תנ"ך - עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עֵ֭ינֶיךָ לְנֹ֣כַח יַבִּ֑יטוּ וְ֝עַפְעַפֶּ֗יךָ יַיְשִׁ֥רוּ נֶגְדֶּֽךָ: (משלי פרק ד פסוק כה)

טקסט וניקוד:

עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּךָ: (משלי פרק ד פסוק כה)

טקסט בלבד:

עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך: (משלי פרק ד פסוק כה)

תיקון קוראים:

עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך: (משלי פרק ד פסוק כה)
יישרו - ל' וחס'.

עיניך לנוכח יביטו - יסתכלו אל האמת ואל היושר. יישירו נגדך - יסתכלו על הישרה , לישר דרכך נגדך.

עיניך לנכח יביטו - פירושו: קודם שתעשה הדבר , תביט בעין שכלך מה יוכל לבא בעבורו , ואחר כן תבחון בדעתך הדבר שהוא נכון וישר , ובו תפעל. יישרו - כמו 'יביטו' , מן "אשורנו ולא קרוב" (במ' כד , יז); כלומר: יסתכלו על היושר , ואז יבואו דרכיך על הנכונה. ואל תרדוף אחרי תאותך , כי אין שונא לאדם כמו תאותו , ועל כן הבט למה שהוא כנגד תאותך. ויש מי שפירש (ראה רש"י): כשתחשוב לעשות דבר , תסתכל בתועלת שבו ובהיזק שיוכל לבא ממנו; כמו שאמרו ז"ל (משנה אבות ב , ו): הוי מחשב הפסד מצוה וגו' , ותבחר במה שהוא יותר טוב , ואז דרכיך יכונו.

עיניך לנוכח יביטו - עיניך יביטו אל היושר והאמת ולא יעיקך מעיק. ועפעפיך יישירו נגדך - להשים עינך בעצם הדבר המבוקש העיון בו.

לנכח יביטו - הוא מענין "נכוחות" (יש' ל , י); והרצון בו: ליושר יביטו; כי האמת הוא מתיישר כנגד הדבר.

עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישירו נגדך - אמר: הסתכל לעשות מעשך שיהיה ראוי לך וישר לנגדך.

עיניך לנכח - הנו"ן שרש; וטעמו: ענין המתעסקים לנכחך הבט. ועפעפיך - כפל דבר. ויקרא אור העין 'עפעף' , מענין "תעופה כבקר תהיה" (איוב יח , יז). יישירו - יבחרו הדרך הישרה.

פרשה תשיעית , והיא כוללת שמונה פסוקים , והם אלו: (בכתב היד מוצגים כאן הפסוקים כ - כז). והכוונה בה גם כן להזהיר על שלימות החכמה והמדות. אמר: בני לדברי הקשיבה - והוא חסר מלת 'אוזן' , כלומר: הטה אזנך להיות קשבת: וכן בכל מקום שתמצא לשון זה , ואב לכולם "להקשיב לחכמה אזנך" (מש' ב , ב). וכפל הענין באמרו: לאמרי הט אזנך. אל יליזו הוא מבנין ה'פעיל' , והוא מענין נטיה , וחסר מלת התועים או המליזים; כלומר: אל תתן כח למסיתים שיהו מטים אמרי ותוכחותי מנגד עיניך , אבל יהיו תמיד לנגד עיניך; והמשל - על עיני השכל; ופירש הענין ואמר: שמרם בתוך לבבך. כי חיים הם למוצאיהם - וראוי לאדם לשמור מה שהוא חיים , וכן הם לכל בשרו מרפא; ובשרו שב אל המוצא. ונראה כי חיים הם למוצאיהם רומז אל שלימות החכמה אשר החיים הנצחיים ממנה , ולכל בשרו מרפא - רומז אל שלימות המדות. ואמר אחר כן: מכל משמר נצור לבך - וכבר ידעת , שמלת 'לב' תֵאָמר לפעמים על שכל האדם , ופירוש הדבר: יותר מכל דבר נשמר נצור שכלך שלא יטה מן הדרך אשר הוריתיך ימין ושמאל (ע"פ דב' יז , יא). ולי נראה משמר - ענין בלבול , מלשון 'שמרים'; ובלעז 'אנברק'; כלומר: נצור שכלך מכל בלבול , כלומר , שלא תבלבלהו בעסקי העולם. או לדרך נסתר: שלא תבלבלהו בהטעאה ובמופת כוזב , כי ממנו תוצאות חיים , וראוי לך להזהר בו; וכל זה על שלימות החכמה. ואמר על שלימות המדות: הסר ממך עקשות פה - פירוש: עוות המאמר; כי פה יאמר לפעמים בענין מאמר: "פיך ענה בך" (ש"ב א , טז); "ירשיעך פיך" (איוב טו , ו); "על פי יי'" (במ' ט , יח); כלומר: השמר שלא יוכל שום אדם ליחס לך מאמר מעוות. ויפורש זה על שלימות המדות באיזה דבר נאמר שלא כראוי , או על שלימות חכמה בשום דבר יפול תחת השגיאה וההטעאה. וענין ולזות שפתים הרחק ממך. ולזות - פירשוהו לשון נטייה , מענין "אל יליזו מעיניך" (לעיל , כא); והשפתים גם כן לשון דבור: "שפה אחת ודברים אחדים" (בר' יא , א); "ושפתי רננות יהלל פי" (תה' סג , ו) - כלומר: דברי רננות; ופירושו: נטיית הדבור , כלומר: דבור נוטה מן האמת. ויש לפרש לזות הפוך , מענין "כל מכבדיה הזילוה" (איכה א , ח); "כרום זלות" (תה' יב , ט); כלומר: מאמר נבזה. או פירושו: לזות שפתי האחרים , שלא ידברו עליך דברי בזיון. ובדרך נסתר תפרש 'עקשות פה' 'ולזות שפה' על מאמרים נדחים והקדמות כוזבות. ויש מפרשים לשון עקשות בכל מקום ההתעצל וההתעכב על ענין אחד והעמדת דעתו על ענין אחר על כרח גדוליו ויועציו. ואמר אחר כן עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישירו נגדך - כלומר , שלא יתעוותו להביט הנה והנה , אבל שתהיה הבטתם בקו ישר. והוא משל על עיני השכל: אם על המדות , והוא ללכת בדרך הממוצעת , ושלא יטה אחר הקצוות; ואם על שלימות השכל - שלא יעקל שכלו בהטעאות. והוא בעצמו ענין ועפעפיך יישירו נגדך; ועפעפיך - יש מפרשים שהוא אישון העין , וכן תרגם יונתן "ועפעפינו יזלו מים" (יר' ט , יז); "וגלגלי עינוהי יגרון מיא". ויהיה הביאור הנה , שאישונך יישירו הבטתם נגדך , כלומר: בקו ישר. ויש מפרשים שהם הדלתים אשר סביב העין , אשר הם נסגרות ונפתחות תמיד , ויושאלו הנה על העינים עצמם , להיות פתיחתם התחלת הראות. ועיקר הלשון הוא ענין 'נוגה': "בעפעפי שחר" (איוב ג , ט) - שפירושו: נוגה השחר ואורו , נגזר מענין "תעופה כבקר תהיה" (שם יא , יז). הוא גם ענין פלס מעגל רגליך וכל דרכיך יכונו - כלומר שבפלסך אורחותיך יכונו כל דרכיך , אם לנגלה ואם לנסתר. והוא ענין אל תט ימין ושמאל הסר רגלך מרע - אם לשלימות המדות , כי כל קצה , אם איננו על דרך רפואה הוא רע , ואם על שלימות השכל , כל שכן שהוא רע והעדר האמת. ויש מפרשים לענין נסתר: פלס מעגל רגליך - שישקול כל דרכיו ויתבונן כי הוא מורכב מגוף ונפש , ויתן לכל אחד חקו הראוי לו במשקל , ובזה ישיג המכוון; והוא ענין וכל דרכיך יכונו. וזהו ביאור הפרשה לנגלה ולנסתר.

עיניך. לנכח - ידוע; כי ה"נכוחה" (יש' נט , יד) - הפך הנטיה.

לנכח - הפך הנטייה לימין ושמאל.

עיניך לנוכח מעשיך יביטו - שכל מעשיך יהיו בלא חטא. ועפעפיך יישירו נגדך - לשון הבטה; כמו "אשורנו ולא קרוב" (במ' כד , יז).
ריכוז קישורים