תנ"ך - כי־חיים הם למצאיהם ולכל־בשרו מרפא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּֽי־חַיִּ֣ים הֵ֭ם לְמֹצְאֵיהֶ֑ם וּֽלְכָל־בְּשָׂר֥וֹ מַרְפֵּֽא: (משלי פרק ד פסוק כב)

טקסט וניקוד:

כִּי־חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל־בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא: (משלי פרק ד פסוק כב)

טקסט בלבד:

כי־חיים הם למצאיהם ולכל־בשרו מרפא: (משלי פרק ד פסוק כב)

תיקון קוראים:

כי־חיים הם למצאיהם ולכל־בשרו מרפא: (משלי פרק ד פסוק כב)
למצאיהם - ב' (אחד חסר ואחד מלא , בלישנא): יר' נ , ז; מש' ד , כב.

מוצאיהם ב' כל מוצאיהם אכלום כי חיים הם למצאיהם. קדמיה מל'.

למצאיהם - ל'; ולכל - בשרו - ל'.

למוצאיהם - לשון 'מציאה'.

כי חיים הם למוצאיהם - עתה נותן טעם למה שאמר , ואומר: הדברים אשר אני מצוך שתשמרם ותלמדם , הם חיים למי שישיג לדעתם ולעשותם; וגם הם מרפא לגוף בעודנו בחיים , ובמותו יזכה בהם אל החיים הנעימים שהם חיי העולם הבא , עם הצדיקים בגן עדן.

כי חיים הם למוצאיהם - כי אלו הדברים אשר אני אומר לך , הם בעצמם חיים למי שימצאם ויעמוד על כוונתם , והם עם זה מרפא לכל בשרו , להסיר ממנו חולי המדות הפחותות. והנה אמר זה , כי זה הספר בכללו מישיר לשלימות המושכלות ולשלימות המדות.

כי חיים הם למוצאיהם - לאותם שימצאו אותם. ורבותינו אמרו (ראה דב"ר ח , ד): למוצאיהם - בפה שילמד אותם לאחרים אחר שילמד אותם , כי יזכור גרסתו. ועל כן אמר ממלא השיר: לַמֵד תבונתך ללא יָדַע ולְמַד אשר תסכל ולא תדע. אם תעשה זאת תהיה זוכר דעתך , ותוסיף בִּין וכל מדע.

כי. הם - על האומרים. למוצאיהם - אחר שיבקשום ימצאום. בשרו - גופו.

פרשה תשיעית , והיא כוללת שמונה פסוקים , והם אלו: (בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים כ - כז). והכוונה בה גם כן להזהיר על שלימות החכמה והמדות. אמר: בני לדברי הקשיבה - והוא חסר מלת 'אוזן' , כלומר: הטה אזנך להיות קשבת: וכן בכל מקום שתמצא לשון זה , ואב לכולם "להקשיב לחכמה אזנך" (מש' ב , ב). וכפל הענין באמרו: לאמרי הט אזנך. אל יליזו הוא מבנין ה'פעיל' , והוא מענין נטיה , וחסר מלת התועים או המליזים; כלומר: אל תתן כח למסיתים שיהו מטים אמרי ותוכחותי מנגד עיניך , אבל יהיו תמיד לנגד עיניך; והמשל - על עיני השכל; ופירש הענין ואמר: שמרם בתוך לבבך. כי חיים הם למוצאיהם - וראוי לאדם לשמור מה שהוא חיים , וכן הם לכל בשרו מרפא; ובשרו שב אל המוצא. ונראה כי חיים הם למוצאיהם רומז אל שלימות החכמה אשר החיים הנצחיים ממנה , ולכל בשרו מרפא - רומז אל שלימות המדות. ואמר אחר כן: מכל משמר נצור לבך - וכבר ידעת , שמלת 'לב' תֵאָמר לפעמים על שכל האדם , ופירוש הדבר: יותר מכל דבר נשמר נצור שכלך שלא יטה מן הדרך אשר הוריתיך ימין ושמאל (ע"פ דב' יז , יא). ולי נראה משמר - ענין בלבול , מלשון 'שמרים'; ובלעז 'אנברק'; כלומר: נצור שכלך מכל בלבול , כלומר , שלא תבלבלהו בעסקי העולם. או לדרך נסתר: שלא תבלבלהו בהטעאה ובמופת כוזב , כי ממנו תוצאות חיים , וראוי לך להזהר בו; וכל זה על שלימות החכמה. ואמר על שלימות המדות: הסר ממך עקשות פה - פירוש: עוות המאמר; כי פה יאמר לפעמים בענין מאמר: "פיך ענה בך" (ש"ב א , טז); "ירשיעך פיך" (איוב טו , ו); "על פי יי'" (במ' ט , יח); כלומר: השמר שלא יוכל שום אדם ליחס לך מאמר מעוות. ויפורש זה על שלימות המדות באיזה דבר נאמר שלא כראוי , או על שלימות חכמה בשום דבר יפול תחת השגיאה וההטעאה. וענין ולזות שפתים הרחק ממך. ולזות - פירשוהו לשון נטייה , מענין "אל יליזו מעיניך" (לעיל , כא); והשפתים גם כן לשון דבור: "שפה אחת ודברים אחדים" (בר' יא , א); "ושפתי רננות יהלל פי" (תה' סג , ו) - כלומר: דברי רננות; ופירושו: נטיית הדבור , כלומר: דבור נוטה מן האמת. ויש לפרש לזות הפוך , מענין "כל מכבדיה הזילוה" (איכה א , ח); "כרום זלות" (תה' יב , ט); כלומר: מאמר נבזה. או פירושו: לזות שפתי האחרים , שלא ידברו עליך דברי בזיון. ובדרך נסתר תפרש 'עקשות פה' 'ולזות שפה' על מאמרים נדחים והקדמות כוזבות. ויש מפרשים לשון עקשות בכל מקום ההתעצל וההתעכב על ענין אחד והעמדת דעתו על ענין אחר על כרח גדוליו ויועציו. ואמר אחר כן עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישירו נגדך - כלומר , שלא יתעוותו להביט הנה והנה , אבל שתהיה הבטתם בקו ישר. והוא משל על עיני השכל: אם על המדות , והוא ללכת בדרך הממוצעת , ושלא יטה אחר הקצוות; ואם על שלימות השכל - שלא יעקל שכלו בהטעאות. והוא בעצמו ענין ועפעפיך יישירו נגדך; ועפעפיך - יש מפרשים שהוא אישון העין , וכן תרגם יונתן "ועפעפינו יזלו מים" (יר' ט , יז); "וגלגלי עינוהי יגרון מיא". ויהיה הביאור הנה , שאישונך יישירו הבטתם נגדך , כלומר: בקו ישר. ויש מפרשים שהם הדלתים אשר סביב העין , אשר הם נסגרות ונפתחות תמיד , ויושאלו הנה על העינים עצמם , להיות פתיחתם התחלת הראות. ועיקר הלשון הוא ענין 'נוגה': "בעפעפי שחר" (איוב ג , ט) - שפירושו: נוגה השחר ואורו , נגזר מענין "תעופה כבקר תהיה" (שם יא , יז). הוא גם ענין פלס מעגל רגליך וכל דרכיך יכונו - כלומר שבפלסך אורחותיך יכונו כל דרכיך , אם לנגלה ואם לנסתר. והוא ענין אל תט ימין ושמאל הסר רגלך מרע - אם לשלימות המדות , כי כל קצה , אם איננו על דרך רפואה הוא רע , ואם על שלימות השכל , כל שכן שהוא רע והעדר האמת. ויש מפרשים לענין נסתר: פלס מעגל רגליך - שישקול כל דרכיו ויתבונן כי הוא מורכב מגוף ונפש , ויתן לכל אחד חקו הראוי לו במשקל , ובזה ישיג המכוון; והוא ענין וכל דרכיך יכונו. וזהו ביאור הפרשה לנגלה ולנסתר.

כי חיים - הוא העקר. ואף אם יהיה כל תאותו לשלימות גופו , טוב לו לשמרם , כי הם לכל בשרו מרפא. או בא על דרך "ויצונו יי'" (דב' ו , כד).
ריכוז קישורים