תנ"ך - הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הָסֵ֣ר מִ֭מְּךָ עִקְּשׁ֣וּת פֶּ֑ה וּלְז֥וּת שְׂ֝פָתַ֗יִם הַרְחֵ֥ק מִמֶּֽךָּ: (משלי פרק ד פסוק כד)

טקסט וניקוד:

הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה וּלְזוּת שְׂפָתַיִם הַרְחֵק מִמֶּךָּ: (משלי פרק ד פסוק כד)

טקסט בלבד:

הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך: (משלי פרק ד פסוק כד)

תיקון קוראים:

הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך: (משלי פרק ד פסוק כד)
עקשות - ב': מש' ד , כד; ו , יב.

עקשות - ב'; ולזות - ל'.

הסר ממך עקשות פה - לא תעשה דבר שילעיזו בו הבריות ויעקימו עליך פיהם. עקשות פה - לשון 'עקום' , כמו "תם אני ויעקשני" (איוב ט , כ). ובמשנה (? ראה מגילה כד , ב; חולין נו , א): שיניה עקומות ועקושות. ולזות שפתים - עקמימות שפתים; שלא ירחיבו הבריות פה עליך.

הסר ממך עקשות פה - שלא תתעקש בדבריך לומר מן האמת - שקר , ומן השקר - אמת. ולזות שפתים - עוות דברים הרחק ממך; והוא כפל ענין במלות שונות. עקשות פה - העקשות הוא הפך היושר , כמו שאמר "ומעקשים למישור" (יש' מב , טז) , שרוצה לומר: הדרכים שהם עקלקלים , יהיו למישור. ולזות שפתים - הפה כולל כל מה שבִּפְנים מן השפתים , והשפתים הם החותכים הדיבור. ורוצה לומר: בעוד שהדבר בתוך פיך , תמנעהו שלא תוציאנו אל שפתיך כשהוא מעוקל; ואחר כן , אפילו אם היה בפיך , אל תוציאנו בדיבור. ולזות שפתים וגו' - פירש רבינו שלמה , שלא תדבר דבר שירחיבו בני אדם פה עליך , כלומר , שאם תדבר רעה על בני אדם , הם ידברו עליך רעה , ועל כן הרחק זה מעליך , ואל תדבר אלא היושר.

ולזות שפתים - הוא עקשות פה.

הסר. עקשות פה - מי שאינו מודה על האמת. ולזות שפתים - כזבים; ושרשו 'לזה' , מנחי הלמ"ד. והענין אחד עם "ילוזו" (מש' ג , כא); כמו "בוז יבוזו לו" (שה"ש ח , ז) ו'בזה': "כי דבר יי' בזה" (במ' טו , לא). והענין אחד.

הסר. עקשות פה - שלא תדבר דבר עקשות. ולזות - מענין "ונלוזים" (מש' ב , טו) , ונופל מהמלה תשלום עי"ן הפועל; וכן "בשחותו" (מש' כח , י). או הוא משרש 'לזה' , בשקל "פדות" (תה' קיא , ט) , "שבות" (יר' ל , ג); ויהיו שלשה שרשים , והענין אחד. ועקשות ולזות - כפל דבר.

פרשה תשיעית , והיא כוללת שמונה פסוקים , והם אלו: (בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים כ - כז). והכוונה בה גם כן להזהיר על שלימות החכמה והמדות. אמר: בני לדברי הקשיבה - והוא חסר מלת 'אוזן' , כלומר: הטה אזנך להיות קשבת: וכן בכל מקום שתמצא לשון זה , ואב לכולם "להקשיב לחכמה אזנך" (מש' ב , ב). וכפל הענין באמרו: לאמרי הט אזנך. אל יליזו הוא מבנין ה'פעיל' , והוא מענין נטיה , וחסר מלת התועים או המליזים; כלומר: אל תתן כח למסיתים שיהו מטים אמרי ותוכחותי מנגד עיניך , אבל יהיו תמיד לנגד עיניך; והמשל - על עיני השכל; ופירש הענין ואמר: שמרם בתוך לבבך. כי חיים הם למוצאיהם - וראוי לאדם לשמור מה שהוא חיים , וכן הם לכל בשרו מרפא; ובשרו שב אל המוצא. ונראה כי חיים הם למוצאיהם רומז אל שלימות החכמה אשר החיים הנצחיים ממנה , ולכל בשרו מרפא - רומז אל שלימות המדות. ואמר אחר כן: מכל משמר נצור לבך - וכבר ידעת , שמלת 'לב' תֵאָמר לפעמים על שכל האדם , ופירוש הדבר: יותר מכל דבר נשמר נצור שכלך שלא יטה מן הדרך אשר הוריתיך ימין ושמאל (ע"פ דב' יז , יא). ולי נראה משמר - ענין בלבול , מלשון 'שמרים'; ובלעז 'אנברק'; כלומר: נצור שכלך מכל בלבול , כלומר , שלא תבלבלהו בעסקי העולם. או לדרך נסתר: שלא תבלבלהו בהטעאה ובמופת כוזב , כי ממנו תוצאות חיים , וראוי לך להזהר בו; וכל זה על שלימות החכמה. ואמר על שלימות המדות: הסר ממך עקשות פה - פירוש: עוות המאמר; כי פה יאמר לפעמים בענין מאמר: "פיך ענה בך" (ש"ב א , טז); "ירשיעך פיך" (איוב טו , ו); "על פי יי'" (במ' ט , יח); כלומר: השמר שלא יוכל שום אדם ליחס לך מאמר מעוות. ויפורש זה על שלימות המדות באיזה דבר נאמר שלא כראוי , או על שלימות חכמה בשום דבר יפול תחת השגיאה וההטעאה. וענין ולזות שפתים הרחק ממך. ולזות - פירשוהו לשון נטייה , מענין "אל יליזו מעיניך" (לעיל , כא); והשפתים גם כן לשון דבור: "שפה אחת ודברים אחדים" (בר' יא , א); "ושפתי רננות יהלל פי" (תה' סג , ו) - כלומר: דברי רננות; ופירושו: נטיית הדבור , כלומר: דבור נוטה מן האמת. ויש לפרש לזות הפוך , מענין "כל מכבדיה הזילוה" (איכה א , ח); "כרום זלות" (תה' יב , ט); כלומר: מאמר נבזה. או פירושו: לזות שפתי האחרים , שלא ידברו עליך דברי בזיון. ובדרך נסתר תפרש 'עקשות פה' 'ולזות שפה' על מאמרים נדחים והקדמות כוזבות. ויש מפרשים לשון עקשות בכל מקום ההתעצל וההתעכב על ענין אחד והעמדת דעתו על ענין אחר על כרח גדוליו ויועציו. ואמר אחר כן עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישירו נגדך - כלומר , שלא יתעוותו להביט הנה והנה , אבל שתהיה הבטתם בקו ישר. והוא משל על עיני השכל: אם על המדות , והוא ללכת בדרך הממוצעת , ושלא יטה אחר הקצוות; ואם על שלימות השכל - שלא יעקל שכלו בהטעאות. והוא בעצמו ענין ועפעפיך יישירו נגדך; ועפעפיך - יש מפרשים שהוא אישון העין , וכן תרגם יונתן "ועפעפינו יזלו מים" (יר' ט , יז); "וגלגלי עינוהי יגרון מיא". ויהיה הביאור הנה , שאישונך יישירו הבטתם נגדך , כלומר: בקו ישר. ויש מפרשים שהם הדלתים אשר סביב העין , אשר הם נסגרות ונפתחות תמיד , ויושאלו הנה על העינים עצמם , להיות פתיחתם התחלת הראות. ועיקר הלשון הוא ענין 'נוגה': "בעפעפי שחר" (איוב ג , ט) - שפירושו: נוגה השחר ואורו , נגזר מענין "תעופה כבקר תהיה" (שם יא , יז). הוא גם ענין פלס מעגל רגליך וכל דרכיך יכונו - כלומר שבפלסך אורחותיך יכונו כל דרכיך , אם לנגלה ואם לנסתר. והוא ענין אל תט ימין ושמאל הסר רגלך מרע - אם לשלימות המדות , כי כל קצה , אם איננו על דרך רפואה הוא רע , ואם על שלימות השכל , כל שכן שהוא רע והעדר האמת. ויש מפרשים לענין נסתר: פלס מעגל רגליך - שישקול כל דרכיו ויתבונן כי הוא מורכב מגוף ונפש , ויתן לכל אחד חקו הראוי לו במשקל , ובזה ישיג המכוון; והוא ענין וכל דרכיך יכונו. וזהו ביאור הפרשה לנגלה ולנסתר.

הסר. עקשות פה - מעצמו; והטעם , שלא ימָצאו בדבריו מאמרים כוזבים , שהוא עקשות ונטיה מהאמת , כמו "אדם בליעל" (מש' ו , יב).

הסר ממך עקשות פה - חלילה שיצוה שלמה במוחלט , שיזהר כל אדם מעשות מה שיגונה עליו בין בני אדם; כי אם כן , יצונו להבטל מהחכמות , גם מכל טוב , כי אין עושה טוב , ואין אצל כלל בני אדם טוב כאסיפת ההון! ומבואר , כי כל חכם שרוב ענינו בהמון - שהוא מגונה , ומדברים בו. לכן הפה והשפתים - אין הכונה שפת לשון ודבת עם (ע"פ יח' לו , ג) , רק פה ושפת עצמו , והוא דבור הכזב והשקר במה שיהיה; כאמרו: "איש און הולך עקשות פה" (מש' ו , יב).

הסך ממך עקשות פה - שלא תאמר דברים עקשים. ולזות שפתים - כמו 'וזילות שפתים'. ומלה הפוכה היא , כמו "כבש" (וי' ד , לב) - "כשב" (וי' ג , ז). כלומר: כל נבָלה הרחק מפיך.
ריכוז קישורים