תנ"ך - הלא־את אתה שכת בעדו ובעד־ביתו ובעד כל־אשר־לו מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הֲלֹֽא־אַ֠תָּ אַ֠תָּה שַׂ֣כְתָּ בַעֲד֧וֹ וּבְעַד־בֵּית֛וֹ וּבְעַ֥ד כָּל־אֲשֶׁר־ל֖וֹ מִסָּבִ֑יב מַעֲשֵׂ֤ה יָדָיו֙ בֵּרַ֔כְתָּ וּמִקְנֵ֖הוּ פָּרַ֥ץ בָּאָֽרֶץ: (איוב פרק א פסוק י)

טקסט וניקוד:

הֲלֹא־אַתָּ אַתָּה שַׂכְתָּ בַעֲדוֹ וּבְעַד־בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ מִסָּבִיב מַעֲשֵׂה יָדָיו בֵּרַכְתָּ וּמִקְנֵהוּ פָּרַץ בָּאָרֶץ: (איוב פרק א פסוק י)

טקסט בלבד:

הלא־את אתה שכת בעדו ובעד־ביתו ובעד כל־אשר־לו מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ: (איוב פרק א פסוק י)

תיקון קוראים:

הלא־את אתה שכת בעדו ובעד־ביתו ובעד כל־אשר־לו מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ: (איוב פרק א פסוק י)
את - אתה ק'; שכת - ל'; ומקנהו - ל'.

הלא את שכת בעדו - לפי שהוא יודע שאתה רגיל אצלו לעשות לו נסים , ופרה ורבה , לפיכך עושה צדקות הללו; אבל לא ניסית אותו. שכת בעדו - הגנת בעדו , כמחיצה זו; כמו "הסר משוכתו" (יש' ה , ה) - מחיצתו. וכל 'בעד' האמור בלשון עברי אינו אלא לשון 'כנגדו ובפניו'; כמו "וכפר בעדך" (וי' ט , ז) - קנח העון כנגדך ובפניך , להיות הכפרה מגן בעדך; וכן "יי' מגן בעדי" (תה' ג , ד). פרץ בארץ - נתחזקו; כמו "וכן יפרוץ" (שמ' א , יב) , ומתרגמינן: "יתקוף" (ת"א). זהו פשוטו. ורבותינו ז"ל אמרו בהגדה (? ראה תענית ה , א) , שהטעימם הקדוש ברוך הוא מעין עולם הבא; שלאחר חרישת האתונות היו זורעים עם החרישה , ורועות האתונות מיד חזיז מן התלם.

שכת בעדו - גדרת גדר לפניו בלי להכשילו , כמו "הנני סך (בנוסחנו: שך) את דרכך בסירים" וגו' (הו' ב , ח).

סכת בעדו - היגנתה כנגדו , כמחיצה זו; כמו "הסר מסוכתו (בנוסחנו: משוכתו) והיה לבער" (יש' ה , ה) - מחיצתו. וכל 'בעד' האמור בלשון עברית אינו אלא 'כנגדו' ו'בפניו' , כמו "וסגרת הדלת בעדך ובעד בנייך" (מ"ב ד , ד) , וכן "יי' מגן בעדי" (תה' ג , ד). מעשה ידיו ברכת - זו עבודת האדמה; כמו "באספך את מעשיך מן השדה" (שמ' כג , טז) , וכן "ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות בחריש ובקציר תשבות" (דב' כח , יב) , וכן "יפתח יי' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידיך" (דב' כח , יב). ומקנהו פרץ בארץ - פתרון: פרה ורבה בארץ; כמו "ופרצת ימה וקדמה" (בר' כח , יד) , וכן "ויפרץ האיש מאד מאד" (בר' ל , מג).

שכת בעדו - מן "לשיכים בעיניכם" (במ' לג , נה); "הסר משוכתו והיה לבער" (יש' ה , ה). וטעמו , ששכת בעדו כמו משוכת הכרם , שלא יגע בו רע. פרץ - רבה , כמו "ופרצת ימה וקדמה" (בר' כח , יד).

שכת בעדו - גדרת בעדו. שכת - מן 'שך' , כמו "משוכתו" (יש' ה , ה); "הנני שך את דרכך בשירים" (לפנינו: בסירים; הו' ב , ח).

וזכר כאילו השם יתברך היה מונע מהגעת הרעות לאיוב , להיותו איש תם וישר ושהשטן סבב שנתן כל אשר לו בידו , רק שלא ישלח ידו אל איוב; וזה כולו להעיר שאין לשטן זאת הממשלה בשלמות , כי אם ידבק האדם בשם יתברך , לא ישלוט השטן עליו , כמו שיתבאר בזה הספר.

הלא - הה"א לתמיהה; והטעם: אם לא עשית כן? שכת - מן "באברתו יסך לך" (תה' צא , ד) , שפירושו: יגן לך; וכן משוכת הכרם כמגן , [כמו "הסר משוכתו" (יש' ה , ה).] ויש אומרים (ראה ראב"ע) כי המלה מן "שכים" (במ' לג , נה) , שהם כקוצים; ופירושו: שמת שכים סביבותיו , שלא יגע בו רע. בעדו - פירושו: למענו , והבי"ת שורש; והעד: "מבעד לצמתך" (שה"ש ד , א) , שהוא כמשקל "משער לשער" (שמ' לב , כז). ובעד ביתו - כלל לבניו ולבנותיו ואשתו. מעשה ידיו - במלאכת השדה וסחורה. ברכת - ה'ברכה': תוספת טובה. פרץ - עושה פֶּרץ בגדר , בהיות מקנהו רב; וכן "ויפרוץ האיש" (בר' ל , מג) פירושו: "ויהי לו צאן רבות" (שם) שלא יכילם גדר; "ופרצת ימה וקדמה" (בר' כח , יד) - מרוב אדם תשוט לפיאות , כי לא תוכל הארץ לשאת אותם (ע"פ בר' לו , ז); והנה הגבול - כגדר , והעובר אותו - כפורץ , על כן אמר "ופרצת".

הלא אתה שכת בעדו - אינו מפעלי הכפל , שאם כן היה לו לומר 'שסַכּוֹת; והרי הוא מעלומי העין , כמו "הנני סך את דרכך בסירים" (הו' ב , ח); "ישר ממסוכה" (מי' ז , ד). וזהו שכת - כאדם שמסבב גדרו במסוכת חדקים (ע"פ מש' טו , יט) , שלא תוכל שום חיה ליכנס שם.
ריכוז קישורים