תנ"ך - איש
היה
בארץ־עוץ
איוב
שמו
והיה׀
האיש
ההוא
תם
וישר
וירא
אלהים
וסר
מרע:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אִ֛ישׁ
הָיָ֥ה
בְאֶֽרֶץ־ע֖וּץ
אִיּ֣וֹב
שְׁמ֑וֹ
וְהָיָ֣ה׀
הָאִ֣ישׁ
הַה֗וּא
תָּ֧ם
וְיָשָׁ֛ר
וִירֵ֥א
אֱלֹהִ֖ים
וְסָ֥ר
מֵרָֽע:
(איוב פרק א פסוק א)
אִישׁ
הָיָה
בְאֶרֶץ־עוּץ
אִיּוֹב
שְׁמוֹ
וְהָיָה׀
הָאִישׁ
הַהוּא
תָּם
וְיָשָׁר
וִירֵא
אֱלֹהִים
וְסָר
מֵרָע:
(איוב פרק א פסוק א)
איש
היה
בארץ־עוץ
איוב
שמו
והיה׀
האיש
ההוא
תם
וישר
וירא
אלהים
וסר
מרע:
(איוב פרק א פסוק א)
איש
היה
בארץ־עוץ
איוב
שמו
והיה׀
האיש
ההוא
תם
וישר
וירא
אלהים
וסר
מרע:
(איוב פרק א פסוק א)
איש
-
ב'
ראשי
פסוקים
בסיפרא:
איוב
א
,
א;
מא
,
ט.
והיה
האיש
ההוא
-
ב':
יר'
כ
,
טז;
איוב
א
,
א.
וירא
-
ב':
מש'
יג
,
יג;
איוב
א
,
א.
וירא
אלהים
-
ד'
זוגין
מן
ג'
ג'
בחד
עינין
,
קדמיה
נסיב
ו"ו
ותינינה
ותליתאה
לא
נסיב
ו"ו:
מ"א
ז
,
יח
,
כד
,
מב.
-
יר'
ה
,
ט
,
כט;
ט
,
ח.
-
איוב
א
,
א
,
ח;
ב
,
ג.
-
איוב
לח
,
ג;
מ
,
ז;
מב
,
ד.
וסר
מרע
-
ה':
יש'
נט
,
טו;
מש'
יד
,
טז;
איוב
א
,
א
,
ח;
ב
,
ג.
איש
ב'
ראש'
פסוק'
בסיפ'
ריש
סיפ'
באחיהו
.
והיה
האיש
ההוא
ב'
כערים
אשר
הפך
יי'
איש
היה
בארץ
עוץ
.
איש
-
ב'
ר"פ
בסיפ';
והיה
האיש
(ההוא)
-
ב';
וירא
-
ב'.
איש
היה
בארץ
עוץ
-
פירושו:
בארץ
ארם
,
כמה
דכתיב
"את
עוץ
בכורו"
מבני
נחור
(בר'
כב
,
כא).
והיה
האיש
-
אע"פ
שהוא
לשון
עתיד
,
כן
דרך
לשון
עברית;
ולשון
מליצתו:
והוֹוֶה
האיש
ההוא
גדול
מכל
בני
קדם
(ראה
להלן
,
ג)
-
בני
ארץ
המזרחי;
שארם
במזרחו
של
עולם
הוא
,
שנאמר
"מן
ארם
ינחני
בלק...
מהררי
קדם"
(במ'
כג
,
ז).
דבר
אחר:
"עוץ"
(בר'
כב
,
כא)
-
זה
איוב;
"בוז"
(שם)
-
זה
אליהוא
בן
ברכאל
הבוזי
(ראה
איוב
לב
,
ב);
והרי
הוא
שאמר
איוב:
"ובוז
משפחות
יחתני"
(לא
,
לד)
-
זה
הוא
ממשפחתי
שמחתה
דברי;
והיינו
דאמרי
אינשי
(סנה'
לט
,
ב):
מיניה
וביה
אבא
ליזיל
ביה
נרגא.
דבר
אחר:
בארץ
עוץ
-
בארץ
שנוטלין
ממנו
עצות
רעות
על
הקדוש
ברוך
הוא
,
שנאמר
"מן
הארץ
ההיא
יצא
אשור"
(בר'
י
,
יא);
ומה
עצה
נטלו?
שהיו
אומרים:
לא
כל
הימנו
ליטול
את
העליונים
וליתן
לנו
את
התחתונים!
אלא
בואו
לארץ
שנער
ששם
אלוהות
הרבה
,
שנאמר
בה
"ארץ
פסילים
היא"
(יר'
ל
,
לח).
ונעשה
מגדל
וראשו
מגיע
בשמים
ונעשה
לנו
שם
(ראה
בר'
יא
,
ד)
,
ואין
'שֵם'
האמור
כאן
אלא
עבודת
כוכבים
,
שנאמר
"ושם
אלהים
אחרים
לא
תזכירו"
(שמ'
כג
,
יג).
מה
עשה
הקדוש
ברוך
הוא?
ישב
עליהם
בדין
והעמיד
עליהם
עדים
,
שנאמר
"וירד
אלהים
לראות
את
העיר
ואת
המגדל"
(ראה
בר'
יא
,
ה)
-
וכי
צריך
ירידה
לפני
המקום
לראות?
והכתיב
"עיני
יי'
משוטטות
בכל
הארץ"
(ראה
דה"ב
טז
,
ט)!
אלא
ללמד
הלכה
לדורות
,
שאין
דנין
אלא
ע"פ
עדי
ראייה
,
שנאמר
"או
ראה
או
ידע"
(וי'
ה
,
א).
והיה
-
פשוטו
כמו
'ויהי';
ומשמעו
לעבר
ולהבא.
תם
וישר
-
אבל
בדברים
שבין
קונו
ובינו
לא
היה
צדיק?
לכך
נאמר:
וירא
אלהים
וסר
מרע.
תם
וישר
-
ולא
תאמר
בפני
הבריות
היה
תם
וישר
,
אבל
בדברים
שבינו
לבין
קונו
לא
היה
צדיק
,
לכך
נאמר:
ירא
אלהים
וסר
מרע.
איוב
היה
מבני
בניו
של
נחור
אחי
אברהם
(?
ראה
במ"ר
יז
,
ב).
והקרוב
אלי
שהיה
מבני
עשו
,
והעניין
מוכיח:
בארץ
עוץ
-
כמו
"שישי
ושמחי
בת
אדום
יושבת
בארץ
עוץ"
(איכה
ד
,
כא).
ולא
יתכן
לומר
שלא
היה
בעולם
(ראה
ב"ב
טו
,
א)
,
בעבור
שאמר
יחזקאל:
"ונח
דניאל
ואיוב"
(יד
,
כ).
ואם
אמר
טוען:
אולי
איוב
אחר
היה
שהזכיר
הנביא?
יֵאָמר
לו:
אם
כן
אמור
כן
בדניאל
ונח?
והנה
כתוב
בפסוק
אחר:
"אם
יעמוד
משה
ושמואל
לפני"
(יר'
טו
,
א)
,
ואף
כי
מצאנו
שמואל
בן
עמיהוד
(ראה
במ'
לד
,
כ)!
והנה
לא
מצאנו
איוב
אחר
כתוב
בספרי
הקדש.
והאומר
שהוא
יובב
בן
זרח
מבצרה
-
שמא
בחלום
ראה
זה;
כי
אין
לו
על
מה
ישען
,
לא
על
דברי
הנביאים
,
ולא
על
מה
שהעתיקו
חכמינו
ז"ל.
ואל
תתמה
על
מלת
איוב
שמו
,
כי
איננו
רשע
כלל.
והנה
כתוב:
"יי'
איש
מלחמה
יי'
שמו"
(שמ'
טו
,
ג);
והפך
הדבר:
"ויהי
איש
אחד
מהר
אפרים
ושמו
מיכיהו"
(שו'
יז
,
א).
אולי
בעל
הדרש
על
הרוב
הנמצא
דִבּר.
איש
היה
בארץ
עוץ
וגו'
-
זה
פתרונו:
שר
וגדול
(ע"פ
ש"ב
ג
,
לח);
כמו
"הלא
איש
אתה"
(ש"א
כו
,
טו);
"וחזקת
והייתה
לאיש"
(מ"א
ב
,
ב).
שר
ושופט
היה
על
יושבי
ארץ
עוץ
,
שהיה
בארץ
קדם
,
יוצא
ובא
לפניהם.
וכן
מוכיח
לפנים
,
שנאמר
"גדול
מכל
בני
קדם"
(להלן
,
ג)
,
ועוד
כתי'
"שרים
עצרו
במילים"
(איוב
כט
,
ט).
ומתוך
כך
יתיישב
מה
שאומר
בעיניין
"כי
חמה
פן
יסיתך
בספק"
(איוב
לו
,
יח)
ו"אל
תשאף
הלילה...
עמים
תחתם"
(שם
,
כ)
-
שהיה
כוח
להעביר
את
הממשלה
ואת
העם
לערים.
איש
היה
בארץ
עוץ
-
מצאנו
"מלכי...
העוץ"
(יר'
כה
,
כ);
ומפורש
מזה:
"בת
אדום
יושבת
בארץ
עוץ"
(איכה
ד
,
כא)
,
ואמר
בו
התרגום
"ארע
ארמניא"
(תרגום
איוב);
וגם
מצאנו
עוץ
מבני
עשו;
"עוץ
וארן"
(בר'
לו
,
כח).
וכן
הקרוב
אל
הדעת
,
כי
זה
האיש
היה
מזרע
אברהם
מבני
אדום
,
והכיר
את
בוראו
ועבד
אותו
במצוות
השכליות
מן
התום
ומן
היושר
וסור
מהרע
לבני
אדם;
ובעבודת
הלב
שהיא
שורש
הכל
,
שהיה
ירא
אלהים.
וכן
חביריו.
האחד
נקרא
בשם
בכור
עשו
(ראה
בר'
לו
,
טו);
והוא
תימני
(איוב
ב
,
יא)
,
נתיחס
אל
בכור
אליפז
,
דכתיב
"בני
אליפז
תימן
אומר"
(בר'
לו
,
יא).
וכן
ארצם
נקראת
על
שמם
,
שנאמר
"שמעו
עצת
יי'
אשר
יעץ
אל
אדום
ומחשבותיו
אשר
חשב
על
יושבי
תימן"
(יר'
מט
,
כ);
וכתוב
בתורה
"מארץ
התימני"
(בר'
לו
,
לד)
-
ללמד
על
הארץ
שהוא
מתיחסת
על
יושביה
,
שהם
זרע
תימן.
ו"בלדד
השוחי"
(איוב
ב
,
יא)
גם
כן
מבני
אברהם
,
מתיחס
אל
"שוח"
(בר'
כה
,
ב).
ואולי
"צופר"
(איוב
א
,
יא)
מתיחס
אל
צפו
בן
עשו
(בר'
לו
,
יא);
כי
כן
נמצא
בתורה:
"אחי"
(בר'
מו
,
כא)
נקרא
במקום
אחר
"אחירם"
(במ'
כו
,
לח);
גם
זה
'צפו'
שָנוי
שמו
בדברי
הימים
"צפי"
(דה"א
א
,
לו).
והמנהג
בלשון
הקודש
לשנות
השמות
בהיות
הכנויים
שוים
בטעם
,
כי
צוהר
(בנוסחנו:
צחר)
בן
שמעון
(ראה
בר'
מו
,
י)
נקרא
"זרח"
(במ'
כו
,
יג)
,
כי
'צהר'
מלשון
צהרים
,
והוא
כענין
זריחה;
וכן
'צפו'
עם
'צפי'
-
לשון
צפייה;
כן
לשון
צופר
מן
"באה
הצפירה"
(יח'
ז
,
ז);
יצפור
מהר
גלעד
(שו'
ז
,
ג);
כתרגום
"בוקר"
(בר'
יט
,
כז):
"צפרא"
(ת"א).
והנה
כולם
ענין
שוה.
ושיהיה
היחס
הזה
"תימני"
ו"שוחי"
"ונעמתי"
(איוב
ב
,
יא)
אל
ארצות
מגוריהם
,
לא
יתכן;
כי
מצאנו
"ארץ
התימני"
(בר'
לו
,
לד)
,
רק
לא
מצאנו
ארץ
'שוח'
ו'נעמה'.
אולי
ארצם
נקראת
על
שמם
,
כענין
בתימן
,
שפירשנו.
גם
אליהוא
קראו
הכתוב
"בוזי"
(איוב
לב
,
ו)
,
מתיחס
אל
בוזי
בן
נחור
(ראה
בר'
כב
,
כא).
ומצאנו
כתוב
"את
דדן
ואת
תימא
ואת
בוז"
(יר'
כה
,
כג)
,
וכולם
מתיחסים
אל
משפחה
אחת;
כי
דדן
בן
אברהם
(ראה
בר'
כה
,
ג)
,
ותימא
-
בן
בנו
(ראה
שם
,
טו)
,
ובוז
-
בן
נחור
אחיו.
ויתיחס
אליהוא
עוד
אל
המשפחה
הזאת
,
שאמר
הכתוב
"ממשפחת
רם"
(איוב
לב
,
ב).
ולא
ידעתי
למה
כתב
משפחתו
,
אף
כי
להזכיר
משפחה
אינה
גלויה
בכתובים
,
רק
שנאמר
,
כי
היה
משפחתו
ממשפחת
אברהם
,
שהיה
נקרא
שמו
'רם'
,
כי
כן
שמו
'אברם';
וכן
אמר
התרגום
,
והוא
הירושלמי:
"מן
גניסת
אברהם".
והזכיר
הכתוב
כי
אלה
האנשים
,
איוב
וחביריו
,
הם
מזרע
האיש
שהיה
שורש
האמונה
,
אוחזים
דרכו
,
כמו
שכתוב
"כי
ידעתיו
למען
אשר
יצוה
את
בניו
ואת
ביתו
אחריו"
וגו'
(בר'
יח
,
יט).
והזכיר
כי
גם
אליהוא
היה
ממשפחתו
,
נוטה
אל
אמונתו
ויודע
דרך
האמת.
ואשר
הזכיר
הכתוב
"נח
דניאל
ואיוב"
(יח'
יד
,
יד)
-
הקדים
דניאל
לו
למעלתו
,
כמנהג.
אמר
שכבר
היה
איש
תם
וישר
ירא
אלהים
וסר
מרע.
עלה
והצליח
מאד
בקניינים
המדומים
,
כמו
קנין
ההון
והבנים.
איש
היה
בארץ
עוץ
-
אם
המקום
נקרא
'עוץ'
,
היא
מקצת
ארץ
אדום
(ראה
בר'
לו
,
כח)
,
ואיוב
היה
אדומי.
אך
לפי
דעתי
,
עוץ
היה
בן
בנו
שלשֵם
,
כי
כן
כתוב
"ובני
ארם
עוץ
וחול
וגתר
ומש"
(בר'
י
,
כג)
,
וכאשר
נפרדו
איש
איש
ללשונו
והיה
מושבם
ממשא
בואכה
ספרה
הר
הקדם
(ראה
בר'
י
,
ל)
,
אז
קראו
בני
עוץ
הארץ
על
שמו
,
כ'ארץ
מצרים'
ו'ארץ
כנען'.
ורוב
בני
שם
הם
מזרחיים
,
על
כן
נקראים
"בני
קדם"
(להלן
,
ג).
ואולי
בני
אדום
השמידו
בני
עוץ
וישבו
תחתם
,
כאשר
עשו
להר
שעיר
(ראה
דב'
ב
,
יב)
,
על
כן
אמר
הכתוב
"שישי
ושמחי
בת
אדום
יושבת
בארץ
עוץ"
(איכה
ד
,
כא);
והטעם
,
שנתישבו
בארץ
לא
להם
,
על
כן
"גם
עליך
תעבר
כוס"
(שם).
וזה
היה
אחרי
מות
איוב
,
כי
הוא
היה
מבני
קדם;
על
כן
אמר
"גדול
מכל
בני
קדם"
(להלן
,
ג).
איוב
שמו
-
ולא
זכר
שם
אביו
ומשפחתו
,
כי
היחס
הגדול
והקרובים
הטובים
הם
מעשיו
הנכונים
,
ודי
לו.
איש
תם
וישר
-
תם
בלבו
,
שאמונתו
שלימה
ותמימה;
וישר
בפה
,
לשפוט
ביושר
בין
איש
לרעהו.
ירא
אלהים
-
שנמנע
ממצות
'לא
תעשה'
שהשכל
מורה
עליהם;
וירא
מהאל
שהיכולת
בידו
,
"וגמול
ידי
אדם
ישיב
לו"
(מש'
יב
,
יד).
וסר
מרע
-
בני
אדם;
והטעם:
סר
מאיש
רע.