תנ"ך - והנה רוח גדולה באה׀ מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על־הנערים וימותו ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהִנֵּה֩ ר֨וּחַ גְּדוֹלָ֜ה בָּ֣אָה׀ מֵעֵ֣בֶר הַמִּדְבָּ֗ר וַיִּגַּע֙ בְּאַרְבַּע֙ פִּנּ֣וֹת הַבַּ֔יִת וַיִּפֹּ֥ל עַל־הַנְּעָרִ֖ים וַיָּמ֑וּתוּ וָאִמָּ֨לְטָ֧ה רַק־אֲנִ֛י לְבַדִּ֖י לְהַגִּ֥יד לָֽךְ: (איוב פרק א פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה׀ מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת וַיִּפֹּל עַל־הַנְּעָרִים וַיָּמוּתוּ וָאִמָּלְטָה רַק־אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ: (איוב פרק א פסוק יט)

טקסט בלבד:

והנה רוח גדולה באה׀ מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על־הנערים וימותו ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך: (איוב פרק א פסוק יט)

תיקון קוראים:

והנה רוח גדולה באה׀ מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על־הנערים וימותו ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך: (איוב פרק א פסוק יט)
והנה - ו' ראשי פסוקים בכתיבייא: מש' ז , י; כד , לא; איוב א , יט; רות ב , ד; דנ' י , י , טז. וכל דברי הימים בר מן ג' ('הנה'): דה"א כב , ט; דה"ב ב , ג; כא , יד. וימותו - ב' מלא: ש"ב יא , כד; איוב א , יט.

כל דברי הימים ראש' פסוק' והנה בר מן ג' הנה בן נולד לך הנה אני בונה בית הנה יי' נגף. וכל שאר כתיבייא דכותהון הנה ראש' פסוק' בר מן ו' והנה רוח גדולה (והנה) [באה] והנה אשה לקראתו והנה עלה כלו והנה יד נגעה בי והנה כדמות והנה בעז .

והנה - ל' רא' פס' בסיפ'; וימותו - ב' מל'.

מעבר המדבר - מצד שני של מדבר , והיה הבית מצד זה; וזהו לשון 'עֵבֶר' במקרא. על הנערים - בנים; אבל אין צריך להזכיר הבנות. להגיד לך - שהיה לו רשות להגיד , והיה מת באותו רגע.

עוד - (בנוסחנו: עד) זה מדבר - בעוד שזה מדבר , כמו "עד שהמלך במסבו" (שה"ש א , יב) - בעוד שהמלך במסיבו. מנהגו של שטן היה להשאיר מגיד אחד כדי להכעיסו ולהרגיזו לאיוב. וכל דוגמות הללו: שבא (ראה לעיל , טו) , אש אלהים (ר' לעיל , טז) , כשדים (ראה לעיל , יז) ורוח גדולה - הוא היה עושה. ויגע בארבע פנות הבית - זה רוח סובב ומקיף שהקיף את הבית והפילה; 'אשטורבייון' בלעז. רוח גדולה - רוח - לשון נקבה; ויגע - מכאן , שגם הוא לשון זכר.

באה מעבר המדבר - שאין לך רוח חזקה אלא רוח הבא מעבר המדבר , לפי שאינו מנותק בבתים ולא משובר בחומות. וכל זה היה השטן עושה: נכנס בלב מלכת שבא ונותן בליבה לצבוא על איוב ולבוז בקרו וצאנו; חוזר ונכנס בלב כשדים ונותן בלבם שיפשטו על הגמלים ויקחום , ואת הנערים מכה ומשאיר אחד בהם להגיד; חוזר ונעשה הוא עצמו אש בוערה ובוער בצאן ובנערים ותאכלם; והוא עצמו מתהפך בתחבולותיו ונעשה רוח מסיבות (ע"פ איוב לז , יב) , ומפיל הבית על בניו ועל בנותיו.

על הנערים - במלה הזאת יכלול גם הבנות , כי בבית היו כלם.

וזכר שהשטן הרע לו מצד הרעות הנופלות מקצת אישי האדם לקצת , כמו המלחמות , ומצד השנויים הנופלים מהיסודות , כמו התחדשות האש והרוח והקדים. לזכור הרע הנופל מצד מלחמה להיותו יותר מאדיי , לפי שהתחלתו הבחירה המכוונת אל זה התכלית; ואולם הרעות הנופלות אשר יקרו מצד השנויים המתחדשים ביסודות הם מיוחסים אל הקרי וההזדמן.

והנה - מלה שלמה; ובחסרון: "הן" (איוב ח , יט ועוד). וכן "אנה" (תה' קלט , ז) - "אן הלכתם" (ש"א י , יד). רוח גדולה - היא רוח הקדים , כי היא חזקה מכל הרוחות; והעד: "ברוח קדים תשבר אניות תרשיש" (תה' מח , ח). ויגע - כי 'רוח' פעם לשון נקבה ופעם לשון זכר; וכן "רוח גדולה וחזק" (מ"א יט , יא). בארבע פנות הבית - כי בהם חוזק הקירות. ועניין המלה: תוקף וחוזק; וכן נקראו תקיפי העם "פנות" (שו' כ , ב). ומן העניין הזה נקראו "פנינים" (איוב כח , יח) , ו"פנינה" (ש"א א , ב) נקראת על שמם. ושורש פנות: 'פנן' , בשקל 'מלה' - 'מלות'; 'סבה' - 'סבות'.
ריכוז קישורים