תנ"ך - וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד־נכון היום:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאֹ֣רַח צַ֭דִּיקִים כְּא֣וֹר נֹ֑גַהּ הוֹלֵ֥ךְ וָ֝א֗וֹר עַד־נְכ֥וֹן הַיּֽוֹם: (משלי פרק ד פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד־נְכוֹן הַיּוֹם: (משלי פרק ד פסוק יח)

טקסט בלבד:

וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד־נכון היום: (משלי פרק ד פסוק יח)

תיקון קוראים:

וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד־נכון היום: (משלי פרק ד פסוק יח)
וָאור - ב' בקמץ: יש' ה , ל; מש' ד , יח.

וָאור ב' קמצ' צר ואור הולך ואור.

ואור - ב'.

ואורח צדיקים כאור נוגה - שהולך ומאיר מעמוד השחר. עד נכון היום - עד חצות היום , שהוא בירורו של יום.

וארח צדיקים - המאוחר מוקדם: הוא נותן טעם לפסוק שאחריו.

וארח צדיקים - הנה זה דרך הצדיקים הוא כאור נוגה השחר שהולך אורו ומתחזק עד נכון היום , והוא עד חצי היום; כי אז האור והיום בשלימותו ובתקפו.

ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור - הולך ומוסיף. עד נכון היום - עד מחצית היום; כי מכאן ואילך חסר. ואורח צדיקים אינו חסר אורו.

וארח צדיקים - חסר; והראוי: ואור אורח צדיקים כאור נוגה. ומלת ואור - שם תאר; והעד עליו: הולך. וכן "הקומים עלי" (מ"ב טז , ז); "מגבורתם בושים" (יח' לב , ז) - על דרך 'פועלים'. ומלת נכון - סמוך , כי הנו"ן נקוד בשבא. וכן הפירוש: עד היות האור נכון היום; כי בהגיעו לחצי השמים , אז יקראו האור 'נכון'.

פרשה שמינית , והיא כוללת עשרה פסוקים , והם אלו: (בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים י - יט). והכוונה בה גם כן באזהרה על השתדלות שלמות החכמה והמדות , ולהרחיק מן החברה המונעת זה. ואמר: שמע בני - רוצה לומר: קבל דברי , ואז ירבו לך שנות חיים , אם בזה ואם בבא , על הדרך שהתבאר. בדרך חכמה הוריתיך - רומז אל מה שהזכיר משלמות החכמה; והדרכתיך במעגלי יושר - רומז אל מה שהזכיר משלמות המדות. ואחר שהמשיל סדר למודו והדרכתו לדרך , המשיך הלשון ואמר: בלכתך לא יצר צעדך - כלומר: הדרך אשר הכינותי לך היא דרך ישרה , שלא תמצא בה רכסים ומכשולות שמצדם תצטרך להצר צעדך ולקצר פסיעותיך , אבל תוכל ללכת בה בהרחבה. וגם אם תרוץ ולא תכשל בה - המשל שהוריתיך - "אמרת אלוה צרופה" (מש' ל , ה) מאין בלבול ומחשכים , אבל דעת ברור , ירוץ קורא בו (ע"פ חב' ב , ב) מאין ערוב ספק וקושיא. החזק במוסר אל תרף - רומז אל שלמות המדות. נצרה כי היא חייך - רומז אל החכמה. ונצרה - צווי מן ה'קל' , והדגש לתפארת; וחירק הנו"ן זרות בה , וראוי להיות קמץ חטוף , כי הצווי לזכר - 'נצוֹר'. והזהירו מן החברה הרעה כי היא מונעת כל שלימות , ואמר: בארח רשעים אל תבא - כלומר , שאף במעמדם אל תשב. ואל תאשר - כמו 'לא תצעד' , רוצה לומר: לא תכניס אשורך ופעמי רגלך בו. ויש מפרשים אל תאשר וכו' - שלא תאשרהו , רוצה לומר , שלא תשבחהו עד שידמה הישר בעיניך. וגם כשיזדמן לך דרכם במקרה. פרעהו - רוצה לומר: חזור למפרע ואל תעבר בו , וכן שטה מעליו , רוצה לומר: מעל אותו הדרך , ועבור ממנו. ואפשר לפרש אורח רשעים - הנהגתם; כלומר: לא יספיקך שלא תעשה העבירות כמוהם , אבל תקוץ בכל מדותיהם והנהגותיהם. פרעהו - רוצה לומר , שישנה במדותיו עד שיהיו מופרשות ממדותיהם. הכל משל לרוב הרחקה , והוא ענין מה שביארתי בחבור התשובה (ע' 37 ) על אמרו "לפעולות אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ" (תה' יז , ד) , כלומר: מרוב חפצי בעזיבת החטאים הפלגתי בתשובתי עד שבענין תשובתי , והוא הרמוז ב"דבר שפתיך" , שמרתי. והתבוננתי בכל פעולות האדם איזה מהם תמשיך לב האדם לרע ולקנין איזו מדה הגונה , ודקדקתי בענייניהם עד שמנעתי מעצמי כל ארחות פריץ , אף בקצת הפעולות שאין התלות עבירה בהם. והוא אצלי ענין שינוי מעשה המיועד עליו , שקורע גזר דינו של אדם , רוצה לומר: שנוי הנהגה אף בדברים שאין בהם עבירה. וסיפר ממדותיהם צרך להרחיק האדם מהם. אמר: כי לא ישנו אם לא ירעו. וישנו - חסר יו"ד אחת , ראוי להיות בשני יודי"ן: 'יישנו'; ושרשו 'ישן' , כלומר: לא ילכו לישון עד שירעו; כלומר: כל כך הם מוטבעים בפעולות הרע , שלא ינוח לבבם ולא תתקרר דעתם אם לא ירעו; כענין "לא ישכב עד יאכל טרף" (במ' כג , כד). ונגזלה שנתם לגמרי אם לא יכשילו. כי לחמו לחם רשע - רוצה לומר: כי הורגלו כל ימיהם ללחום לחם רשע , כלומר: בגזל וחמס. ויין חמסים ישתו - רוצה לומר , שיגזלוהו ויחמסוהו. ולפי הנסתר: קרא "אורח רשעים" (לעיל , יד) - חיל המלך הזקן , אשר כל תאותם לבקש מה שהורגלו והטבעו בו. ועל זה אמר: ואורח צדיקים כאור נגה - כלומר: כאור ברור , בקר לא עבות (ע"פ ש"ב כג , ד); רוצה לומר: בלי שום מסך מבדיל , אבל כאור הבקר אשר הולך ואור , רוצה לומר: הולך ומתוסף באור , עד נכון היום - רוצה לומר: עד עצם היום ההוא. והוא חצי היום. ולא דמהו לאור כל היום , שמחצי היום ואילך היום נוטה להעריב והאור מתמעט , אבל זה האור מתחזק עד אשר יוסיף אורו , עד שמגיע לתכלית שלימות האורה. דרך רשעים - בהפך והוא באפילה (בנוסחנו: כאפלה) ובחשכה עד שלא יראו הרכסים והמכשולות ויכשלו , ולא ידעו קודם הכשלם במה יכשלו , כי לא ראו הרכסים והמכשולות; וכן סכלותם והעדר ידיעתם יכשילם. זהו ביאור הפרשה לפי הנגלה , וכבר נרמז מה שיש מן הנסתר בתוכה.

וארח. נגה - הוא אחד משבעה משרתים. והנה אור החכם בעולם הזה יתמיד עד בא אור העולם הבא שהוא יותר מעולה , כמעלת אור היום על אור הלילה. והכונה בו: השגחת השם על הצדיקים בכל ענינם בעולם הזה ובכל פרטי עסקיהם , עד שלא יאונה אליו רע; רצוני , שיהיה רע לו , ואם גמולו הטוב הצפון הוא לעולם הבא.

וארח צדיקים כאור נוגה - זה המשל בספר המדות , והוא קדום בגלילות הארץ ההיא.

ואורח צדיקים - מאיר לפני הצדיקים כאור נוגה - שאותו האור הולך ומאיר עד שנכון היום - ואותו דרך תבחר לילך בו.
ריכוז קישורים