שמצדם תצטרך להצר צעדך ולקצר פסיעותיך , אבל תוכל ללכת בה בהרחבה. וגם אם תרוץ ולא תכשל בה - המשל שהוריתיך - "אמרת אלוה צרופה" (מש' ל , ה) מאין בלבול ומחשכים , אבל דעת ברור , ירוץ קורא בו (ע"פ חב' ב , ב) מאין ערוב ספק וקושיא. החזק במוסר אל תרף - רומז אל שלמות המדות. נצרה כי היא חייך - רומז אל החכמה. ונצרה - צווי מן ה'קל' , והדגש לתפארת; וחירק הנו"ן זרות בה , וראוי להיות קמץ חטוף , כי הצווי לזכר - 'נצוֹר'. והזהירו מן החברה הרעה כי היא מונעת כל שלימות , ואמר: בארח רשעים אל תבא - כלומר , שאף במעמדם אל תשב. ואל תאשר - כמו 'לא תצעד' , רוצה לומר: לא תכניס אשורך ופעמי רגלך בו. ויש מפרשים אל תאשר וכו' - שלא תאשרהו , רוצה לומר , שלא תשבחהו עד שידמה הישר בעיניך. וגם כשיזדמן לך דרכם במקרה. פרעהו - רוצה לומר: חזור למפרע ואל תעבר בו , וכן שטה מעליו , רוצה לומר: מעל אותו הדרך , ועבור ממנו. ואפשר לפרש אורח רשעים - הנהגתם; כלומר: לא יספיקך שלא תעשה העבירות כמוהם , אבל תקוץ בכל מדותיהם והנהגותיהם. פרעהו - רוצה לומר , שישנה במדותיו עד שיהיו מופרשות ממדותיהם. הכל משל לרוב הרחקה , והוא ענין מה שביארתי בחבור התשובה (ע' 37 ) על אמרו "לפעולות אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ" (תה' יז , ד) , כלומר: מרוב חפצי בעזיבת החטאים הפלגתי בתשובתי עד שבענין תשובתי , והוא הרמוז ב"דבר שפתיך" , שמרתי. והתבוננתי בכל פעולות האדם איזה מהם תמשיך לב האדם לרע ולקנין איזו מדה הגונה , ודקדקתי בענייניהם עד שמנעתי מעצמי כל ארחות פריץ , אף בקצת הפעולות שאין התלות עבירה בהם. והוא אצלי ענין שינוי מעשה המיועד עליו , שקורע גזר דינו של אדם , רוצה לומר: שנוי הנהגה אף בדברים שאין בהם עבירה. וסיפר ממדותיהם צרך להרחיק האדם מהם. אמר: כי לא ישנו אם לא ירעו. וישנו - חסר יו"ד אחת , ראוי להיות בשני יודי"ן: 'יישנו'; ושרשו 'ישן' , כלומר: לא ילכו לישון עד שירעו; כלומר: כל כך הם מוטבעים בפעולות הרע , שלא ינוח לבבם ולא תתקרר דעתם אם לא ירעו; כענין "לא ישכב עד יאכל טרף" (במ' כג , כד). ונגזלה שנתם לגמרי אם לא יכשילו. כי לחמו לחם רשע - רוצה לומר: כי הורגלו כל ימיהם ללחום לחם רשע , כלומר: בגזל וחמס. ויין חמסים ישתו - רוצה לומר , שיגזלוהו ויחמסוהו. ולפי הנסתר: קרא "אורח רשעים" (לעיל , יד) - חיל המלך הזקן , אשר כל תאותם לבקש מה שהורגלו והטבעו בו. ועל זה אמר: ואורח צדיקים כאור נגה - כלומר: כאור ברור , בקר לא עבות (ע"פ ש"ב כג , ד); רוצה לומר: בלי שום מסך מבדיל , אבל כאור הבקר אשר הולך ואור , רוצה לומר: הולך ומתוסף באור , עד נכון היום - רוצה לומר: עד עצם היום ההוא. והוא חצי היום. ולא דמהו לאור כל היום , שמחצי היום ואילך היום נוטה להעריב והאור מתמעט , אבל זה האור מתחזק עד אשר יוסיף אורו , עד שמגיע לתכלית שלימות האורה. דרך רשעים - בהפך והוא באפילה (בנוסחנו: כאפלה) ובחשכה עד שלא יראו הרכסים והמכשולות ויכשלו , ולא ידעו קודם הכשלם במה יכשלו , כי לא ראו הרכסים והמכשולות; וכן סכלותם והעדר ידיעתם יכשילם. זהו ביאור הפרשה לפי הנגלה , וכבר נרמז מה שיש מן הנסתר בתוכה.

כי לחמו לחם רשע - תדיר הם אוכלים לחם רשע וגזל , שמרשיעים וגוזלים בני אדם.
ריכוז קישורים